אפשרות למניעת פרסום דין משמעתי ברשויות <br>

משרד הפנים מציע להעניק לבתי הדין המשמעתיים ברשויות המקומיות "כרטיס פתוח" לסגירת הדלתות ולמניעת פרסום ההליכים. כך עולה מתזכיר חוק לרפורמה מקיפה בדין המשמעתי ברשויות, שהפיץ המשרד (יום ב', 29.9.14) לקבלת תגובות.

התזכיר קובע בנושא פומביות הדיון, כי הדיונים יתקיימו בפומבי - אך בית הדין יוכל למנוע זאת בין היתר "לשם שמירה על פעילותה התקינה של הרשות המקומית"; מדובר בסעיף-סל שעלול להתגלות כאמצעי למניעת פומביות של חלק ניכר מן הדיונים. בעוד סעיף הסוביודיצה בחוק העונשין סופג ביקורת רבה, מציע התזכיר להחיל אותו על הדין המשמעתי ברשויות ואף לקבוע בצידו מאסר של חצי שנה.

על-פי התזכיר, יבוטל הליך הקובלנה, וההליך המשמעתי ייפתח בידי הממונה על המשמעת - שיהיה מנכ"ל הרשות, מזכיר הרשות או האחראי על כוח האדם אם הוסמך בידי המנכ"ל. האחראי על המשמעת יוכל לנקוט בהליך מינהלי במקום בהליך משמעתי, ולהטיל על העובד עונשים החל מהתראה ועד לשלילת משכורת אחת. העובד יוכל לערער על ההחלטה בפני בית הדין.

התזכיר מציע חידוש בדמות מינוי חוקר שיבדוק את התלונה נגד העובד; ברשויות קטנות יכול מבקר הרשות למלא תפקיד זה; ניתן יהיה להעסיק חוקר פרטי כחלק מן החקירה. החוקרים ייהנו מסמכויות מורחבות, ובהן גביית עדויות מעובדי הרשות ותפיסת מסמכים שלה ושל תאגידים שבבעלותה. העדר שיתוף פעולה עם החוקר יהווה עבירת משמעת בפני עצמה.

התזכיר מציע להגדיל את מספר כלי הענישה שעומדים לרשות בית הדין, ולהוסיף ענישה על תנאי (כיום ניתן להטיל רק פיטורים על תנאי) והוצאה לחופשה (בשכר או שלא בשכר), וכן להגדיל את סכום המשכורת שניתן יהיה להפקיע כקנס. בית הדין גם יהיה רשאי להורות לעובד להשיב לקופת הרשות סכומים שקיבל עם פרישתו, אך לא יותר משש משכורות.

עוד מוצע, שבית הדין לא יהיה חייב להפעיל פיטורים על תנאי גם אם התממש התנאי. בית הדין יוכל לשלול - לתמיד או לתקופה מוגבלת - את קצבה הפרישה או חלק ממנה, אם העובד פוטר בשל מעשיו. ניתן יהיה גם לחייב עובד לפצות את הרשות על הנזקים שגרם לה.

התזכיר מציע להחיל על הדין המשמעתי ברשויות את חוק זכויות נפגעי עבירה, כך שקולם יישמע בהליך. עוד מוצע לקבוע, כי עובד שפעל תוך זילות בית הדין, יהיה צפוי לשלילה של עד מחצית ממשכורתו. תקופת ההתיישנות, מציע התזכיר, תהיה שלוש שנים מהיום בו נודעה העבירה לאחראי על המשמעת, או חמש שנים מיום ביצועה.

בנוגע להשעיה לפני העמדה לדין משמעתי, מוצע שסמכות זו תהיה בידי הממונה על המשמעת באישורו של היועץ המשפטי לרשות. ההשעיה תוגבל בזמן ותהיה חובה לבחון אותה אחת לתקופה מוגדרת. אם יורשע העובד, ניתן יהיה לחייבו להחזיר את השכר שקיבל בתקופת ההשעיה. אם הוא יזוכה, תחויב הרשות להשלים את שכרו לתקופת ההשעיה (בקיזוז הכנסות שהיו לו מעבודות אחרות).