ציפור בשם "דרונגו משויח" נצפתה לראשונה בישראל לפני מספר ימים בקיבוץ גן שמואל ליד חדרה, על-ידי הצפר עירד סולניק, תושב הקיבוץ. המקום הפך למוקד עליה לרגל של עשרות צפרים מכל רחבי הארץ.

ביום רביעי צפה עירד סולניק, צפר, מדריך צילום ולוכד נחשים מקיבוץ גן שמואל, בדרונגו שמסתובב בין בתי החברים בקיבוץ. רבים מהצפרים הרימו גבה, מאחר שתפוצתו של הדרונגו המפויח באסיה ואפריקה, מרחק אלפי קילומטרים מהקיבוץ המטופח. גם מסלול הנדידה שלו לא מתקרב לאיזורנו. ברשת התעורר דיון סוער על היתכנות של מזדמן כה נדיר. חיפושים אחר הציפור נערכו אולם היא פשוט נעלמה.

השבת, התקבל דיווח נוסף מעירד שהדרונגו ניצפה שוב. חבורה של צפרים ותיקים, הכוללת גם את איש החברה להגנת הטבע עמיר בלבן, יצאה למבצע איתור ותיעוד מהיר. במהלך החיפוש דיווחו חברת קיבוץ ובנה שהציפור מעופפת ליד הבית של סבא. הדיווח נתקל בסקפטיות זהירה, אולם תצפית של הצפרים העלתה כי אכן מדובר בציפור המיוחדת, שליקטה באוויר, בין עצי הפקאן, נמלים מעופפות להנאתה.

הדרונגו חי באיזורים טרופיים וסוב-טרופיים מיוערים, באסיה ובאפריקה. הדרונגו המשויח נודד ממורדות ההימלאיה להודו, ולכן יש סבירות שבנדידתו הוא גם יגיע לכל מיני מקומות יוצאי דופן. כך, למשל הוא נצפה בשנים האחרונות גם בכווית ועכשיו בישראל.

עמיר בלבן, מנהל התחנה לחקר ציפורי ירושלים של החברה להגנת הטבע, מעריך כי הדרונגו נסחף בנדידה ואיבד את דרכו בשל תנאי מזג אוויר חריגים, והגיע לבית גידול שמתאים לצרכיו.

לדבריו, הצמחיה בקיבוץ מזכירה את תת היבשת ההודית, מאחר שהיא כוללת עצים כמו סיסם הודי ועצים מאסיה, שאליהם הדרונגו נמשך. להערכת בלבן, יש סיכוי מצויין שהדרונגו יישאר פה כל החורף, וינסה לחזור למקומו אם יצליח לשרוד כאן.

הדרונגו המשויח שייך לקבוצה של חטפיות, ציפורי שיר שמתמחות בלכידת חרקים מעופפים תוך כדי תעופה. הדרונגו המשויח נקרא כך משום ששירתו כוללת את ההברות "ד-רונ-גו" ומשויח מאחר שהוא כהה לגמרי, ולחלק מהמינים שלו יש גוון של של אפור- פיח. בד"כ חטפיות הן קטנות ועדינות, אבל באיזורים טרופיים הן מגיעות לגדלים יוצאי דופן. הדרונגו ניחן ביכולת תעופה ותימרון גבוהים הודות לזנב הארוך והממוזלג מה שמאפשר לו לתפוס חרקים במעופם. עיניו הגדולות מאפשרות לראות היטב ביער ויש לו גם נוצות שפם שמאפשרות לו לחוש את החרקים ולוע רחב המאפשר בליעה מהירה שלהם.