סביר להניח שבית המשפט העליון יידרש בבוא היום לשאלה האם יש לאפשר את השימוש בתביעות הייצוגיות ככלי לאכיפת רגולציה. כיום בתי המשפט המחוזיים נוטים לשתף פעולה עם תביעות אלו - אומר (יום ד', 2.3.16) שופט בית המשפט המחוזי מרכז, פרופ'
עופר גרוסקופף, בערב עיון במחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין.
בתביעות כאלו, ציין גרוסקופף, הפיצוי לחברי הקבוצה אינו החשוב ולעיתים גם אינו אפשרי, "כי לא אפשר למצוא את כל מי ששתה את הנקטר ולא ידע ממה הוא מורכב", אלא בעיקר הסדרה עתידית לטובת כלל הציבור. בכך הן שונות לחלוטין מהתביעות הייצוגיות המקוריות, שנועדו לאכיפת זכויות.
לא אדברסרי מלא
עוד אמר כי הגישה האדברסרית אינה יכולה לעבוד בצורה מלאה בתביעה ייצוגית, שכן הקבוצה אינה נמצאת בבית המשפט, אלא רק מיוצגת בידי מי שלא נבחר על ידה. מטבע הדברים, הדגיש גרוסקופף, לא תמיד האינטרסים של הקבוצה מיוצגים כהלכה - במיוחד כאשר יש הסדר בין הצדדים שנמצאים בבית המשפט, ואז הקבוצה כמעט שאינה מיוצגת. לכן, השופט חייב להיות הרבה יותר פעיל מהמקובל באישור הסדרי פשרה אחרים. "אני לא יכול לצאת מתוך הנחה שההסדר הוגן; אני חייב לוודא שהוא משרת את האינטרס של הקבוצה", הדגיש.
בנוגע להסתלקות מתוגלמת, אמר גרוסקופף כי על בית המשפט לבחון הסדרים אלו כדי לוודא שהנתבע אינו משלם "דמי שתיקה" לתובע ולבא-כוחו. הוא אינו מקבל את עמדתו של השופט
יצחק ענבר, השולל לחלוטין הסתלקות מתוגמלת. גרוסקופף פירט את עמדתו:
"צריך לבדוק בעיקר מה הסדר ההסתלקות כולל. אם הושג משהו ספציפי לחברי הקבוצה, זה כמו פשרה מבחינת התגמול והוא ייגזר בעיקרו ממה שהקבוצה קיבלה. אם יש הסדר גם לגבי העתיד - אני אוסיף משהו בתגמול. אם אין הישג לטובת הקבוצה אלא לטובת הציבור, יש מקום לתגמול שייגזר מהשיפור שחל באכיפת הרגולציה בהתאם לחשיבותה. אם ההסתלקות היא כאשר התביעה למעשה נכשלה, לא יהיה תגמול. אני מוכן לשקול החזר הוצאות אם אני משתכנע שהגשת התביעה מלכתחילה הייתה מוצדקת".
השכר ייגזר מהתועלת
לדעת גרוסקופף, להסדר מהיר יש עדיפות משום שהרבה יותר קל לאתר את הנפגעים כיום מאשר בעוד שנה או יותר - אך לא במחיר של הסדר בלתי הוגן. עוד העיר, כי כאשר פונים הצדדים למגשר - מוטב שהוא יהיה מי שאינו עוסק בגישורים רגילים, שכן במקרה של תביעה ייצוגית אין בדרך כלל בעיה להביא את הצדדים להסכמה, אלא על פרטיה. לדברי גרוסקופף, התגמול לעורך הדין ייגזר בעיקר מהתועלת שהשיג ולאו-דווקא מהיקף העבודה שהשקיע בתיק.
גרוסקופף סבור, שבית המשפט אינו צריך לפקח על השימוש בכספים שנתרמים לעמותות שונות במסגרת הסדרי פשרה. הוא תומך ברעיון של הקמת קרן שתרכז תרומות אלו, ואשר גם תבטיח שהתרומה לא תבוא במקום כספים שהנתבע היה תורם ממילא. "זו אחת הסיבות שאני אוהב הרבה פחות תרומות מאשר פיצוי ישיר", העיר.
הוא גם הביע תמיכה בהעברת חלק מהתביעות הייצוגיות לבתי משפט השלום, וצפה שבתי המשפט המחוזיים ימחקו תביעות שלא יעמדו בסף הכספי של סמכותו. עוד תומך גרוסקופף בהטלת אגרה בתביעות ייצוגיות, תוך יצירת מנגנון לפטור במקרים המתאימים.
