התירוץ הכוזב של הפרקליטות להימנעות מתגובה

נציבת הביקורת הילה גרסטל העבירה את טיוטת הדוח שלה בנושא השימוע לתגובת הפרקליטות, אך זו נמנעה מתגובה עניינית בטענה שעיצומי הפרקליטים - המחרימים את הנציבות - לא אפשרו לה לבדוק את הנתונים המופיעים בו.

גרסטל מביעה צער על התנהלות זו, ואומרת (יום ב', 25.1.16) שהנהלת הפרקליטות יכולה הייתה להתייחס לנקודות הנוגעות לחלקה-שלה בדוח, לממצאים מהותיים רבים ולכל ההמלצות. עוד היא מעירה, שעיצומי הפרקליטים עומדים בניגוד להנחיה מפורשת של השרה איילת שקד והיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שהורו לאחר הגשת דוח גולדברג לשתף פעולה עם הנציבות.

לדברי גרסטל, "בפרק הזמן שעבר מאז מסירת טיוטת הדוח ועד קבלת מכתבו של עו"ד [אלי] אברבנאל [המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים], לא ביקשה הפרקליטות לקבל את התיקים שבדק צוות הביקורת, והתיקים אכן לא נבדקו על ידה. חרף זאת, במכתבו של עו"ד אברבנאל, מבקשת הפרקליטות להטיל ספק בנכונות ממצאי הדוח, זאת על סמך תחושות והשערות בלבד.

"כך, כאמירה כללית המתייחסת לממצאי הדוח, כותב עו"ד אברבנאל: 'במבט על, ומבלי שהיה בידינו לבחון את הנתונים, הממצאים הסטטיסטיים שבטיוטת הדוח אינם מתקבלים על דעתנו', ובהמשך - בהתייחס לממצאים ספציפיים הוא נוקט באמירות אלו: 'הנתון... אינו אפשרי'; 'אין לנו צל של ספק כי במציאות מדובר בנתון נמוך בהרבה'; 'נתונים אלה אינם סבירים בעינינו'; 'אנו מתקשים להאמין כי...'".

על כך אומרת גרסטל: "משלא בדקה הנהלת הפרקליטות את התיקים שעליהם מתבססים ממצאי הדוח ומשלא הציגה בפני צוות הביקורת נתונים אלטרנטיביים, יש לדחות את השגותיה על ממצאי הדוח, המתבססות על תחושות והשערות בלבד".


"בטענה זו אין ממש"


גרסטל ממשיכה ודוחה נקודתית חלקים מתגובתו של אברבנאל. בין היתר טען האחרון, כי צוות הביקורת קבע ממצאים מבלי שבדק את כלל המסמכים שבתיקי הפרקליטות. היא מגיבה: "בטענה זו אין ממש, ולא ברור על מה היא מסתמכת. כלל תיקי השימוע שנבדקו על-ידי צוות הביקורת, נבדקו מספר פעמים, באופן דקדקני ובהתייחס לכל הממצאים המפורטים בדוח. הבדיקה הקיפה את כל התיק - הן תיק הנייר (על כל התרשומות והמסמכים שבו), הן את כלל הרישומים הממוחשבים הרלוונטיים".

עוד טען אברבנאל, כי כי ממצאי הביקורת מתבססים על תפיסה שגויה שלפיה בהעדר תיעוד לביצוע פעולה, המסקנה היא שהפעולה לא בוצעה. גרסטל אומרת שטענה זו הועלתה גם בדוחות קודמים, אך היא אינה מקבלת אותה: "לא ניתן לקבל טענה שלפיה פעולות כאלו מבוצעות ללא תיעוד באופן שיטתי, ושהביסוס לכך שאכן בוצעו, הוא שהפרקליט מוחזק כמי שפועל באופן תקין.
ההפך הוא הנכון. כדי שניתן יהיה לייחס - לארגון בכלל, ולכל עובד בתוך הארגון - חזקת פעילות תקינה, יש להיווכח כי התנהלותו השוטפת של הארגון מתאפיינת בעמידה בכללי מינהל תקין, אשר תיעוד מהימן ומלא נמנה עימם".

הנהלת הפרקליטות טוענת בתגובתה, כי לא נכון להטיל על פרקליט חובת רישום והתייחסות לטיעוני השימוע, שכן הוא "מוחזק כמי שקרא חומרים שהועברו אליו ושקל את האמור בהם". גרסטל מגיבה: "החשש שטיעוני שימוע בכתב, שהתקבלו בפרקליטות, לא ייקראו ולא יישקלו בעת קבלת ההחלטה בתיק, אינו חשש בעלמא".


"אנו מתקשים להאמין"


טענה נוספת של הפרקליטות: "אנו מתקשים להאמין כי קיימים חשודים שהתקיים שימוע בעניינם, ולא קיבלו הודעה על תוצאתו. הדברים מנוגדים למוכר לנו מהמציאות ולהגיון, ולהבנתנו הם מבוססים אך ורק על אי-מציאת רישום על כך". תגובתה של גרסטל: "המציאות וההיגיון דווקא מלמדים ומחייבים, כי אם נשלח מהפרקליטות מסמך בכתב, יתויק העתקו ויישמר בתיק הפרקליטות".

לטענת הפרקליטות, תחושתה היא ששיעור התיקים הנסגרים בעקבות השימוע נמוך בהרבה מ-41% עליהם מצביע הדוח. גרסטל אומרת, שלא ניתן לסתור עובדות בתחושות, שהעדר נתונים מדויקים מצביע על כך שקיימת בעיה בבקרה, ושבכל מקרה - יש חשיבות לכל סגירת תיק, המהווה עולם ומלואו עבור החשוד הספציפי.

הפרקליטות אומרת שאין זה עניינה אם החשוד מיוצג או לא, ולכן אין מקום לבוא אליה בטענות על הפגיעה בזכות השימוע של חשודים שאינם מיוצגים. גרסטל מגיבה: "כמי שנמנית עם זרועות אכיפת החוק, וששלטון החוק הוא נר לרגליה, חובתה של הפרקליטות לקחת בחשבון פגיעה אפשרית בזכויותיהם של חשודים, ולנסות לתקנהּ ולמונעהּ בעתיד. גם אם אין הדבר נתון לסמכותה הבלעדית, מצופה מהפרקליטות כי תפעל, במידת הצורך תוך שיתוף פעולה עם גורמים אחרים, לתיקון המעוות ולמניעת קיפוח זכויותיהם של חשודים שאינם מיוצגים".