שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, מותח (יום ה', 24.9.15) ביקורת חריפה ביותר על פרופ' ישראל הוד, אשר הגיש חוות דעת מומחה בתביעת הצוללנים בקישון. גם מומחים אחרים סופגים ביקורת קשה מצד עמית, בפסק הדין שדחה את ערעורי הצוללנים והדייגים על דחיית תביעותיהם.

"פרופ' הוד הוא פרופסור לרפואה וטרינרית, אינו פרופסור לאונקולוגיה, הוא בעל תארים אקדמיים הקשורים לבעלי חיים, אין לו התמחות קלינית או אקדמית באונקולוגיה, אין לו ניסיון רפואי קליני מעשי-מחקרי, ומתשובותיו עלה כי עיקר עיסוקו בעבודה עם כבשים", פותח עמית.

"חוות הדעת שחיבר פרופ' הוד לא תואר לה ולא הדר, וספק אם ניתן לראותה כחוות דעת רפואית הנדרשת על-פי תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי. פרופ' הוד נטל מספר מקורות מידע ממאמרים שונים, ערך טבלה של שמות התובעים לצד ארבע עמודות (משך החשיפה למימי הקישון, המחלה הממארת, התאמה לגורם מסרטן, ותקופה לטנטית/קשר סיבתי) וסיכם בשורה אחת את חוות דעתו.

"...לגבי חלק מהמערערים, פרופ' הוד אף לא קשר את מחלתם עם חומר מסוים שגרם למחלה. ולא רק זאת, אלא שבחוות הדעת של פרופ' הוד אין כל התייחסות לגורמי סיכון פרטניים של כל אחד מהתובעים, כמו גנטיקה משפחתית, עבר תעסוקתי ועבר רפואי.

"לאור כל זאת, ניתן לומר כי 'ככה לא בונים תביעה'. למעשה, לאחר שהמערערים הביאו ראיותיהם, ועוד קודם להבאת ראיות המשיבים, נתברר כי אין בסיס לתביעה. קשה להלום כי תביעה כה מורכבת וכה סבוכה תתבסס על חוות דעת יחידה, ככל שניתן לכנותה חוות דעת, שהיא כה רעועה בבסיסה", אומר עמית. הוא מזכיר, כי חוות דעתו של הוד נדחתה גם בנוגע לזיהומים שנגרמו כביכול באזור רמת חובב.

על האוקיינורף ד"ר מרסלו חואניקו, שהעיד מטעם הדייגים, מצטט עמית את דבריו של השופט המחוזי רון שפירא: חואניקו "התיימר לחוות דעתו בסוגיות החורגות מעבר לתחומי מומחיותו. במהלך עדותו בבית המשפט התברר כי בכל הנוגע להבאת נתונים הנוגעים לריכוזי החומרים הנטענים במעגן הדיג בקישון, ליקט העד ממקורות שונים נתונים סלקטיביים אשר שירתו את האינטרס של התובעים, תוך שהוא מתעלם מנתונים אחרים במקורות שצויינו בחוות דעתו ואשר לא תאמו את המסקנות שביקש להסיק".

עמית גם שותף לביקורתו של שפירא על פרופ' שי לין, דיקן הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה: "בית משפט קמא הגיע למסקנה כי מספר הדייגים ומספר שנות הפעילות עולה בהרבה על זה שעליו התבסס פרופ' לין בחוות דעתו, וממילא נשמט לחלוטין הבסיס לחוות הדעת". עמית מוסיף ביקורת משלו:

לין "גרס כי גם אם אדם עישן 20 סיגריות ליום משך 40 שנה וחלה בסרטן ריאות, הרי שאם היה יום אחד בחייו בקישון, קיים קשר סיבתי בין מחלתו לבין חשיפתו למי הקישון ולא לעישון. טענה זו מוקשית על פניה, בלשון המעטה, ומשהזכרנו עישון, נספר כי במהלך בירור התביעות נתברר כי חלק נכבד מהדייגים היו מעשנים, ואפילו מעשנים כבדים".