התנהלות פגומה של עוה"ד דוידוב וחכמוב

שופט בית המשפט העליון, צבי זילברטל, מצביע (21.4.16) על התנהלות פגומה של עוה"ד מיכאל דוידוב ודוד חכמוב בתביעה שהגישו בנושא תיירות מרפא.

התביעה שהגישו דוידוב וחכמוב, בשמם של שלושה תושבי רוסיה, מייחסת למרכז הרפואי סורסקי בתל אביב ולאחרים הן רשלנות רפואית והן סחיטה. שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דליה גנות, החליטה לדון תחילה בטענה לרשלנות ורק לאחר מכן בטענות לסחיטה, לנוכח העובדה שהמשטרה חקרה את הפרשה.

לדברי גנות, למרות החלטה זו - דוידוב וחכמוב המשיכו להגיש בקשות נוספות בעניין זה ואף התעלמו ממנה, כשבתצהירי העדות הראשית שהוגשו במסגרת הדיון בעילה הנזיקית בדבר הרשלנות הרפואית, הם כללו גם טענות הנוגעות לעילה הכספית. לפיכך, היא שבה וקבעה שהפיצול בעינו עומד והורתה למחוק מן התצהירים את הטענות האחרות.

זילברטל דחה על הסף את ערעורם של התובעים על החלטה זו ועל החלטה נוספת של גנות, בו דחתה את בקשתם להורות למשטרה למסור להם את חומר החקירה בפרשה. הוא אומר, כי דוידוב וחכמוב לא ערערו על החלטת הפיצול המקורית, ואין ממש בטענתם לפיה גנות הסכימה שההחלטה על הפיצול תפוג מאליה עם תום החקירה המשטרתית.

היו אלו דוידוב וחכמוב שהצהירו: "אנו חוזרים בנו מהבקשה לחזור בנו מההסכמה הדיונית בדבר פיצול הדיון, אנו מסכימים כי בראש ובראשונה ישמעו ראיות בשאלת הרשלנות רפואית, ושאלת הסחטנות הכספית הנטענת על ידינו תידון, ככל שיהיה בכך צורך, בסיומה של החקירה המשטרתית". אולם מציין זילברטל, בניגוד לדבריהם - גנות לא נתנה תוקף של החלטה להצהרה זו.

לבסוף אומר זילברטל, שגם הגשת הערעור בידי חכמוב ודוידוב הייתה לקויה: "בשולי הדברים אציין, כי לבקשת רשות הערעור לא צורף כל החומר שאמור להיות מצורף אליה, כמו הבקשה שהגישו המשיבים לבית משפט קמא ותשובת המבקשים לבקשה זו. זאת בניגוד לחובה לצרף את כל כתבי בי-הדין שהוגשו בערכאה הדיונית. אין לצפות שבית המשפט יתור בעצמו אחר מסמכים אלה, גם אם טכנית יש כיום בידו האפשרות לעשות כן (ואף זאת לא בכל המקרים). חובה זו מתגברת כאשר מתבקש גם עיכוב ביצוע, דהיינו - סעד האמור להינתן בדחיפות יחסית".