גרעון רשות השידור בסוף יוני - 50 מלש"ח

ועדת הכלכלה של הכנסת התכנסה (יום ב', 8.6.15) לישיבה ראשונה בכנסת הנוכחית, שעסקה במצב השורר ברשות השידור וביישום חוק השידור הציבורי. היו"ר איתן כבל, שבעבר היה השר הממונה על יישום חוק הרשות, פתח את הדיון ואמר כי לא לחינם ביקש שהדיון הראשון של הוועדה יעסוק במצב ברשות השידור. "אני מנהל מאבק לא-פשוט עבור השידור הציבורי מתוך אמונה בחשיבותו ואעשה כל שנדרש כדי שהשידור הציבורי יהיה טוב ורציני", אמר.

הוא הוסיף כי "גם אם המצב הנוכחי ברשות השידור יוארך בעוד 3 חודשים - אין שום סרט שבו בעוד 3 חודשים תחדל הרשות להתקיים הרשות הישנה ותקום הרשות החדשה". הוא אף הביע חוסר שביעות רצון מהמצב שנוצר ואמר כי "כמי שהרגיש ששר התקשורת הקודם, גלעד ארדן, באמת התכוון להחיות את רשות השידור - היום אני מרגיש מרומה".

כונס הנכסים הרשמי, פרופ' דוד האן, אמר כי שנת 2014 לא הסתימה בגרעון, אולם כבר בסוף החודש הזה תעמוד הרשות בפני שוקת שבורה וללא תזרים מזומנים שיכול לעמוד בהתחייבויות השוטפות. "בסוף החודש הזה יעמוד הגרעון, לא כולל תשלום משכורות, על 50 מיליון שקל", אמר. המנכ"ל הזמני של תאגיד השידור הציבורי שעתיד לקום, אלדד קובלנץ, ציין כי במסגרת תפקידו הוא אחראי רק על בניית התשתית הטכנולוגית והלוגיסטית למערך השידור החדש - והעריך כי הזמן הדרוש להקמת הגוף, לא כולל גיוס עובדים, ייארך 12 עד 15 חודשים.

היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, עו"ד אתי בנדלר, הבהירה כי עד סוף החודש רשאי שר התקשורת לדחות את הכניסה לתוקף של החוק החדש ב-3 חודשים, ואם ירצה דחייה של 3 חודשים נוספים עליו להביא זאת לאישור ועדת הכלכלה. היא הסבירה כי כדי לדחות את יישום החוק ביותר מחצי שנה יש צורך בתיקון החוק. בנדלר התייחסה גם לסוגיית המימון ואמרה כי החוק קובע במפורש שהמדינה צריכה לממן את ההפרש שנוצר בין הכנסות הרשות להוצאות.

האן התייחס לכך ואמר כי כבר לפני שבועיים התריע במכתב, פעמיים, לאוצר על המצב התקציבי וטרם נענה. נציג האוצר, עופר מרגלית, אמר כי השר והמנכ"ל מודעים למצב וצריכים לקבל החלטה בימים הקרובים. היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד, אמרה כי האחריות על החוק עברה לראש הממשלה רק לפני שבועיים וחצי, והוא מעוניין לבחון את התמונה הכוללת ולא רק לכבות שריפות מידיות. "ראש הממשלה הטיל על מנכ"ל משרד התקשורת החדש לבחון את הנושא ובשבועות הקרובים יוגשו לו המסקנות. בינתיים כל הגורמים צריכים להבטיח את משכורות העובדים", אמרה.

ח"כ עיסאוי פריג' (מרצ) אמר כי יש החלטה פוליטית לא להעביר מימון לרשות, בכדי לתת לה לגווע. הקיפאון ואי-הוודאות הורסים את רשות השידור ופוגעים בעובדים. רשות השידור החדשה עתידה הייתה להתחיל לפעול בעוד פחות מחודש, אם זה לא יקרה, צריך לתת למנכ"ל הנוכחי את מלוא הסמכויות לשפר את הרשות ואת תפקודה ואת מלוא התקציבים הנחוצים בכדי לעשות זאת". ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) ביקשה לדעת מדוע השר הממונה, שהוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא חתם על צו אגרה ומדוע לא אישר למנות דירקטורים. ח"כ דוד ביטן (הליכוד) קרא של להחזיר את האגרה ואמר כי האוצר צריך לממן את פעילות הרשות. לטענתו הבעיה המרכזית היא שפירוק הרשות לוקח יותר מידי זמן.

ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני) אמר כי "רשות השידור נמצאת כמו במצב של נידון למוות שעוד לא הוצא להורג, וזה מה שראש הממשלה רצה להשיג". ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) קראה לבטל את החוק כליל, במסגרת חוק ההסדרים, או לפחות לעכב את ביצועו בכמה שנים. ח"כ דב חנין הוסיף כי "ככה נראית מלחמה נגד השידור הציבורי. "זה לא צירוף מקרים זו מדיניות של ראש ממשלה שמצוי בניגוד אינטרסים מוחלט ומקדם תקשורת פרטית של בעלי הון", אמר. יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים, אחיה גינוסר, אמר הביע חשש כי האוצר יתנער מחובתו לממן גם את הרשות החדשה, וכך יהיה כל שנה.

היו"ר כבל סיכם את הדיון ואמר כי בכוונתו להקים ועדת משנה שתלווה את התהליך מקרוב וכן בכוונתו לקיים דיון נוסף בוועדת הכלכלה, אליו יוזמנו ראש הממשלה ושר האוצר. "התשובות לא יכולות להינתן לא על-ידי מלאך, לא על-ידי שליח ולא על-ידי שרף", אמר ח"כ כבל. הוא הוסיף כי הוא נלחם עבור התאגיד החדש מאחר שהבין מה עלול לקרות אם הוא לא יקום. ח"כ כבל אמר בזעם כי נשבע לקחת את רשות השידור כעניין אישי, והוסיף כי "עם כל הכבוד לפקידים מי שאמורים לתת תשובות בעניין הזה הם ראש הממשלה, שלקח לעצמו את כל האימפריה, ושר האוצר. זה לא דיון של גזברים, זה דיון על דרך ועל השאלה אם רוצים שידור ציבורי או לא".