שוטר יהודי בגטו ורשה [צילום: בית לוחמי הגטאות]
שוטר יהודי בגטו לודז' [צילום: בית לוחמי הגטאות]
|
|
המשטרה והפרקליטות חקרו מתוך מקצועיות <br>וברגישות חשדות לשת"פ יהודי עם הנאצים <br> |
לראשונה נפתחו לעיון 53 תיקים המתעדים חקירות בישראל של יהודים כחשודים בשיתוף פעולה עם הנאצים, ואשר בסופו של דבר לא הועמדו לדין ● התיקים כוללים גם עדויות מוקדמות ורבות חשיבות בנוגע לאירועי השואה בשורה של מקומות
53 תיקים של יהודים שנחשדו בשיתוף פעולה עם הנאצים ולא הועמדו לדין מצויים בארכיון המדינה ונפתחו לעיון בעקבות פניית News1. עיקרי התיעוד המצוי בהם מתפרסם כאן לראשונה (יום ה', 16.4.15).
עצם קיומם של התיקים נחשף בידי פרופ' חנה יבלונקה במאמר שפרסמה ברבעון "קתדרה" בשנת 1993, אלא שבסמוך לפרסום מאמרה בנושא - החליטה משטרת ישראל לסגור את התיקים למשך 70 שנה מאז נוצרו. רק כעת, לאור בקשת News1, הותר הפרסום של 53 מתוכם (לא כולל תיקים בהם היה מעורב השב"כ ותוך איסור על פרסום שמות החשודים).
החקירות נערכו ברובן בשנים 1951-1950, כאשר האווירה הציבורית בישראל הייתה בעיקרה: קורבנות השואה הלכו כצאן לטבח ויש לגנותם על כך; קיים חשד שמי ששרד ניצל משום ששיתף פעולה עם הנאצים; מי שמילאו תפקידים בהוראת הגרמנים, חייבים להוכיח שלא בגדו באחיהם.
למרות כל אלו, המאפיין הבולט ביותר של התיקים הוא הרצינות והמקצועיות בהן התייחסו אליהם השוטרים והפרקליטים. אין זה דבר של מה בכך, ודאי שנים כה מועטות לאחר השואה ועל-רקע אותה אווירה. למרות המשקל הרגשי הכבד מנשוא, למרות העדויות שבחלקן היו קורעות לב, למרות העובדה שבין החוקרים היו מי שאיבדו קרובים בשואה - למרות כל אלו, הנימה בתיקים כולם היא עניינית, אפילו יבשה.
שמו בצד את רגשותיהם
רק בשמונה מהמקרים תועדו מעצרים, מה שמלמד שכבר בשלב החקירה הגיעה המשטרה למסקנה שאין ממש בחשדות. 25 מבין התיקים נסגרו בעילה של העדר אשמה. תשעה נסגרו בשל חוסר ראיות, ושבעה נוספים - בנימוק של חוסר עניין לציבור (בעיקר כאשר מדובר היה באירועים מינוריים ובודדים). בעוד שמונה מקרים העלתה החקירה שהחשוד איננו בארץ, ובשלושת התיקים הנותרים לא נשתמרה סיבת סגירתם.
ודאי שאין בכך כדי ללמד על אדישות, שהרי לא יעלה על הדעת שמישהו בישראל של 1951-1950 היה אדיש לאירועי השואה, קל וחומר - בעלי תפקידים ברשויות אכיפת החוק המופקדים על ביצועו של החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם. המסקנה היא, שכל המעורבים בנושא הצליחו לשים בצד את רגשותיהם ולפעול כמצופה מאנשי מקצוע אוביקטיביים, שתפקידם הוא להגיע לחקר האמת.
עוד בולטת העובדה, שאין בתיקים אפילו רישום אחד המתעד סירוב של ניצול להעיד. מאות ניצולים מכל רחבי אירופה מסרו עדויות; חלקם היו המתלוננים, רובם היו עדים שאותרו בדרך כלל בהפניה של עד מפי עד. מאחר שמדובר בקבוצה גדולה ומגוונת של ניצולים, הרי שהמדגם הקיים בתיקי החקירה מצריך לכל הפחות מחשבה נוספת בשאלת "השתיקה הגדולה" של הניצולים ומידת הכוללנות שבה ניתן לתאר אותה.
נכונות התחלתית להאמין למתלוננים
ברוב המקרים זוהו החשודים בדרך מקרה: באונייה בה עלו ארצה, במחנה העולים, במקומות מגוריהם, אפילו ברחוב. בחלק מן המקרים מדובר היה בטעויות, ובחלק - בעלילות שלעיתים נבעו מנסיונות סחיטה. המגוון של דרכי האיתור מלמד אף הוא רבות על האווירה הציבורית, על החשדנות וגם על נכונותה ההתחלתית של המשטרה להאמין למתלוננים.
התלונות נחקרו ברצינות רבה, לפעמים לאורך תקופה ממושכת ותוך איתור של עדים נוספים, כולל בחו"ל - משימה לא פשוטה בתנאי התחבורה והתקשורת של ראשית שנות ה-50. בחלק מן המקרים נרשמו עשרות עמודים של עדויות, ולחלקן יש חשיבות רבה בחקר השואה. הנה שתי דוגמאות המייצגות את אותה רצינות.
התיק המקיף ביותר נגע ל-ס"ו, מי שזוהתה כקאפו באושוויץ וזקנת בלוק במחנה פלאשוב. החקירה נוהלה בקצב מהיר להפליא, ובתוך שלושה חודשים (פברואר-מאי 1951) נגבו 15 עדויות בנוסף לזו של ס"ו, ואף נערכו שני מסדרי זיהוי תמונות. העדויות משתרעות על פני כ-60 עמודים ומתמקדות כראוי בשאלות החשובות: האם ס"ו אכן ביצעה את מעשי האכזריות שיוחסו לה. התיק נסגר מחוסר הוכחות.
מ"ט נחשד כמי שמסר יהודים לשלטון עוין בעת ששימש כראש הקהילה בגטו שרגורוד. 12 עדים העידו נגדו, הוא עצמו נחקר פעמיים והמשטרה גבתה עדויות מ-12 איש אחרים שהעידו לטובתו; מ"ט גם מסר למשטרה 27 עדויות על פועלו וספר על יהודי טרנסניסטריה. התיק נגדו נסגר מהעדר אשמה, במכתב יוצא דופן של מי שהייתה אז סגנית פרקליט המדינה, מרים בן-פורת, המובא כאן במסגרת.
השוטרים והפרקליטים נמנעו לחלוטין מהשיפוט הערכי כלפי הניצולים, שכאמור רווח בישראל באותה עת. הם לא שאלו "מדוע לא ברחת" או "למה לא התנגדת"; שאלותיהם התמקדו במקרים שלפניהם, בחשדות הספציפיים ובאירועים הצריכים לעניין. עובדה זו עשויה ללמד על פן נוסף ולא ידוע ביחסה של החברה הישראלית לשואה ולניצולים בשנותיה הראשונות של המדינה, אשר יש מקום להעמיק חקר בו. התרשומות גם לא מתעדות סערת רגשות או התפרצויות של העדים, התנהגויות שהיו יכולות להיות רלוונטיות בהערכת אמינותם של העדים ומשקלן של העדויות. כל אלו מהווים תעודה של כבוד לשוטרים, לפרקליטים ולניצולים.
עצם קיומם של התיקים נחשף בידי פרופ' חנה יבלונקה במאמר שפרסמה ברבעון "קתדרה" בשנת 1993, אלא שבסמוך לפרסום מאמרה בנושא - החליטה משטרת ישראל לסגור את התיקים למשך 70 שנה מאז נוצרו. רק כעת, לאור בקשת News1, הותר הפרסום של 53 מתוכם (לא כולל תיקים בהם היה מעורב השב"כ ותוך איסור על פרסום שמות החשודים).
החקירות נערכו ברובן בשנים 1951-1950, כאשר האווירה הציבורית בישראל הייתה בעיקרה: קורבנות השואה הלכו כצאן לטבח ויש לגנותם על כך; קיים חשד שמי ששרד ניצל משום ששיתף פעולה עם הנאצים; מי שמילאו תפקידים בהוראת הגרמנים, חייבים להוכיח שלא בגדו באחיהם.
למרות כל אלו, המאפיין הבולט ביותר של התיקים הוא הרצינות והמקצועיות בהן התייחסו אליהם השוטרים והפרקליטים. אין זה דבר של מה בכך, ודאי שנים כה מועטות לאחר השואה ועל-רקע אותה אווירה. למרות המשקל הרגשי הכבד מנשוא, למרות העדויות שבחלקן היו קורעות לב, למרות העובדה שבין החוקרים היו מי שאיבדו קרובים בשואה - למרות כל אלו, הנימה בתיקים כולם היא עניינית, אפילו יבשה.
שמו בצד את רגשותיהם
רק בשמונה מהמקרים תועדו מעצרים, מה שמלמד שכבר בשלב החקירה הגיעה המשטרה למסקנה שאין ממש בחשדות. 25 מבין התיקים נסגרו בעילה של העדר אשמה. תשעה נסגרו בשל חוסר ראיות, ושבעה נוספים - בנימוק של חוסר עניין לציבור (בעיקר כאשר מדובר היה באירועים מינוריים ובודדים). בעוד שמונה מקרים העלתה החקירה שהחשוד איננו בארץ, ובשלושת התיקים הנותרים לא נשתמרה סיבת סגירתם.
ודאי שאין בכך כדי ללמד על אדישות, שהרי לא יעלה על הדעת שמישהו בישראל של 1951-1950 היה אדיש לאירועי השואה, קל וחומר - בעלי תפקידים ברשויות אכיפת החוק המופקדים על ביצועו של החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם. המסקנה היא, שכל המעורבים בנושא הצליחו לשים בצד את רגשותיהם ולפעול כמצופה מאנשי מקצוע אוביקטיביים, שתפקידם הוא להגיע לחקר האמת.
עוד בולטת העובדה, שאין בתיקים אפילו רישום אחד המתעד סירוב של ניצול להעיד. מאות ניצולים מכל רחבי אירופה מסרו עדויות; חלקם היו המתלוננים, רובם היו עדים שאותרו בדרך כלל בהפניה של עד מפי עד. מאחר שמדובר בקבוצה גדולה ומגוונת של ניצולים, הרי שהמדגם הקיים בתיקי החקירה מצריך לכל הפחות מחשבה נוספת בשאלת "השתיקה הגדולה" של הניצולים ומידת הכוללנות שבה ניתן לתאר אותה.
נכונות התחלתית להאמין למתלוננים
ברוב המקרים זוהו החשודים בדרך מקרה: באונייה בה עלו ארצה, במחנה העולים, במקומות מגוריהם, אפילו ברחוב. בחלק מן המקרים מדובר היה בטעויות, ובחלק - בעלילות שלעיתים נבעו מנסיונות סחיטה. המגוון של דרכי האיתור מלמד אף הוא רבות על האווירה הציבורית, על החשדנות וגם על נכונותה ההתחלתית של המשטרה להאמין למתלוננים.
התלונות נחקרו ברצינות רבה, לפעמים לאורך תקופה ממושכת ותוך איתור של עדים נוספים, כולל בחו"ל - משימה לא פשוטה בתנאי התחבורה והתקשורת של ראשית שנות ה-50. בחלק מן המקרים נרשמו עשרות עמודים של עדויות, ולחלקן יש חשיבות רבה בחקר השואה. הנה שתי דוגמאות המייצגות את אותה רצינות.
התיק המקיף ביותר נגע ל-ס"ו, מי שזוהתה כקאפו באושוויץ וזקנת בלוק במחנה פלאשוב. החקירה נוהלה בקצב מהיר להפליא, ובתוך שלושה חודשים (פברואר-מאי 1951) נגבו 15 עדויות בנוסף לזו של ס"ו, ואף נערכו שני מסדרי זיהוי תמונות. העדויות משתרעות על פני כ-60 עמודים ומתמקדות כראוי בשאלות החשובות: האם ס"ו אכן ביצעה את מעשי האכזריות שיוחסו לה. התיק נסגר מחוסר הוכחות.
מ"ט נחשד כמי שמסר יהודים לשלטון עוין בעת ששימש כראש הקהילה בגטו שרגורוד. 12 עדים העידו נגדו, הוא עצמו נחקר פעמיים והמשטרה גבתה עדויות מ-12 איש אחרים שהעידו לטובתו; מ"ט גם מסר למשטרה 27 עדויות על פועלו וספר על יהודי טרנסניסטריה. התיק נגדו נסגר מהעדר אשמה, במכתב יוצא דופן של מי שהייתה אז סגנית פרקליט המדינה, מרים בן-פורת, המובא כאן במסגרת.
השוטרים והפרקליטים נמנעו לחלוטין מהשיפוט הערכי כלפי הניצולים, שכאמור רווח בישראל באותה עת. הם לא שאלו "מדוע לא ברחת" או "למה לא התנגדת"; שאלותיהם התמקדו במקרים שלפניהם, בחשדות הספציפיים ובאירועים הצריכים לעניין. עובדה זו עשויה ללמד על פן נוסף ולא ידוע ביחסה של החברה הישראלית לשואה ולניצולים בשנותיה הראשונות של המדינה, אשר יש מקום להעמיק חקר בו. התרשומות גם לא מתעדות סערת רגשות או התפרצויות של העדים, התנהגויות שהיו יכולות להיות רלוונטיות בהערכת אמינותם של העדים ומשקלן של העדויות. כל אלו מהווים תעודה של כבוד לשוטרים, לפרקליטים ולניצולים.
גנז המדינה, ד"ר יעקב לזוביק, פעל בצורה נמרצת להתרת העיון בתיקים הנחשפים כאן; תודת הכותב נתונה לו מקרב לב. תודה גם לעו"ד מנחם אברהם על הליווי המשפטי ולאריאל לוין על הסיוע במפתוח התיקים.
|
|
+"המשטרה מגנה בחירוף נפש על הביטחון"
16:11 16/04/15 | יפעת גדות | לרשימה המלאה
טקס הזיכרון באוהל יזכור [צילום: חטיבת דובר המשטרה]
כך אמר מפכ"ל המשטרה בטקס יום השואה ▪ סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה ציין את יום הזיכרון לשואה ביום עיון במוזאון "יד ושם"
טקס הזיכרון באוהל יזכור [צילום: חטיבת דובר המשטרה]
+סיפורה של אימי (1945-1941)
14:55 16/04/15 | ראובן דינור | לרשימה המלאה
[צילום: מרים צחי]
לא פעם הקשינו אחי הבכור ואנוכי על אמי שתספר בפרוטרוט את החוויות הקשות שחוותה. אבל היא כאשת ברזל שביקשה להניח מאחור את העבר המזוויע, אמרה לנו, שאינה חפצה שנהפוך לילדי ניצולי שואה חרדתיים. כך ניהלה את חייה עד ליום פקודתה בשנת 2002 ממחלה קשה, כי אין להניח לעבר לנהל את חייך
[צילום: מרים צחי]
+המכנה המשותף ליום השואה
14:13 16/04/15 | אפרים הלפרין | לרשימה המלאה
אנו מתווכחים ומתנצחים ומבקרים ומעליבים ופוגעים, בואו נעצור לרגע, בואו נבלום, ליום אחד, לשבוע אחד, בואו נתמקד במשותף, במאחד, בעתיד, עם משא העבר על כתפינו
+תודה. בזכותכם אני בחיים
13:43 16/04/15 | אורנה רב-הון | לרשימה המלאה
מימין לשמאל: מאשה שוהם, יצחק שוהם, עומדים, מימין לשמאל: פרופ' שלמה גיורא שוהם, סא"ל אריה שוהם, המחנכת רבקה שוהם-ויסוקר [צילום: ארכיון המשפחה]
לצד הצער והזיכרון שמעורר בי יום השואה, עלה וגאה בלבי עוד רגש אחד - רגש של הכרת תודה ענקית לכל אלה שאפשרו לי, הקטנה, לעמוד כאן בביתי בשקט ובשלווה ולזכור את כל הדברים האלה
מימין לשמאל: מאשה שוהם, יצחק שוהם, עומדים, מימין לשמאל: פרופ' שלמה גיורא שוהם, סא"ל אריה שוהם, המחנכת רבקה שוהם-ויסוקר [צילום: ארכיון המשפחה]
+"הנשיא רוזוולט היה כנראה אנטישמי"
13:13 16/04/15 | נורית כהנא | לרשימה המלאה
פרנקלין רוזוולט. שבירת המיתוס [צילום: Joe Caneva/AP]
כך לדברי שולי אשל, יוצרת סרט דוקומנטרי אשר מפריך את המיתוס, לפיו סייע הנשיא פרנקלין רוזוולט ליהודים בזמן השואה. הסרט, "קול מקרב המחרישים: המורשת של ג'יימס מקדונלד", המוצג בימים אלה ברשתות טלוויזיה אמריקניות, מגלה כי רוזוולט היה מודע להפחתה השיטתית במכסות הוויזות שניתנו ליהודי אירופה שניסו למלט את נפשם בעוד מועד
פרנקלין רוזוולט. שבירת המיתוס [צילום: Joe Caneva/AP]
+חלוק לבן בגטו
12:55 16/04/15 | ציפי לוין | לרשימה המלאה
מחקר מונומנטלי פורץ דרך השופך אור חדש על נושא חשוב בתחום הרפואה היהודית בתקופת השואה
+שטרות הכסף של גטו לודז'
12:51 16/04/15 | יעקב עמר | לרשימה המלאה
[צילום: יעקב עמר]
מסגרת השטר כולה מוקפת בקו של מגני דוד המקיפים את השטר כולו בדיוק כמו החומות שהקיפו את הגטו ▪ השטר עבר ידיים רבות עד לשחיקה מוחלטת שלו שקרעה אותו לשני חלקים וכתם אדום שנשפך עליו מוסיף לעליבותו
[צילום: יעקב עמר]
+את יום השואה צריך להלל
12:21 16/04/15 | משה חסדאי | לרשימה המלאה
בני נוער במצעד החיים. הנצחה תמידית [צילום: פלאש 90]
במאמר שכתב אריאל רובינשטיין יש משום יחס של ביטול כלפי כולנו, שאינם ממשפחות ניצולי שואה, בטענה מופרכת ולא מוכחת, שכולנו לא יכולים באמת לזכור. הוא מבטא יחס של ביטול כלפי כל חברי הכנסת באשר הם ומשחק במילים שפוגעות בגיור, בניצולי השואה ובעצם בכולנו
בני נוער במצעד החיים. הנצחה תמידית [צילום: פלאש 90]
+לזכור ולא לשכוח את חסידי אומות העולם
12:09 16/04/15 | רביבה בן-זאב | לרשימה המלאה
הציל יהודים משמד. ראול ולנברג [צילום: תמונת דרכון]
אלה הגיבורים חסידי אומות העולם שפעלו על-פי צו מצפונם בניגוד גמור להוראות ממשלותיהם ותוך התעלמות מהתראות מגבוה, בעודם נוטלים את נפשם בכפם למען המטרה האנושית: הצלת יהודים מהתופת ההיא
הציל יהודים משמד. ראול ולנברג [צילום: תמונת דרכון]
+לגזענות אין גדר
11:56 16/04/15 | יורם דורי | לרשימה המלאה
מצעד החיים. אירוע מכונן [צילום: בתיה דורי]
אני צועד במצעד החיים. אותו אירוע חשוב כל כך. אירוע שאומר לא רק זיכרון. לא רק הנצחה. אירוע לימודי. אירוע מחנך. אירוע שמסביר שלרוע האדם אין גבול. לטירוף רצחני אין מחסום. לשנאת האחר אין בלמים
מצעד החיים. אירוע מכונן [צילום: בתיה דורי]
+בממלכת הקש
11:52 16/04/15 | ציפי לוין | לרשימה המלאה
תיעוד אמיץ וכן של חוויית המחבוא, של המסתתרים והמסתירים, על רגעי החסד ורגעי החושך של הפניית עורף ותאוות בצע ▪ תיעוד של אותם האירועים, בשני קולות שונים של אב ובתו
+עם הסבל, עם שזוכר ולא שוכח
11:47 16/04/15 | ציפורה חלפון | לרשימה המלאה
מחנה בירקנאו (אושוויץ 2) [צילום: איתמר לוין]
על הצורך שלנו להיות חזקים כדי להתגונן ולהסיר איום על קיומנו. על מאבקנו המתמשך עם שכנינו, המוליד גילויים מכוערים, ועל השלום הנכסף והצודק ▪ לכן מוטל עלינו צו לזכור, כי המראות הקשים הם צו לחיים טובים יותר
מחנה בירקנאו (אושוויץ 2) [צילום: איתמר לוין]
+גזירות הנאצים ועוזריהם נגד יהודי המזה"ת
11:38 16/04/15 | עו"ד אדם ידיד | לרשימה המלאה
חתונה יהודית במקנס במרוקו. הציור מוצג במוזיאון הלובר בפריז
בשנים האחרונות מתבססת ההכרה כי יהודי צפון אפריקה והמזה"ת היו אף הם קורבנות הכיבוש הנאצי והמדינות ששיתפו פעולה עם גרמניה הנאצית. במרוקו ובאלג'יר חיו היהודים תחת גזירות שהוטלו ע"י משטר וישי, בלוב הוקמו מחנות עבודה, וחלק מיהודי תוניס אף נשלחו למחנות עבודה והשמדה באירופה. גם במדינות אחרות הורגשה ההשפעה הנאצית אם כי בצורה עקיפה ובשנים האחרונות נחשף חלקם של הנאצים בפרעות ה"פרהוד" ביהודי עירק
חתונה יהודית במקנס במרוקו. הציור מוצג במוזיאון הלובר בפריז
+לזכור ולא לשכוח?
10:58 16/04/15 | ד"ר רון בריימן | לרשימה המלאה
ברלין, גרמניה [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
האם מעבר למליצות מסוג "לזכור ולא לשכוח" יש כוונה אמיתית לממש ציווי זה? הן בעצם ימים אלה צעירים ישראלים רבים נוסעים לבלות ב...ברלין; הן בעצם חודשים אלה משקיעים ישראלים נקראים להשקיע ולרכוש דירה ב...ברלין; הן בעצם שנים אלה יורדים ישראלים שמים את פעמיהם דווקא ל...ברלין. האם כל אלה זוכרים, או שמא העדיפו לשכוח ולהשכיח?
ברלין, גרמניה [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
+אל תחללו זיכרון השואה
10:11 16/04/15 | עו"ד חיים שטנגר | לרשימה המלאה
מחנה מאוטהאוזן. לזכור ולא לשכוח [צילום: איתמר לוין]
את יום השואה יש לשמר מכל משמר, למנוע טשטוש מהות השואה בחלוף שנים ולהנציח לעולמים רצח עם לאומי מתועב זה, כי זו הזדמנות יקרה מפז, להציב לנגד עינינו מעשי זוועות, בהדגמה ובאופן חי, שהדמיון האנושי אינו מסוגל לו, מדחיק אותו ואף מכחיש קיומו כליל
מחנה מאוטהאוזן. לזכור ולא לשכוח [צילום: איתמר לוין]
+אין גרמניה אחרת
09:54 16/04/15 | דוד יהונתן גרינברג | לרשימה המלאה
היטלר ואחרים מצדיעים במועל יד, 22 במאי 1939 [צילום: AP]
המערב אינו סובל את קיומה של אומה עברית ומדינה עברית, לא כאן ולא במקום אחר, לא בעבר ולא בהווה. 'השואה' אינה אפיזודה טרגית שהייתה וחלפה
היטלר ואחרים מצדיעים במועל יד, 22 במאי 1939 [צילום: AP]
+הגבורה והשואה (חלק ד')
09:13 16/04/15 | יוסי בלום הלוי | לרשימה המלאה
הטרנספורטים ברכבות המוות הנאציות [צילום: באדיבות יד ושם]
נהוג במקומותינו לכנות את יום הזיכרון למרד היהודי שהתחולל בערב פסח תש"ג בוורשה, כ"יום הזיכרון לשואה והגבורה", ואני העדפתי לשנות את סדר המילים, ולקרוא לפרק הזה "הגבורה והשואה", שכן נעלה גבורת הנספים בה, והיא איננה נופלת מגבורת הלוחמים הנופלים בקרב, וחרב ביד
הטרנספורטים ברכבות המוות הנאציות [צילום: באדיבות יד ושם]
+כך להנגיש את זיכרון השואה לילדים
09:08 16/04/15 | רחל הלר-אידר | לרשימה המלאה
בני נוער במחנה ההשמדה אושוויץ [צילום: משה מילנר/לע"מ/פלאש 90]
שיחה פתוחה וכנה עם ילדים על נושאים כמו ימי הזיכרון, עשויה להפתיע את ההורים בתגובת הילדים. ילדים הם סקרנים מטבעם. הם ישאלו שאלות, יתעניינו ויעברו הלאה לשחק במשחקיהם ▪ טור מיוחד לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה
בני נוער במחנה ההשמדה אושוויץ [צילום: משה מילנר/לע"מ/פלאש 90]
+אכן, מדינת ישראל לא הוקמה כפיצוי לשואה
08:47 16/04/15 | דרור אידר | לרשימה המלאה
נשיא המדינה, ראובן ריבלין, בטקס המרכזי לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה [צילום: יונתן סינדל/פלאש 90]
מדינת ישראל הוקמה לא בגלל השואה וזכותה להתקיים אינה תלויה בחורבן שעבר העם היהודי לפני שני דורות. אכן, צודק הנשיא ריבלין שהדגיש זאת אתמול בנאומו
נשיא המדינה, ראובן ריבלין, בטקס המרכזי לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה [צילום: יונתן סינדל/פלאש 90]
+"נקמה! נו"ן-קו"ף-מ"ם-ה"א!"
08:03 16/04/15 | איתמר לוין | לרשימה המלאה
תגובת גאה לביקורת בעולם
אפרים קישון היה ניצול שואה מהונגריה - אך הוא מיעט מאוד לדבר על חוויותיו ולקחיו. במאמרים המתפרסמים כאן השבוע, מופנה לראשונה זרקור אל היבטים אלו בכתיבתו ▪ היום: מאמריו של קישון בזמן משפטו של אדולף אייכמן
תגובת גאה לביקורת בעולם
+רעדנו מקור ופחד
07:51 16/04/15 | צבי מל | לרשימה המלאה
הרי אורל. נואשים למזון
צבי מל הוא אחד מניצולי השואה שסיפוריהם אינם ידועים: אלו שנמלטו מפני הגרמנים ומצאו את עצמם גולים במעמקי ברית המועצות. בשורות הבאות הוא מספר על הכפר קילצ'ובה שבהרי אורל, אליו הגיע עם משפחתו בהיותו בן שש
הרי אורל. נואשים למזון
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| תגיות / עוקבים | מי ומי בפרשה - לקבלת רשימות חדשות עם הופעתן |
|
|
|
| מושגים | |
|
| |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| המשטרה והפרקליטות חקרו מתוך מקצועיות וברגישות חשדות לשת"פ יהודי עם הנאצים |
| תגובות [ 6 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |||||
| 1 |
|
||||||
| 2 |
|
||||||
| 3 |
|
||||||
| 4 |
|
||||||
| 5 |
|
||||||
| 6 |
|
||||||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

