חברת דירוג האשראי Standard and poor's הותירה את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי. דירוג האשראי של ישראל במט"ח לטווח ארוך וקצר הוא (-A) ו- A-1 בהתאמה, ובמטבע מקומי לטווח ארוך וקצר: (+A) ו- A-1 בהתאמה. תחזית הדירוג של ישראל נותרה שלילית.
שר האוצר בנימין נתניהו, שנפגש עם חברות דירוג האשראי לפני כשבועיים בניו-יורק, אמר כי החלטת S&P היא הבעת אמון במדיניותה הכלכלית של הממשלה.
ב-S&P מציינים כי אישרור הדירוג משקף את התקדמות הממשלה ביישום התוכנית הכלכלית ואיתור סימנים ראשונים של התאוששות המשק, חרף המצב הביטחוני.
"אישור הדירוג נובע מהמשך התמיכה הפוליטית והכלכלית של ארה"ב בישראל. בנוסף על כך, הממשלה הנתמכת ע"י רוב גדול בכנסת, ממשיכה לקדם את תיקון נקודות החולשה בתקציב המדינה, ולקדם בהתמדה את הרפורמות הכלכליות השאפתניות עליהן הכריזה", אומרים האנליסטים.
"על אף האמור לעיל, האמינות הפיסקאלית של הממשלה נותרה בסימן שאלה", אומר האנליסט מר דיויד קולינג מחברת S&P: "הממשלה לא הצליחה לעמוד ביעדים הפיסקאליים ולייצב את רמת החוב הציבורי, שנותר ברמה גבוהה ביותר".
האומדנים האחרונים במשרד האוצר מעריכים שהגירעון בשנת 2003 יהיה שקול ל-5.5% תוצר, זאת לעומת יעד מקורי של 3.0%. כמו כן, רמת החוב הממשלתי צפויה להגיע ל-105% מהתוצר, זאת לאחר שעלתה ביותר מ-10% מאז שנת 2001.
יעד הגירעון לשנת 2004 אשר נקבע להיות 4% תוצר, נתמך ע"י הפחתות שכר במגזר הציבורי, קיצוץ בתשלומי העברה, קיצוץ בסובסידיות הממשלתיות וצפי להתאוששות בצד ההכנסות.
ריסון זה של הגירעון מאפשר לנייד משאבים בסך של כ-2.9% תוצר בכדי לייצב את החוב הציבורי. סך נוסף של עוד כ-3% תוצר יידרשו על מנת לשמור על התוואי היורד של החוב הציבורי החל משנת 2005 ואילך.
סטייה קלה מהמדיניות הפיסקאלית הנוכחית עשויה להביא לאיבוד שליטה בגירעון הממשלה ולעליה נוספת בחוב הציבורי. מצד שני המשך ההליכה במסלול הנוכחי והשגת היעדים הפיסקאליים עשויים להביא לשיפור בתחזית הדירוג.
החשב הכללי באוצר, ד"ר ירון זליכה, הבהיר כי היקף החוב הממשלתי הינו הבעיה העיקרית של המשק הישראלי והדרך לטיפול בו היא בהקטנת משקל ההוצאה הציבורית בתוצר ובעמידה על תוואי גירעון הולך ויורד. "פעולות אלו יתרמו למשיכת השקעות זרות למשק ובכך יסיעו לצמיחת המשק בטווח הארוך", אמר.
