סוגיית מותבי גיור מקומיים - לוועדת הפנים

ההצעה להחלטה האמורה שאותה מקדמים שרת המשפטים והזרמים הליברליים בציונות הדתית אינה יכולה להיות מנותקת מההקשר הכולל - הכרסום הזוחל במעמדה של הרבנות הראשית לישראל. הרבנות הראשית לארץ-ישראל הוקמה הרבה לפני קום המדינה, עוד משנות העשרים של המאה הקודמת. לה ורק לה מסורה המסורת לקבוע עת ענייני הדת בארץ-ישראל. במשך שנים ניסו הרפורמים והקונסרבטיבים לפגוע בה וכעת מצטרפים אליהם זרמים "נאורים" בציבור הסרוג. חלקם מתכחשים לסמכותה ההלכתית ולו בשל העובדה שבראשה עומדים חרדים. משום מה, טיעון כזה לא נשמע מפיהם באשר למוסדות המדינה שבראשם עומדים חרדים.
גם אם ההלכה תישמר על דקדוקה, לא יהיה בכך לגיטימציה לפעילותם של מותבי גיור אוטונומיים שאינם שואבים סמכות מהמוסד הרבני העליון. דומה הדבר, אם כי לא זהה, לדין בערכאות שתוצאתו תהיה זהה לזו שניתנת בדין תורה. הכל מתחיל מהמקור, והמקור הוא הרבנות הראשית לישראל. הפרטת סמכויות הרבנות הראשית היא מדרון חלקלק, שאחריתו מי ישורנו. בעיות מקומיות במערך הגיור בהחלט ייתכנו, ופתרונן יכול לבוא אך ורק דרך הרבנות, דרך ראיית המכלול של העם היהודי כולו - בארץ ובגולה, וכתפיים רחבות כאלה יש רק לרבנות. לפעמים יש בעיות בלתי פתירות וצריך להכיר בכך. פתרונות הפלסטר והאקמול שמוצעים - יותר משיועילו יזיקו.