ביהמ"ש מרחיב חובת הגילוי הרפואי

בית המשפט המחוזי בתל אביב קובע, כי רופא המפנה חולה לבדיקה - חייב להעמידו על הסיכונים שבבדיקה, גם כאשר היא מבוצעת בידי גורם שלישי, אם ברור שלא יהיה רופא אחר שיעשה זאת.

סגן נשיאת בית המשפט, ישעיהו שנלר, מביא כדוגמה (9.3.16) מקרה בו אורטופד שולח את החולה לצילום רנטגן. מאחר שברור שהחולה יפגוש רק את הטכנאי ולא את הרופא המפענח, אומר שנלר, הרי שעל האורתופד למסור מראש לחולה אלו סיכונים קיימים (אם יש כאלו) בצילום הרנטגן.

"מעת שעסקינן בבדיקה לאיבחון יש לכאורה מקום להפריד בין אותו מידע הנדרש לתיתו למטופל בכל הקשור לצורך בטיפול האיבחוני מול הסיכונים, אשר יכול וקיימים, בטיפול שכזה. חלק ראשון זה בהסבר הנדרש אמור ליפול לפתחו של הרופא המטפל במטופל, אותו רופא המפנה את המטופל לאותו איבחון רפואי. כך, בדרך כלל, הצורך באותו טיפול ידוע למפנה וכשגם בנושא זה יכול ומדובר ב'שרשרת' מטפלים", אומר שנלר.

הוא מוסיף: "לכאורה ככל שעסקינן במטפל המספק את השירות שנדרש באבחון, לרוב כל שנדרש ממנו וכל אשר הוא יכול לספק הוא הקשור לסיכונים הקשורים לטיפול הספציפי, ואילו את שאר המידע הנדרש אמורים לספק המטפלים שהחליטו על האיבחון המוצע או הפנו לטיפול המוצע".

שנלר מציין, כי ייתכן שיהיה קשה ליישם נוהל זה, בשל חוסר היכולת להפריד בין הדבקים בשרשרת הטיפול. לכן, "דומה כי יש מקום לבחון כל מקרה לנסיבותיו, הן בכל הקשור לחובת הגילוי והן בכל הקשור לחובת קבלת הסכמת המטופל. לא דומה מקרה שמטופל אמור לעבור פרוצדורה רפואית כניתוח, כדומה למקרה ובו מטופל אמור לעבור במסגרת הטיפול הרפואי הכולל, איבחון על-ידי מי שאינו המטפל והאחראי לפרוצדורה הרפואית".

בית המשפט דחה את ערעורו של חולה על דחיית תביעתו לפיצוי על בדיקה שנערכה לו בשנת 2000 בבית החולים מאיר. סגן הנשיאה קובי ורדי והשופט חגי ברנר הסכימו עם שנלר. את החולה ייצג עו"ד רן שפירא, ואת המדינה - עו"ד רפאל גלס.