|
דן - חברה לתחבורה ציבורית בע"מ (להלן - חברת דן, החברה או דן) מתפעלת 18% מענף התחבורה הציבורית במדינה, והיא המפעילה הגדולה ביותר בתחבורה הציבורית בגוש דן .
המדינה מסבסדת, בין היתר, את רכישת האוטובוסים על ידי חברת דן. ההסכם האחרון בין המדינה לדן נחתם במאי 2007 לתקופה של עשר שנים (להלן - הסכם הסובסידיה); בהסכם נקבע כי היקף התמיכה השנתית יהיה 87 מיליון ש"ח. הסכם זה אף כולל נספח ולפיו את תקציב ההצטיידות באוטובוסים תנהל הקרן לחידוש משק האוטובוסים, המורכבת מנציגי דן והממשלה (להלן - הקרן). בשנים 2007-2011 העבירה הממשלה לקרן זו 458 מיליון ש"ח בקירוב עבור רכש אוטובוסים.
עד מועד סיום הביקורת, דצמבר 2012, יובאו לארץ כל האוטובוסים של דן כשלדות ועליהן נבנו מרכבים על ידי שתי חברות ההרכבה בישראל - חברה א' וחברה ב' (להלן - חברות ההרכבה). דן משלמת עבור הרכבת השלדות לחברות ההרכבה מתקציב הקרן.
|
יוסף שפירא
●
מבקר המדינה
|
|
דין וחשבון זה של מבקר המדינה, הראשון על "דן", אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ, מסכם את הביקורת שנעשתה באגודה עד דצמבר 1990. נתונים אחדים עודכנו לאוגוסט 1992. בדיקות משלימות נעשו במשרד התחבורה ובמשרד האוצר.
ממצאי הביקורת הובאו לידיעת הנהלת האגודה. בדין וחשבון זה מובאים הממצאים העיקריים.
האגודה עומדת לביקורת המדינה לפי סעיף 9 (8) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 (נוסח משולב), כגוף נתמך בידי הממשלה. מבקר המדינה החליט להפעיל את הביקורת על האגודה באוגוסט 1987.
« «
1. דן, אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בישראל בע"מ מספקת שירותי תחבורה ציבורית לתושבי גוש דן והסביבה, ומפעילה כמה קווים מאזור זה לשומרון ולבקעת הירדן. נוסף על כך היא מבצעת נסיעות מיוחדות בשביל מוסדות ומפעלים, נסיעות מזדמנות ונסיעות במסלולים מיוחדים למטיילים ולתיירים.
כדי להבטיח תחבורה ציבורית ברמה נאותה ובמחיר עממי מקיימת הממשלה פיקוח על השירות ועל תעריפי הנסיעה, ונותנת תמיכה למפעילים. סדרי מתן התמיכה והתנאים המתלווים לכך מוסדרים בהסכמים תקופתיים בין הממשלה לבין האגודה. הסכם בנושא זה נחתם ב-1983 לתקופה של עשר שנים, (מ-1.2.81 ועד 31.3.91); הסכם חדש נחתם באפריל 1992 ותוקפו עד 31.12.94.
התמיכה מתבטאת בכך שהממשלה נושאת בהפרש בין ההוצאות התקניות של הפעלת השירות, שנקבע בסל תשומות מוסכם, לבין פדיון תקני שנקבע בהסכם. עוד מבטיח ההסכם מימון מצד הממשלה לשם הצטיידות האגודה באוטובוסים, לשם הקמת תשתית הדרושה לקיום שירותי האגודה ולשיפורים מסוימים לרווחת הנוסעים. כדי לאפשר לאגודה לפעול בלא לשאת בנטל חובות שנוצרו עקב גרעונות בעבר, התחייבה הממשלה בהסכם משנת 1983 לכסות את כל התשלומים הדרושים לפרעון החובות האלה.
היה יסוד סביר לצפות, כי ההסכם מ-1983 יסייע לאגודה לפעול אגב איזון כלכלי, אולם האגודה המשיכה לפעול אגב צבירת הפסדים שהגיעו, לפי דוחותיה הכספיים, בסוף שנת 1990 לכ-85 מיליון ש"ח.
אחת הסיבות למצב הזה היה גידול הפער בין ההכנסות התקניות שנקבעו בהסכם לבין ההכנסות בפועל במהלך העשור שעליו חל ההסכם עם הממשלה. הממשלה והאגודה לא קבעו מנגנון שהיה מאפשר לאגודה לקבל תמיכה בשל ירידה בהכנסות מסיבות אוביקטיביות. הן אף לא פעלו די הצורך להתאים את ההוצאות של האגודה לירידה בביקוש לשירותיה.
לגידול הגרעון ולקשיים הפיננסיים של האגודה תרמה גם פרישה מוקדמת של חבריה, שהיתה מלוות בהוצאת סכומים גדולים לפדיון המניות של אותם חברים ולתשלומים בגין תנאי הפרישה; לפי תקנון קרן הגמלאות של האגודה, זכאים חבריה לפרוש בגיל מוקדם יחסית, ולקבל פנסיה בתוספת מענקי פרישה. תנאים אלה הם מעבר למקובל במשק הציבורי בארץ.
הפרישה המוקדמת היא גם אחד הגורמים לגרעון האקטוארי הגדול בקרן הפנסיה של חברי האגודה. אמנם האגודה העבירה לקרן סכומים ניכרים נוסף על ההפרשות השוטפות, ובשנים האחרונות נטלה עליה את תשלום הגמלאות לפורשים שלמטה מגיל 65, אולם הסדרים אלה לא הספיקו להביא את הקרן לאיזון אקטוארי.
הדיונים במשרדי האוצר והתחבורה ב-1991 בדבר הנהגת רפורמה מקפת בתחבורה הציבורית, לא הביאו תוצאות ממשיות ולפיכך הוסכם להמשיך בקווים כלליים את ההסדרים בעניין תמיכת הממשלה במפעילי התחבורה הציבורית, ודבר זה בא לידי ביטוי בהסכם בין הממשלה לאגודה מאפריל 1992.
לדעת מבקר המדינה, על הממשלה להמשיך ולחפש דרך לשכלול ההסדרים ולביסוס התמיכה על מבחנים אוביקטיביים, אשר יעלו בקנה אחד עם הבטחת קיומה של תחבורה ציבורית במחירים שווים לכל נפש, ועם חתירה לרמת שירות שיהיה בה כדי לעודד את השימוש בתחבורה ציבורית גם בידי בעלי רכב פרטי.
2. עם פעולות האגודה שעליהן עמד משרד מבקר המדינה בדוח הזה נמנית מערכת הקשרים בין האגודה לבין חברות שהן בבעלותה או בבעלות חבריה, או בבעלות משותפת שלה ושל חבריה, שבהנהלות שלהן חברים חברי מזכירות האגודה. אחדות מן החברות האלה אינן פעילות, אחדות פועלות בענף התיירות ואחדות מחזיקות בנכסי דלא ניידי המושכרים לאגודה. האגודה מקבלת מהחברות דמי ניהול ומספקת להן מימון בתנאים מועדפים. אחת החברות שבבעלות מלאה של האגודה, מכרה נכס דלא ניידי רב ערך לחברה, שבבעלות חברי האגודה, בלא שערך הנכס נבדק בקפדנות הנדרשת נוכח שוויו הרב ומערכת הקשרים שבין האגודה והחברה שרכשה את הנכס.
לדעת מבקר המדינה, הקשרים בין האגודה לבין חברות שבבעלות חברי האגודה, במישרין או בעקיפין, חייבים להתנהל על בסיס עסקי, כדי למנוע אפשרות שהאגודה, הנהנית מתמיכה, תיטיב עם חבריה באמצעות חברות שבבעלותם.
3. במסגרת הביקורת בדק משרד מבקר המדינה היבטים שונים של מינהל באגודה והעלה ליקויים בתחום תנועת האוטובוסים וטיב השירות לנוסע. עוד נמצאו ליקויים בהליכי משמעת כלפי נהגים שהיו מעורבים בתאונות; בסדרי מתן הלוואות לגורמים חיצוניים מכספי קרן ההצטיידות הממומנות בידי הממשלה; בתנאי ההעסקה המפליגים של אחד העובדים הבכירים; ובסדרי רכישת חלפים ומכירת ציוד שלא התנהלו בהקפדה על כללי מינהל מקובלים.
4. האגודה, המפעילה תחבורה ציבורית באזור מטרופוליטני מרכזי במדינה, תוך קבלת תמיכה ניכרת מקופת הציבור, עושה מאמצים כדי לשפר את השירות לנוסעים, בין השאר, עקב התחרות הקיימת בקווים מסוימים. בד בבד עם מאמצים אלה עליה לפעול לקראת איזון כלכלי לטווח ארוך ולייחד תשומת לב רבה יותר לסדרי מינהל תקינים. סדרים אלה יסייעו לה לנהל את המפעל המשקי הגדול שבבעלותה הן לטובת חבריה והן לטובת ציבור הנוסעים, הזכאים תמורת כספם וכספי הממשלה המוזרמים לאגודה, לשירות טוב ויעיל.
|
אליעזר גולדברג
●
מבקר המדינה
|