בית הספר החקלאי הקתולי סליסיאן ישלם 40 מיליון שקל לארבע חברות בנייה, בשל הפרת חוזה למכירת 1,000 דונם ברמת בית שמש. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, בן-ציון גרינברגר, דחה (9.5.16) את בקשת בית הספר לבטל את פסק הבורר, השופט בדימוס דוד גלדשטיין.
הקרקעות נמכרו בשנת 2004 לחברות פרחי רמת בית שמש, פרחי רמת בית שמש ג', פרחי בית שמש ז' וקדמת עדן. אלא שבסופו של יום לא יצאה העסקה לפועל, שכן הוותיקן לא אישר אותה. גלדשטיין קבע, כי בית הספר גרם לחברות להאמין שאישור העסקה הוא עניין פורמלי גרידא, ולכן עליו לפצותו על נזקיהן. בית המשפט דחה בזמנו בקשה של בית הספר לבטל פסק זה, ובשלב הזה קבע גלדשטיין את סכום הפיצוי, העומד כאמור על 40 מיליון שקל.
רוב הפיצוי - 28 מיליון שקל - נפסק כדמי ייזום, ונגד קביעה זו כוונו רוב טענותיו של בית הספר. בין היתר נטען, כי גלדשטיין פסק בניגוד לדין המהותי למרות שחויב בידי הצדדים להיצמד לדין זה, שהוא לא הכריע באחת השאלות המרכזיות שהוצגו בפניו ושפסקו יוצר עיוות דין.
גרינברגר דוחה את כל הטענות. הוא מזכיר, כי כבר בהליך הקודם קבע בית המשפט - בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון - כי לא ניתן לערער על פסק בורר, כל עוד הוא התייחס לדין המהותי כדין המחייב, וכך עשה גלדשטיין במקרה הנוכחי. בהליך הנוכחי, מעיר גרינברגר, התעלם לחלוטין בית הספר מקביעה זו, ורק חזר על טענותיו מההליך הקודם.
עוד נקבע, כי אין יסוד לטענה כאילו פסיקתו של גלדשטיין מנוגדת להלכה המקובלת. גרינברגר מוסיף, כי גלדשטיין היה רשאי לקבוע ששווי המתחם היה 235 מיליון שקל, תוך הסתמכות על מסמך משנת 2007, ואין מקום לטענת בית הספר כאילו שוויו נמוך בהרבה.
גרינברגר מסכם באומרו, שאין כל עילה לביטול הפסק של גלדשטיין, שהוא "מפורט, מעמיק ומקיף, אשר לא השאיר כל אבן אשר לא הפך כדי למצות את כל ההליך על כל מרכיביו, ובכך קיים כדבעי ועל הצד הטוב ביותר את אחריותו כבורר בסכסוך המורכב בין הצדדים".
גרינברגר חייב את בית הספר בהוצאות של 100,000 שקל, בציינו במיוחד את החזרה על הטיעונים שכבר נדחו - דבר שגרם להארכה מיותרת של ההליך. את בית הספר ייצג עו"ד נהאד ארשיד, ואת החברות - משרד
ליפא מאיר.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
