הנהלת בתי המשפט: המשוב - חובבני ופופוליסטי

הנהלת בתי המשפט סבורה שמשוב השופטים של לשכת עורכי הדין הוא פופוליסטי וחסר ערך, ואין בכוונתה לעשות בו שימוש. כך מסרה (יום ב', 12.1.15) דוברת בתי המשפט, אילת פילו, בתגובה לפרסום ממצאי המשוב.

לדברי פילו, ההחלטה על קיומו של המשוב התקבלה באופן חד-צדדי, מבלי שהדבר תואם עם הרשות השופטת. "לעומדים בראש מערכת בתי המשפט נודע על ההחלטה לקיימו במפתיע, זאת על-אף הסכנות הטמונות במשוב ביחס לאמון הציבור במערכת בתי המשפט והרגישות הרבה המתחייבת בנקיטת צעד מסוג זה. התנהלות זו מעידה על כך שמטרתו של המשוב לא נועדה לשפר את פניה של מערכת המשפט, אלא כי בבסיסו עמדו מטרות אחרות".

"המועד שנקבע לעריכת המשוב, בשנת הבחירות לראשות לשכת עורכי הדין, תרם לתחושה, כי באמצעות המשוב נעשה ניסיון להשתמש במערכת המשפט כ'כלי משחק', בעוד שלמערכת המשפט אין ולא היה עניין ביחסי הכוחות ובמאבקים הפוליטיים בלשכת עורכי הדין", אומרת פילו. בכך היא רומזת לראש הלשכה, דורון ברזילי, שיתמודד בחודש יוני על קדנציה נוספת. ברזילי ואנשיו טוענים מצידם, כי הנשיא אשר גרוניס מתערב בפוליטיקה הפנימית בלשכה ומחזק את מתנגדיו, בראשות יו"ר ועד מחוז ת"א, אפי נוה.


בחופזה ובאופן חובבני


פילו ממשיכה ותוקפת חזיתית: "הסקר נעשה בחופזה ובאופן חובבני לכאורה, מבלי שניתנה ככל הנראה תשומת לב מספקת לנושאים של מהימנות ואמינות. תחילה נודע, כי הסקר שיועד לקהל עורכי הדין, ניתן למעשה למילוי על-ידי כל אזרח מן השורה, וכי כל אדם המעוניין בכך יכול לקבל קוד גישה למילוי הסקר, דבר אשר מעיד על ליקויים קשים במנגנון סינון משתתפי הסקר. עוד נודע, כי משיב מסוים יכול למלא את הסקר מספר פעמים, פגם היורד לשורש אמינות הסקר ועשוי להביא לשימוש בסקר ככלי להתנגחות בשופט זה או אחר".

לדברי הנהלת בתי המשפט, אם מטרתו של המשוב היא לשפר את השירות ולקדם את השקיפות ואמון הציבור בבתי המשפט, לא היה מקום לבצע הערכות פרטניות של השופטים. עוד נטען, כי הערכות אלו מבוססות מטבע הדברים על מפגשי קיצון, ולכן עלולות לפגום בפרשנות הממצאים.

עוד מציינת פילו, כי במשוב מוצגות הערכות פרטניות ל-54% בלבד מכלל השופטים, והללו עשויות להיות שונות משמעותית משל יתר 46 האחוזים. לאור זאת, גם לא ברור איך ניתן להציג הערכה של כלל שופטי בית משפט מסוים (כאשר חלק מן השופטים בו בית משפט לא נכללים בתוצאות המשוב).


מימון בידי אינטרסנטים


בפיה של הנהלת בתי המשפט ביקורת גם על שאלות המשוב, שלדבריה מנוסחות באופן כללי ביותר וכוללות מונחים שעשויים לקבל פרשנות שנויה במחלוקת. כך למשל המונח "יחס נאות", הניתן לפרשנויות שונות, או מהי יעילות בניהול הדיון.

לדברי פילו, "ישנו קושי לזקק באמצעות משוב את הצדק הפרוצדוראלי של ההליך מתוך 'תחושת הצדק', שכן בסופו של ההליך ישנו צד זוכה וצד מפסיד. משכך, סקר שביעות רצון דוגמת המשוב מעניק תמונה חלקית ולא מדויקת, ופרסום תוצאותיו עלול לפגום באמון הציבור במערכת המשפט, וכן לפגוע בעצמאות השיפוטית של השופטים".

פילו מתייחסת גם לחשיפה ב-News1, ולפיה המשוב מומן על-ידי גופים מסחריים המתדיינים בבתי המשפט, כולל חברת הביטוח הפניקס, ואשר לכאורה אינם חפים מאינטרסים בנוגע למשוב ולתוצאותיו.

"הרשות השופטת דוגלת ומאמינה בערכים של שקיפות וביקורת ופועלת לאורם של ערכים אלה" מדגישה פילו. "אמון הציבור הוא הנכס היקר ביותר של הרשות השופטת. תוצאות המשוב אינן יכולות לתרום לייעול ושיפור מלאכת השפיטה, והמשוב אינו מהווה מנגנון ביקורת ובקרה מתאים, ואף עלול להשיג תוצאות הפוכות ולפגוע באמון הציבור.

"לרשותה של המערכת עומדים מנגנוני בדיקה מהימנים ואמינים אשר מוכיחים את תרומתם, דוגמת נציב תלונות הציבור על שופטים, ועדה משותפת שהוקמה עם ראשי מחוזות לשכת עורכי הדין ומנגנוני בדיקה פנימיים, אשר המערכת פועלת לשיפורם באופן מתמיד. על-רקע דברים אלה הרשות השופטת אינה נזקקת למשוב השופטים ואין בכוונתה לעשות בו שימוש".