סעיף התעסוקה במצע מפלגתו של משה כחלון מפורט למדי, כולל בתחומים שרלוונטיים גם להיי-טק, כמו תעסוקה בפריפריה וסיוע לעסקים קטנים, אבל הוא לא כולל התייחסות ספציפית לתחום.

לעומת זאת, בסעיף החינוך מציינת המפלגה כי היא דוגלת ביצירת "מרחבי למידה בתוך בתי הספר, המותאמים ללמידה הדינאמית ולמודלים חדשניים. למרות התקדמות הטכנולוגיה, המחקר הפדגוגי וגישות ההוראה, חזות בית הספר הישראלי במאה ה-21 לא השתנתה מהותית. כדי לקדם פדגוגיה חדשה יש לעבור מכיתות הלימוד המסורתיות לסביבות למידה מותאמות, המאפשרות יותר למידה ודרכי הוראה מגוונות".

המפלגה לא פרסמה מצע מיוחד לקראת הבחירות, אלא רק את "החזון שלה", שלא כולל התייחסות ספציפית להיי-טק. עם זאת, באתר ניתן למצוא את המצע הכללי של המפלגה, שכולל התייחסויות לחינוך טכנולוגי ולמחקר ופיתוח.

נכתב בו כי מפלגתו של אביגדור ליברמן דוגלת ב"עידוד חינוך טכנולוגי, על-מנת לפתח עתודה עבור תעשיות מסורתיות והיי-טק. עיבוי תקציבי ופיתוח של מרכזי הכשרה מקצועית". כן היא תומכת ב"הגדלת התקציב בתחום המחקר והפיתוח של המדען הראשי במשרד התמ"ת". אגב, משרד התמ"ת בוטל ובמקומו קם משרד הכלכלה - שבו נמצאת לשכת המדען הראשי.

במצע מרצ יש כמה סעיפים רלוונטיים, כולל הקפדה על מילוי הוראות חוק הקרינה הבלתי מייננת מהאנטנות הסלולריות, הגברת האכיפה בנושא ואיסור על הצבת אנטנות בקרב מקומות בהם נמצאות אוכלוסיות רגישות, כמו מוסדות חינוך ובתי אבות.

עוד קוראת המפלגה ל"ביטול פרקטיקות של הסללה לחינוך המקצועי-טכנולוגי, הפוגעות קשות בסיכוי ההשתכרות והמוביליות החברתית"; "עידוד נערות לבחור במקצועות מדע וטכנולוגיה"; ו"עידוד חדשנות חינוכית שעיקרה שימוש בכלים טכנולוגיים להשבחת תהליכי ההוראה והלמידה בבתי הספר".

מרצ אף תומכת ב"ביטול מוחלט של המאגר הביומטרי" וב"חופש בחירה במקומות עבודה ומקומות ציבוריים במתן טביעות אצבע ומידע ביומטרי אחר".

המפלגה פרסמה מצע מפורט למדי, כולל בתחומי הטכנולוגיה וההיי-טק. גם כאן, חלק ניכר מההתייחסות היא לחינוך הטכנולוגי.

המחנה הציוני יפעל ל"הרחבת תוכניות הלימודים הטכנולוגיים בבתי הספר השונים; גיבוש תוכנית ממשלתית רב שנתית לפיתוח התשתיות הטכנולוגיות של ההוראה במוסדות החינוך; פתיחת מכללות הנדסיות וטכנולוגיות מתקדמות ומסלולים להכשרה טכנולוגית והנדסית במוסדות קיימים; הגדלת מספר מרכזי המצוינות באקדמיה ככלי מרכזי למניעת התופעה של 'בריחת מוחות'"; ו"חיזוק הקשר בין המוסדות האקדמיים והתעשיה הישראלית".

כן תפעל המפלגה ל"פיתוח כלים פיננסיים ומיסויים לעידוד צמיחה והרחבה של חברות הזנק ישראליות ופיתוחן כחברות ישראליות מבוססות"; "הגדלת תקציבי המדען הראשי במשרד התמ"ת והקמת רשות ממשלתית חדשה לחדשנות כלל משקית, תוך העמדת משאבי תקציב ראויים"; ו"עידוד היתרונות היחסיים של המחקר המדעי והתעשיה בישראל על-ידי מערכת תמריצים ותוכניות סיוע ממשלתי".

המצע המפורט ביותר בהתייחסותו לתחום הוא זה שפרסמה מפלגתו של יאיר לפיד.

בחלק של המצע שמתייחס לחינוך המקצועי-טכנולוגי מציינת המפלגה את המחסור החמור בכוח אדם בתחום ועומדת על הצורך במסגרות הכשרה מתאימות.

המפלגה קוראת להקמת בנק אינטרנטי ולעידוד תעסוקה בפריפריה על-ידי "הקמת עסקים קטנים ובינוניים... ויצירת מקורות תעסוקה איכותיים, דוגמת מקצועות היי-טק, ביו-טק ומחקר. שילוב של השניים הוא הדרך הטובה ביותר להיאבק באבטלה, בעוני ובפערים חברתיים".

יש עתיד דוגלת בעידוד השקעה בחברות צעירות, שמצויות בשלב ה-Seed, על-מנת "לשמור את היתרון היחסי של מדינת ישראל בתחום התעשיות עתירות הידע".

במפלגה ציינו כי התקציב שגיבש לפיד, כשר האוצר, ל-2015, ושהמפלגה מתכוונת להיאבק על יישומו, "כלל תיקון לחוק האנג'לים במסגרתו משקיעים שישקיעו בחברות חדשניות, שאושרו על-ידי לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה כ'חברות מטרה', יקבלו הטבת מס משמעותית ויהיו זכאים להפחית מהכנסותיהם החייבות במס את הסכומים שהושקעו בחברות הזנק צעירות".

כמו-כן, כולל מצע המפלגה כוונה ל"משיכת חברות תעסוקה איכותית לפריפריה: חברות היי-טק, ביו-טק ומחקר. באמצעות הגדלת תקציב מסלול שכר גבוה בשילוב תקציבי המדען הראשי, נוכל להמשיך ולמשוך חברות תעסוקה איכותית מכל העולם להשקיע בישראל ולהקים בפריפריה מחלקות מו"פ. בכך נבלום את ההגירה השלילית של צעירי יישובי הפריפריה אל המרכז".

כמו-כן, המפלגה מתכוונת לפעול לצמצום הפערים הדיגיטליים, על-ידי הרחבת פרויקט במסגרתו "ניתנים שיעורים בחינם לאוכלוסיות חסרות אוריינות דיגיטלית הנדרשות לכך".