אין לשלול אוטומטית מזונות מאישה שהיא סרבנית גט, בבחינת "עונש" שיביא אותה להסכים לגירושין. "שלילת מזונות שכזאת, מבלי דיון מעמיק, יכול ותגרום לאשה להסכים לתנאים גרועים מבחינתה בכל הקשור לתנאי הגירושין ובכלל האמור הקשור לענייני הרכוש". כך אומר (23.3.14) סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ישעיהו שנלר.

לדברי שנלר, "כיום לית מאן דפליג, כי מעת שקיימת 'סרבנות גט' מצד האישה, אמורה להיות לכך, השפעה בשאלת מזונותיה.
אולם, יש לבחון האם ההשפעה הינה בקביעת סכום מזונות נמוך יותר, לרבות תוך קביעה כי האישה, ככל שאינה עובדת, בעלת יכולת וכושר השתכרות, או אף שלילת זכותה למזונות מכל וכל.
ברי, כי בין לגישה האחת ובין לגישה האחרת, על בית המשפט לבחון כל מקרה לנסיבותיו, כאשר לא דומה מקרה אחד למשנהו".

שנלר מצביע על שורה של גורמים אותם על בית המשפט להביא בחשבון במקרים כאלו:

• "האם הסיבה העיקרית לסרבנות נובעת מאותו רצון להמשיך ולקבל את המזונות, או שמא קיימים נימוקים ראויים אחרים של האישה".

• "שאלת האשם, לרבות ביחס לבחינת הלגיטימיות של טענות ו/או דרישות מי מבני הזוג, אשר בגינן לא הוסדרו הגירושין".

• "אורח החיים עובר לפירוד, דהיינו האם האישה עבדה טרם הפירוד אם לאו. דהיינו, מה התקופה הראויה שבה יש מקום לאפשר לאישה להכשיר עצמה לעבודה, אם בכלל, לרבות בהתחשב בגילה, כישוריה המקצועיים".

• "כל הקשור לנושא הרכושי, לרבות האם אכן הוכרע נושא זה אם לאו".

• "יש לבדוק, שאכן יהיו מקורות למחייתה של האישה, גם אם סרבנית היא. לכן, ברור כי מגורים בבית או אפשרות רכישת מקום מגורים, וזאת בלבד, אין בהם עדיין להבטיח מקור למימון צרכיה".

בית המשפט המחוזי קיבל ערעור של אישה וקבע שהיא תקבל מזונות במשך שלוש שנים, למרות שסירבה לקבל גט. השופטים ד"ר קובי ורדי ורות לבהר-שרון הסכימו עם שנלר. את האישה ייצגה עו"ד דוריס גולשה-נצר, ואת הבעל - עו"ד מקסים ליפקין.