"הסבסוד ממשרד הכלכלה יוצר אפליה במעונות"

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש- הרשימה המשותפת), קיימה היום (שני) דיון בנושא "הארכת שעות פעילות מעונות היום לילדים", אשר נערך ביוזמת ח"כ יגאל גואטה (ש"ס).

ח"כ גואטה אמר בתחילת הדיון:" אני מודה ליו"ר הוועדה על ההיענות המהירה לבקשתי לקיום הדיון. קיבלתי עשרות טלפונים משנים עובדות שתיאור לי את המתחים הקיימים בינן לבין מעסיקיהן, בשל הצורך לאחר בהגעה או להקדים ביציאה מהעבודה, בגלל המחסור בפתרון לילדים".

יו"ר הוועדה אמרה כי מטרת הדיון היום היא להבין האם האפשרויות שמספק כיום משרד הכלכלה מהוות פתרון ריאלי. "אני יודעת שמשרד הכלכלה מאפשר הארכת שעות הפעילות, אך אין הנחיות מסודרות לגבי אופן הביצוע של זה מבחינת עלויות, וכמויות הילדים. אני סבורה שאם מעונות היום יתחילו לפעול בלי הגבלות, הרבה יותר הורים יחלו להשתמש בהם".

ליאור גבאי, מנכ"ל נאות מרגלית: "הפתרון שמאפשר משרד הכלכלה איננו פרקטי, שכן הוא מאפשר הארכה של שעה בפעילות, עד 17:00, אבל סבסוד העלויות מתאים לעובד אחד, אולם תמיד יהיו שני עובדים לפחות. יש כאן בעיה מובנית שכן המטפלות גם הן נשים אשר רוצות לסיים יום עבודה בשעה 16:00 ולאסוף את הילדים, ומצד שני יש ילדים שיש להם צורך בשעות פעילות ארוכות יותר. אני סבור שמשרד הכלכלה צריך לקבל החלטה גורפת על סגירת המעונות בשעה 16:30, וכך ייפתרו מרבית הבעיות. אנו ננסה ליישם זאת אצלנו החל משנה הבאה, ועם זאת, כתפישה חברתית, לאפשר למעונות לפעול עד שעה זו ללא קשר למספר הילדים הרשומים".

עו"ד כפיר כהן, סמנכ"ל רגולציה במרכז השלטון המקומי: "הרשויות המקומיות משמשות כגוף מפעיל ולכן אנו לא יכולים לשנות את הכללים על דעת עצמנו. ככל שמשרד הכלכלה יחליט להרחיב את השעות, וככל שהרשויות לא ידרשו לשאת בעלות, אנו נשנה את הכללים, שכן אנו תומכים בכך בהחלט".

רחל סרור, מנהלת המחלקה הפדגוגית, האגף לגיל הרך של מעון ויצ"ו ישראל אמרה במהלך הדיון, שהם מפעילים 184 מעונות יום, לפי המבנה שהוחלט במשרד הכלכלה, עד 16:00. "השירות התוספתי בבוקר מגובה ע"י משרד הכלכלה ואילו אחרי 16:00 לא, ולכן החלטנו להאריך פעילות במקומות בהם היו לפחות 10 ילדים בד"כ, אם כי אפשרנו גם קבוצות קטנות יורת במקומות מסוימים".

גלית יעקובוב מהלשכה המשפטית של ממשרד הכלכלה אמרה כי משרד הכלכלה מאפשר את הארכת הפעילות, אבל לא קובע כמה ישלמו ההורים עבור זאת, אלא רק את מדרגות הסבסוד, כאשר דרגת הסבסוד הגבוהה ביותר היא 70 שקל לחודש עבור הארכה של שעת פעילות. "כל בקשת סבסוד תיבדק, אך בהחלט יש מקומות שלא מספיק הורים מעוניינים בהארכת הפעילות ולכן עמדת הארגונים לא בלתי סבירה", אמרה והוסיפה "השארנו לשיקול דעתם לקבוע את המינימום שלהם, לפי תחשיבים שלהם, וכן אפשרנו להם לחבר כיתות".

ח"כ גואטה אמר בסיום כי הוא מציע שהארגונים יקיימו ניסוי של מספר חודשים להארכת שעות הפעילות וכי הוא בטוח "שלא יפשטו את הרגל מהמימון החלקי בהתחלה, ומהר מאוד המקומות יתמלאו".

יו"ר הוועדה, ח"כ תומא-סלימאן, סיכמה את הדיון ואמרה: "משרד הכלכלה בונה מעונות ומשקיע 200 מיליון שקל בשנה בעידוד יציאת נשים לעבודה, אך עדיין לא הסדיר את פעילות המעונות. היות שהמדינה היא המסבסדת את הפעילות, היא גם זו שיכולה לעשות סדר בתחום הפרוץ, וכל הארגונים יחייבו לספק אותו שירות".

"הבעיה העיקרית פה היא תקציבית - המשרד צריך לעשות שקלול אמיתי של עלות השעה לארגונים, ולממן אותה באופן שוויוני לכל ההורים, וכך גם לאפשר לעובדות המעונות לקבל שכר ראוי".

"כרגע אלו שהכי זקוקים לסבסוד מקבלים 70 שקל לחודש, שזה סכום שאינו מספיק ואינו יכול לאפשר למי שבאמת זקוק לסבסוד להשתמש בשירות. אני בטוחה שבחינה מעמיקה של אפשרות הסבסוד באופן רחב ולכולם תביא לעידוד משמעותי לשוק העבודה ותתגלה כפתרון המועיל ביותר לכולם".