שר הכלכלה אריה דרעי הנחה לבצע מבצע אכיפה יזום נגד בתי עסק גדולים הפתוחים בשבת. כך נאמר בדיווח שמסרו נציגי משרד הכלכלה לוועדה לפניות הציבור בכנסת, שגרר קריאות ביניים על כך שמדובר במיצג שווא, מאחר שבניגוד לעסקים הקטנים והבינוניים ברוב המקרים יכולים בתי עסק גדולים אלה להעסיק בשבת עובדים לא-יהודים וכך אינם עוברים על החוק.

בדיון (יום ב', 12.10.15), אותו כינס ח"כ יעקב אייכלר, סיפרו אזרחים על מעסיקים המחייבים את העובדים לעבוד בשבת, כתנאי לקבלתם למקום העבודה. כמו-כן העלו הפונים מקרים, שבהם עובדים מגלים אחרי קבלתם לעבודה שהם צריכים לעבוד בשבת. אחרת הם מפוטרים ממקום העבודה.

"הסוסים ברחו מהאורווה"

התברר כי פרשנות מצמצמת לסעיף 9א בחוק שעות עבודה ומנוחה שנתן היועץ המשפטי לממשלה הקודם מני מזוז, בהיעדר תמימות דעים בקרב ביועצים המשפטיים של משרד העבודה והרווחה, קבעה כי על בעל עסק אסור לסחור בחנותו בשבת, אך מותר לו לשבת ביאכטה ולהפעיל את עסקו באמצעות עובדים לשאינם יהודים.

נציג הפונים, עו"ד יצחק מירון, טען טענות קשות כלפי היועצים המשפטיים ואמר כי "הפרשנות המשפטית המעוותת יצרה מצב שהפר את השוויון ויצר אפליה. ללא יהודי אסור לעבוד כעצמאי ולא כשכיר. האבסורד הזה אסר על מעסיק לפתוח חנות בת"א אך מותר לו להעסיק שכירים שיעבדו. בחסות הפרשנות הזו, המנוגדת לפסק של בית הדין הארצי לעבודה, חצי או שלושת-רבעי מהסוסים כבר ברחו מהאורווה".

הוא אמר כי האכיפה היום אינה יעילה משום שהיא עוסקת בדגי הרקק, כלשונו, בעלי תפקידים מדרגת מנכ"ל ומטה ולא בקודקוד - בעלים ויושבי-ראש דירקטוריונים של החברה, שרק כאשר מגישים נגדם כתבי אישום הם מפסיקים להפר את החוק מחשש שיירשם לחובתם סעיף פלילי. לדבריו, אכיפה מינהלית לא עזרה, ומשתלם לעבור על החוק. "לא יכול להיות שהממונים על אכיפת החוק נותנים פרס למי שעובר עליו", אמר מירון והזהיר עוד בדיון: "אם התהליך הזה לא ייעצר, תהיה אפליה חמורה של עובדים שומרי שבת. בית המשפט העליון קבע הרבה פעמים שחוק שעות עבודה ומנוחה הוא לא חוק דתי, יום מנוחה זה ערך אוניברסלי. ברוב המקומות יש שקר גלוי שאומרים שאין אפליה אבל המציאות היא שלא יקבלו שומרי שבת, פשוט ישקרו ויגידו שזה בגלל סיבה אחרת. איש לא אומר את זה במפורש כדי לא לספוג קנסות, אבל זה כאילו יש שלט 'פה לא מקבלים שומרי שבת'. להערכתי, מדובר במאות אלפי מקומות עבודה. המצב של יהודים הופך להיות גרוע יותר בישראל מאשר במדינות אחרות. שם רוב האנשים אינם-יהודים ויהודי יכול להסתדר בתורנות אחרת".

"רוצים לקבור החוק, ונותנים ליועמ"ש להחליט"

נציגי משרד הכלכלה ציינו כי הכנסת גלגלה לעיריות את האחריות לנושא פתיחת בתי עסק בשבת בתחומן, אך הדגישו שגם אם בית העסק קיבל אישור חוקי לפעול, העסקת עובדים במהלך המנוחה השבועית ללא היתר אסורה. ממונה אכיפה במשרד הכלכלה, מאיר דוד אמר כי השר דרעי הורה להעלות מחדש בפני היועץ המשפטי לממשלה את נושא הפרשנות כדי שיבחן אותו ויחליט האם לאכוף את הנושא או לא. בתגובה, קרא לעברו אחד הנוכחים בדיון ואמר כי דרעי מעוניין "לקבור" את הנושא. "שר שרוצה לקדם אינו הולך לבקש רשות מהיועמ"ש", אמר. אימוץ הפרשנות המרחיבה יוביל לסגירת כל בתי העסק בשבת, למעט הגופים שקיבלו היתר ענפי (כ-400 סוגי היתרים - בהם בתי מלון, מסעדות, בתי קפה ועוד, ע.י).

יו"ר הוועדה אייכלר, שקיבל לידיו מסמך שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) שאל מדוע גדל מספר הגופים שקיבלו היתרים (פרטניים, לא כלליים) ממשרד הכלכלה - מ-16,750 עובדים ב-359 גופים (1.9.14) לכדי 17,500 עובדים ב-386 גופים. דוד הסביר כי בעקבות הקנסות הגבוהים שהטיל המשרד יותר מעסיקים פנו וקיבלו היתרי העסקה ביום המנוחה משום שעמדו בקריטריונים. רבקה מקובר, הממונה על חוק ההסדרה הוסיפה כי עד שנת 2012, עד לשינוי החוק, כל האכיפה התבצעה במישור הפלילי. אולם בתי המשפט קבעו כי הליך פלילי חייב להיות ברור ולא מפורשן, והפרשנות לפיה לא יוכל המעסיק לסחור באמצעות אחר (לא-יהודי) מעולם לא נבחנה במעשה. היא ציינה כי ניסו להחיל את הפרשנות המרחיבה באגודות שיתופיות (חנויות גדולות של קיבוצים), אך בית הדין קבע שוב שאי-אפשר לפרשן כך כשמדובר בעבירה פלילית, ולכן הורה השר דרעי לבחון את הנושא.

פחות מ-30 קנסות בשנה

במסמך הממ"מ אותו הכין עדו אבגר התברר כי בשלוש השנים האחרונות, בכמעט מחצית (47%) מהמקרים הסתפק משרד הכלכלה בהתראות למעסיקים ורק ב-6% מהמקרים הוטלו קנסות, פחות מ-30 עיצומים כספיים בכל שנה. ב-2014 הושתו קנסות שעלו לסכום מצטבר של 50,000 שקל בלבד לכל הגופים שנקנסו. עוד נכתב כי סקר משרד הכלכלה ב-2007 העלה שכ-15% מהשכירים בישראל עובדים ביום המנוחה השבועית, מתוכם כ-75% יהודים העובדים בשבת. יותר מ-80% ציינו שהם עושים זאת יותר מפעם בחודש וכמעט 40% ציינו שהם עובדים כך כמעט בכל שבוע.

ממונה אכיפה במשרד הכלכלה אמר כי מתוך 277 עובדים באגף, כ-200 עוסקים באכיפה ישירה של חוק שעות עבודה ומנוחה. הוא לא ידע לומר כמה פקחים עסקו בנושא הספציפי של שבת, אך הבטיח למסור את הנתונים לוועדה וציין כי נבדקו אלפי עסקים - חלקם בשבת בידי פקחים לא-יהודיים וחלקם לאחר מעשה בימי חול, ולא נמצא שכולם מעסיקים עובדים בשבת.

עו"ד איה דביר ממחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הודתה כי השאלות המשפטיות נגזרות מההסדרה החוקית הקיימת, אך חלק מהן "בגלל הפרשנות שלנו". היא הדגישה כי ההיתר לעבוד בשבת קשור לעסק ולא לעובד. לדבריה, שינוי החוקים אפשרי אך עד אז ניתן להגיש תלונות והרשויות יקבעו האם אופן הטיפול יהיה מנהלי או פלילי. את הנושא סיכם ח"כ אייכלר, שאמר: "היחס השונה בין חוקים שיש לשמור עליהם לבין חוקים ש'מותר' להפר אותם, זה מעשה בלתי חוקי בעליל ובלתי מוסרי, גם אם הוא נעשה על-ידי פרשנות משפטית פוליטית שכוונתה לבטל את החוק".