"בתחום דיני האישות רצוי שעורכי הדין ינסחו באופן המפורט ביותר את ההסכם עם לקוחותיהם" - מייעץ (21.4.15) שופט בית משפט השלום בתל אביב, עדי הדר.

לדברי הדר, "עורך דין ותיק ומנוסה בתחום דיני האישות יודע שהלקוח מגיע אליו באחד מרגעיו הרגשיים הקשים ביותר, כאשר הזוגיות, אחד המוסדות החשובים לאדם, התנפצה או עומדת להתנפץ, והוא מבקש סעד ועזרה מאדם שנראה לו באותו רגע היחיד שיכול להושיט לו עזרה, דהיינו עורך דינו.

"אם בית המשפט מצפה מעורך דין שעוסק בנושאים מסחריים רגילים, למידת אמון מוגברת ביחסיו עם לקוחו, הרי הדברים יפים שבעתיים כאשר מדובר בעורך דין שמתבקש לסייע לגברת שחשה שעולמה חרב עליה עקב חשש כי זוגיותה בה היא נמצאת עלולה להגיע לסיומה.

"...בית המשפט התרשם שקיים נוהג שבו עורכי הדין מבקשים ומקבלים מקדמה נאה וגבוהה, ולא אחת כאשר קורה המקרה שבו הלקוח מתחרט וחוזר לחיק זוגו או זוגתו, הוא תובע את עורך הדין בטענה שמגיעה לו השבה של שכר הטרחה ששילם או חלקו. בית המשפט בדעה שבתחום דיני האישות רצוי שעורכי הדין ינסחו באופן המפורט ביותר את ההסכם עם לקוחותיהם, כך שאם אכן הם מצפים שהמקדמה לא תושב, הדברים יהיו ברורים ונהירים".

הדברים נאמרו בהחלטתו של הדר לקבל רק בחלקה את תביעתו של עו"ד רונן נגאר נגד לקוחה לשעבר, אותה ייצג בתיק גירושין. נגאר תבע תשלום של 50,000 שקל בגין הסכם שכר טירחה של 40,000 שקל, למרות שהוא לא השלים את הטיפול בתיק. הדר קבע, כי הלקוחה השתחררה מן ההסכם משום שהחליטה לנסות לשקם את חיי הנישואין שלה, ולכן יש לפסוק לנגאר שכר רק תמורת העבודה שביצע בפועל.

נגאר טען שהקדיש לתיק 43 שעות עבודה ותימחר אותן ב-1,000 שקל לשעה, אך הדר דחה תחשיב זה וקבע שהשכר המגיע לו הוא 20,000 שקל בלבד. הלקוחה גם חויבה בתשלום הוצאות בסך 4,000 שקל. את נגאר ייצג עו"ד יורם פלץ.