שר הפנים מציג: מהפכת הארנונה בנגב

חלוקת ההכנסות מארנונה בין רשויות מקומיות בנגב תשתנה החל מה-1 בינואר 2015 - כך הודיע היום (ב') שר הפנים גדעון סער במסיבת עיתונאים שקיים בתל אביב.

בתום עבודה של שלוש ועדות חקירה לחקירת גבולות שהוקמו ביולי 2013 בראשות פרופ' ערן רזין, ראש המועצה האזורית מטה בנימין לשעבר, פנחס ולרשטיין, והאדריכל יהודה פתאל, הוחלט להעביר הכנסות ממתקנים מניבים קיימים המשלמים ארנונה שנתית בסך עשרות מיליוני שקלים לשתי המועצות האזוריות החזקות תמר ורמת נגב, ל-14 רשויות מקומיות שרובן חלשות כלכלית. בנוסף לכך, שטחים המוגדרים "גליליים" שלא היו משויכים מוניציפלית לאף רשות מקומית ובהם פעלו מתקנים ממשלתיים כמו בסיסי צה"ל או מתקני חברת חשמל, ישלמו לראשונה ארנונה לרשויות מקומיות חלשות כלכלית, על-פי החלטת הוועדות.

כך, למשל, למרות התנגדות משרד הביטחון בעבר בנושא הוחלט כי בסיס נבטים שלא שילם עד היום ארנונה לאף רשות מקומית, ישלם ארנונה החל מחודש ינואר הקרוב לעיריית דימונה. בסך הכול יתווספו ל-14 הרשויות המקומיות סך כולל של 73 מיליון שקל לשנה, שלא קיבלו עד כה לקופתן. מנגד, המועצה האזורית רמת נגב והמועצה האזורית תמר ייפרדו מ-25 מיליון שקל לשנה שקיבלו עד כה.

14 הרשויות המקומיות שירוויחו מההחלטה הן דימונה, ערד, ירוחם, מיתר, מצפה רמון, באר שבע, חורה, כסייפה, ערערה, שגב שלום, תל שבע, אל קסום, נווה מדבר, וערבה תיכונה שתקבל לקופתה הכנסות משטחים מניבים בסך 1.5 מיליון שקל לשנה מהמועצה האזורית אילות. המרוויחה העיקרית מההחלטה היא עיריית דימונה שתקבל לקופתה סך שנתי של 13 מיליון שקל בעקבות ההחלטה, אשר ישולמו בין היתר על-ידי משרד הביטחון בגין שיוך בסיס נבטים לתחומה. גם ערד תכניס לקופתה 10.5 מיליון שקל לשנה בגין שטחים שהיו מוניציפלית שייכים למועצה האזורית תמר והמועצה האזורית ערבה תיכונה.

עם זאת, מפעלי ים המלח ומלונות ים המלח ימשיכו לשלם ארנונה למועצה האזורית תמר למרות מחאות בנושא. המועצה המקומית ירוחם תזכה אף היא להכנסה של 6.5 מיליון שקל לשנה בגין חלוקת הכנסות עם המועצה האזורית רמת נגב. זאת, לאחר שוועדת הגבולות קבעה כי שטחי עיר הבה"דים הצפויה לקום במרחק 13 ק"מ מירוחם, ישויכו כולם לירוחם ולא למועצה האזורית רמת נגב. עיריית באר שבע שאמנם לא נחשבת חלשה כלכלית, תהנה גם היא מהכנסה נוספת של 6.3 מיליון שקל לשנה בגין שיוך אזור התעשיה רמת בקע ומתקנים נוספים של חברת החשמל ושל גבעת שמן לתחומה.

אזורים תעשייתיים אלה היו עד כה שטחים גליליים שאינם שייכים מוניציפלית לאף רשות מקומית. את הסיבה להעברת השטחים דווקא אל העיר באר שבע שנכללת בין 24 הרשויות האיתנות, נימק סער בטענה כי היא תוכל גם לתחזק את אותם מתקנים, זאת בניגוד לרשויות חלשות שלא מסוגלות לשאת בנטל כלכלי של החזקת השטחים למרות קבלת הכנסות מהם.

אי-צדק חלוקתי

"היעד שקבעתי כשנכנסתי לתפקיד הוא צמצום פערים ברשויות מקומיות", אמר סער. ככל שנצליח להתקדם לעבר היעד הזה נגדיל את השוויון בחברה הישראלית. הפערים הגדולים במקורות הכנסה מקבעים א-שוויון בשירותים שמקבלים התושבים. שם המשחק הוא לקחת מרשויות חזקות ולתת לחלשות. אם לא נפעל לצמצום הפערים, אי-השוויון בין הרשויות יועצם לדורות הבאים. לכן חשוב להגדיל מקורות הכנסה של רשויות חלשות בישראל בדרכים שונות, בין היתר גם על-ידי הגדלת מענקי איזון, אך יותר חשוב ליצור מקורות הכנסה לרשויות חלשות מבחינה כלכלית".

עם זאת, רשויות מקומיות חלשות שקיבלו עד כה מענקי איזון וכעת בזכות ההכנסות לקופתן לא יהיו זכאיות למענקים, יוותרו למעשה באותו מצב. במשרד הפנים מסבירים כי בשנתיים הראשונות מענקי האיזון לא ייפגעו, אך בטווח הארוך רשות שתזכה להכנסות מארנונה "תזכה" גם להפחתת מענקי האיזון.

לדברי ראש עיריית ערד, טלי פולסקוב, שמקבלת מענק איזון בגובה 21 מיליון שקל לשנה: "צריך לוודא שהמדינה תמשיך להעניק תקציבים תומכים לרשויות. אם היום ההכנסות של עיריית ערד מארנונה הן 45 מילון שקל, תוספת של 10.5 מיליון שקל הכנסות מארנונה הן סכום משמעותי ואנחנו נשמח על כך שנראה שזה באמת קורה. עם זאת, צריך לזכור שמענקי האיזון שאנחנו מקבלים נגזרים מנוסחה שכוללת גם את ההכנסות מארנונה, ואם המועצה האזורית תמר תעביר לנו 10 מיליון שקל אבל המדינה תקצץ את אותו סכום ממענקי האיזון - אז מה עשינו בזה? אולי זה חוסך כסף למדינה, אבל זה לא יקדם בדבר את המצב הקיים של ערד".

הרקע להקמת הוועדות לחקירת גבולות נובע בשל טענות מצדן של רשויות מקומיות חלשות, בעיקר ערי הפריפריה, לאי-צדק בנושא חלוקת ההכנסות בין הרשויות השונות. זאת, בשל גבולות גאוגרפיים היסטוריים בינן לבין המועצות האזוריות שהכלילו אזורי תעשיה רבים המניבים הכנסות גבוהות מארנונה בשטחן של המועצות האזוריות, למרות סמיכותם של האזורים לערים. כך, למשל, במשך שנים הארנונה שהניב הכור בדימונה למרות שמו, שולמה למועצה האזורית תמר ולא לקופת העיר שמרבית מעובדי הכפיים בכור הם תושביה. רק לאחר מאבק עיקש מצידה של דימונה סופח הכור וההכנסות ממנו לעיר (ראו מסגרת). אותה מועצה האזורית תמר, שמונה 1,300 תושבים בלבד, מקבלת גם את ההכנסות ממפעלי ים המלח ומלונות ים המלח, למרות סמיכותם לערד המונה 25 אלף תושבים.

מאבקים דומים התנהלו ועדיין מתנהלים בין רשויות כמו בית שמש הטוענת לאי-צדק חלוקתי מול המועצה האזורית מטה יהודה שמקבלת את ההכנסות ממפעלי אזורי התעשיה הרטוב; קריית שמונה שטוענת לאי-צדק חלוקתי מול המועצות סביבה שבהן פועלים מפעלים מניבים רבים כדוגמת גן התעשיה תל חי (שבו מפעלים של סטף ורטהימר), ומכללת תל חי שנמצאת במרחק הליכה מקריית שמונה - שמשלמים כולם ארנונה למועצה האזורית גליל עליון. גם העיר לוד, שאת ההכנסות ממתחם האיירפורט סיטי הסמוך לה ושמניב מיליונים בשנה, מקבלת המועצה האזורית חבל מודיעין.

לפני חודשיים הודיע משרד הפנים כי החליט לספח אל תחומה של לוד מאות דונמים המיועדים לפיתוח עתידי וששייכים כיום מוניציפלית אל המועצה האזורית עמק לוד. עם זאת, לא הודיע המשרד כל הודעה לגבי החלטה שהתקבלה בנושא האיירפורט סיטי. במסיבת העיתונאים השיב סער לשאלת "גלובס" בנושא, וציין כי בימים אלה סיימה הוועדה לחקירת גבולות בנושא האיירפורט סיטי את עבודתה והחלטה בנושא צפויה להתקבל בקרוב. סער התייחס גם ליוזמה לאחד בין הרשויות המקומיות תל אביב ובת ים, וציין כי "אני בעד איחוד רשויות, והמהלך שבוצע ב-2003 היה שגוי מכמה בחינות. מהלך נכון הוא איחוד רשויות שיוכיח תועלת לשתי הרשויות, כך שגם רשויות נוספות ירצו ללכת למהלך כזה. כיום עומד בראש הוועדה לחקירת גבולות בנושא תל אביב ובת ים ראש עיריית אשקלון לשעבר, בני וקנין, ואנו ממתינים למסקנות הוועדה".

מועצה אזורית תמר נפרדה מהכור הגרעיני בדימונה כבר ב-2005

בשנת 2004 התבצרו בהר מצדה ראש עיריית דימונה לשעבר, מאיר כהן (היום שר הרווחה), וראש עיריית ערד לשעבר, מוטי בריל, במחאה על אי-הצדק בחלוקת ההכנסות בין עיירות הפיתוח שהן עומדים בראשן, לבין המועצה האזורית תמר. בלב המחאה עמד הכור הגרעיני בדימונה המרוחק 7 ק"מ מהעיר דימונה, אך עשרות קילומטרים מהמועצה האזורית תמר. למרות זאת, הארנונה מהכור נכנסה לקופתה של תמר. כהן אמר אז כי לא ייתכן שתושבי דימונה עובדים בכור ומסכנים את חייהם, בעוד שתושבי הקיבוצים בתמר נהנים מכספי הארנונה של הכור.

ב-2005 נענה שר הפנים דאז, אברהם פורז, לזעקתם, והחליט להעביר את ההכנסות מהכור לקופתה של דימונה, שעמדה אז על 7 מיליון שקל בשנה והיום נעה סביב 20 מיליון שקל.

"אני מרוצה מההחלטות העכשוויות", אומר ראש המועצה האזורית תמר, דב ליטבינוף, שייאלץ על להיפרד מ-12 מיליון שקל לשנה בגין הכנסות מארנונה מתוך סך של 80 מיליון שקל הכנסות מארנונה בשנה שמקבלת המועצה, בעיקר ממפעלי ים המלח ומתחם המלונות בעין בוקק. "אני לא מאמין שצריך לחלק את העוגה בצורה שונה אלא להביא יותר כסף לנגב. אבל מאחר שאילצו אותנו להתפשר והבנתי את הלך הרוח ואת האווירה הציבורית, עדיף לעשות את הפשרה בהסכמה ולא בכפייה. אני מקווה שהמדינה תמשיך לשלם מענקי איזון לרשויות שזקוקות לכך בנגב בעשר השנים הקרובות, ולא שתמר תדאג לממן את הרשויות החלשות. בעשר השנים הקרובות, על-פי ההסכם, תמר תשלם לשכנותיה - ערבה תיכונה, ערד ודימונה - סך כולל של 120 מיליון שקל. הייתי מצפה שגם המדינה תעניק את אותו הסכום לרשויות האלה באותן השנים. רק אז הערים האלה יוכלו לעבור מהפך".

ליטבינוף המכהן בתפקידו כבר קדנציה שלישית מוסיף: "אנחנו אומנם מקבלים 80 מיליון שקל בשנה מארנונה, אבל אנחנו לא פעם נדרשים לטפל בתשתיות ים המלח במטרה להגן על ים המלח מפגעי טבע וירידת מפלס המים - משימות שאף רשות אחרת לא נדרשת להם. בנוסף, שטחי המועצה ענקיים. אם תושב צריך רופא או סופרמרקט הוא לא קופץ ברגל כמו בדימונה, אלא צריך לנסוע מרחקים ארוכים והדבר הזה עולה כסף".