בתום דיון מרתוני בין יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, ראשי האיגודים המקצועיים (יו"ר הסתדרות עובדי המדינה - אריאל יעקבי, יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים - חיקה גינוסר, יו"ר הסתדרות המח"ר - יעל רון ויו"ר מרחב ירושלים בהסתדרות - דני בונפיל) לבין שר התקשורת
גלעד ארדן, הממונה על השכר באוצר - קובי אמסלם וראש אגף תקציבים - אמיר לוי, הושגה (יום ד', 18.6.14) פריצת דרך בנושא תנאי הפרישה של עובדי
רשות השידור.
תנאי הפרישה יהיו לפי תנאי הרפורמה שסוכמו עם ההסתדרות בשנת 2011. כמו-כן, סוכם העיקרון כי העובדים שיעברו לרשות החדשה לא ייפגעו בשכרם. יימשך הדיון בעניין הנושאים הנוספים שעדיין לא נפתרו.
בתוך כך, ועדת אלהרר לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי, המשיכה לדון בסעיף 9 (א) בפרק ג' בחוק, שעניינו מועצת תאגיד השידור הציבורי. על-פי הסעיף, "השר ימנה לתאגיד השידור הציבורי מועצה בת תשעה חברים, ובהם ארבע נשים לפחות, לפי המלצת ועדת האיתור".
בדברי ההסבר לסעיף נכתב "התפישה העומדת מאחורי ההרכב המוצע סוטה מהתפישה שבאה לידי ביטוי בחוק רשות השידור, ולפיה יש למנות למועצה נציגי ציבור המייצגים מגזרים שונים באוכלוסייה. על-פי המלצות ועדת לנדס, טלוויזיה, רדיו ושידורים בכלל מחייבים הבנה וכשירות מקצועית מיוחדת, ולכן יש למנות למועצה חברים שהם בעלי הניסיון, הכישורים והיכולת המוכחת שיאפשרו להם להתמודד עם הדילמות העומדות בפני השידור הציבורי ועם אתגריו הרבים. על-פי תפישה זו, המקצוענות, הידע, היכולת והמחויבות של חברי המועצה הם שיבטיחו שידור ציבורי איכותי שממלא את תפקידו גם בתחום הייצוג המורכב של החברה הישראלית".
המשתתפים בדיון הלינו על חוסר הייצוג במועצה למגזרים, לסקטורים ולגופים שונים. ח"כ
עיסאווי פריג' (מרצ) דרש נציג למגזר הערבי, ח"כ
חמד עמאר (הליכוד ביתנו) ביקש נציגות למגזר הדרוזי, וח"כ
דוד אזולאי (ש"ס) דיבר על חשיבות נציגות לציבור הדתי. בנוסף, ארגונים שונים דיברו חשיבות ייצוג לאנשי חינוך, לאנשי טלוויזיה, לנציגי היוצרים ועוד.
שר התקשורת גלעד ארדן (הליכוד ביתנו) אמר: "אנחנו לא חושבים שניתן ונכון בדירקטוריון להתחיל ולנסות לתת ייצוג לכל זרם בחברה הישראלית או בכל התחומים שמרכיבים את הרשות. התפקיד שלו הוא לפקח שההנהלה עושה את מלאכתה. בסעיף 7 מוגדר שהתפקיד של ההנהלה זה לשקף את החברה הישראלית. המבחן הוא לפי מה שיש על המסך ולא האם הצלחנו לשקף את החברה הישראלית בדירקטוריון".
חברות הכנסת התייחסו לעניין הייצוג הנשי בוועדה הקובע כי מתוך תשעת החברים, לפחות ארבעה יהיו נשים. ח"כ
עליזה לביא (יש עתיד): " השידור הציבורי חייב לשקף את החברה כולה גם בהיבטים מגדריים וגם את הקבוצות שונות. היום, הוא ממש לא מגוון מבחינה מגדרית כשבהנהלה הבכירה אין אף לא אישה אחת. השידור הציבור הוא גם מודל לחיקוי לשוויון מגדרי, ודווקא בגלל ניסיון העבר שלא שיקף את החברה בישראל יש ליצור ייצוג שווה לנשים גם בקרב אנשי המקצוע וגם בנראות על גבי המרקע. צריך להגדיל את מספר חברי ההנהלה לעשרה חברים ולאפשר ייצוג שווה גם לגברים וגם לנשים".
ח"כ
תמר זנדברג (מרצ): "אני מציעה לקיים בוועדה דיון בנושא ההשלכות המגדריות. יש 700 עובדות ברשות השידור ובנוסף בהשלכות לגבי הוועד המנהל שייבחר. זה יהיה נכון וראוי שיוכרז דיון שיתמקד רק בנושא זה. לא רק בנושא כוח האדם גם בנושא של ייצוג נשים על המסך".
בעקבות הדברים, יושב-ראש הוועדה, ח"כ
קארין אלהרר, פנתה לנציגי משרד התקשורת בבקשה להעביר בהקדם לוועדה נוסח חלופי, לפיו מספר חברי המועצה יוגדל לעשרה חברים ובהם לפחות חמש נשים. אלהרר סיכמה ואמרה: "אנחנו נמצאים כיום במקום בו אנחנו רוצים לראות יותר נשים בשדרת הניהול ולראות לכל הפחות שוויון מגדרי בעמדות המפתח".
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
