לאחר עשור של מאבק כלכלי בפשיעה המאורגנת, עדיין קיימים כשלים ניכרים המאפשרים לגורמים אלו ליהנות מכספי העבירה ולהלבין אותם. זוהי מסקנתו העיקרית של הפרק העוסק בנושא זה, בדוח השנתי (יום ג', 24.5.16) של מבקר המדינה, יוסף שפירא.

לפי הערכות גורמים שונים במשרד המשפטים, היקף כספי הפשיעה בישראל עומד על 15-10 מיליארד שקל בשנה. עוד בינואר 2006 קבעה ממשלת ישראל את המאבק בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת ובתוצריהן כיעד לאומי ארוך טווח, וכי השגת היעד תבוצע באמצעות חיזוק שיתוף הפעולה ושילוב יכולות בין כלל רשויות האכיפה העוסקות בתחום.

ועדת ההיגוי, שתפקידה לשמש גוף-על בהתוויית מדיניות למאבק בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת ובתוצריהן, שימשה הלכה למעשה כגוף שבעיקר מגיב על סוגיות נקודתיות המועלות לדיון. דיוני הוועדה לא כללו אישור של תוכניות עבודה רב-שנתיות או שנתיות, ולא כללו מתווה של סדרי עדיפות לפעולה לטווח ארוך. לוועדת השרים למאבק באלימות לא נמסרו דיווחים שוטפים בנוגע להיבטים הנוגעים למאבק הכלכלי בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת ובתוצאותיו.

"כוחות משימה" הם יחידות חקירה משימתיות המורכבות מכוח אדם ואמצעים מרשויות חוקרות שונות המופעלות נגד ארגוני פשיעה מוגדרים או תופעות פשיעה מוגדרות. בכל כוח משימה מוצבים ופועלים, כחלק הומוגני ממנו, נציג אחד או שניים של רשות המיסים. במקרים מסוימים קיים העדר שיתוף של אנשי רשות המיסים במידע ובחקירות. מאידך-גיסא, בהעדר כפיפות ארגונית למפקד כוח המשימה, אנשי רשות המיסים בכוחות המשימה לעיתים מעכבים את חקירות הכוח בשל אילוצים פנים-ארגוניים של הרשות.

כוחות המשימה מלווים על-ידי פרקליט מלווה, שתפקידו ללוות את התיק מתחילת החקירה הסמויה, דרך החקירה הגלויה ועד לגיבוש ראיות והגשת כתב אישום. בפועל קיים מחסור של פרקליטים מלווים בכוחות המשימה. הדבר גורם לעיכוב החקירות ולאי-מיצוי פוטנציאל החקירה של כוחות המשימה.


שבעה מפקחים על 2,000 צ'יינג'ים

חלק ניכר מהפעילות הפיננסית של ארגוני הפשיעה נעשה באמצעות צ'יינג'ים. תחום נותני שירותי המטבע (נש"מים) מאופיין בחוסר רגולטורי, והוא מהווה מצע נוח לחדירת גורמי פשיעה בהיקף נרחב, ולביצוע עברות הלבנת הון ועבירות מס. התוצאה הבולטת של היעדר ההסדרה היא כניסת גורמים עברייניים לענף ויצירת תשתית להעלמת מיסים ולהלבנת הון בהיקף נרחב. לעיתים משמשים הנש"מים כצינור החמצן הכלכלי של ארגוני הפשע. למרות זאת, קיימים ליקויים מתמשכים בכל הנוגע לפיקוח ובקרה של המדינה על הצ'יינג'ים.

קיימים מאות נש"מים הפועלים ללא רישום בניגוד לחוק, והמשטרה אינה פועלת נגדם. דרישות הסף המינימליות לרישום נותן שירותי מטבע מקלות על ארגוני הפשיעה לחדור לתחום זה; בפועל נרשמים אנשי קש כנש"מים שעה שהנהנה מהפעילות הוא ארגון פשיעה, ואף יש מקרים של הקמת צ'יינג'ים כאשר ההון העצמי שלהם הוא הלבנת כספי פשיעה. יחידת הפיקוח על נש"מים (שבעה מפקחים על 2,000 צ'יינג'ים) עורכת מספר ביקורות מועט, למרות שב-90% מהביקורת נמצאים ליקויים, דבר היוצר פרצה המקלה על חדירת ארגוני פשיעה ועברייני פשיעה חמורה לתחום. התמשכות תהליכי קבלת ההחלטות במשרד האוצר ובמשרד המשפטים בנוגע למיקומו הרצוי של הגורם המטפל בפיקוח ואכיפה על הנש"מים (ברשות המיסים או במשרד המשפטים), פוגעת במאבק במקורות המימון של הפשיעה המאורגנת.

אמנם לאורך השנים נרשמה עלייה ניכרת בהיקף תפיסת הרכוש המיועד לחילוט על-ידי המשטרה, עם זאת, מדובר בהיקפים נמוכים ביותר ביחס להיקף כספי הפשיעה ולרכוש הקיים בידי ארגוני הפשיעה או הקשור לפשיעה החמורה. כמו-כן, קיים חוסר דיוק ברישום שוויו של הרכוש המחולט.

הגופים המתוקצבים מקרן החילוט (המשטרה, רשות המיסים והרשות לאיסור הלבנת הון) נוהגים לבקש הקצבות המהוות את מרבית הסכום העומד לרשות קרן החילוט, כשבפועל הם מממשים רק חלק מהתקציב שאושר להם. עולה חשש, כי הגופים המתוקצבים מגישים בקשות תקצוב מנופחות, המסתמכות על היקף הכספים העומד לרשות קרן החילוט, ומנותקות מהצרכים של הגופים בפועל, מתוך מטרה לנצל את מלוא הכספים שבקרן.

בקשות המוגשות על-ידי הגופים אינן כוללות את הפירוט הנדרש על-פי נוהל מועצת החילוט. בקשות לפרויקטים חדשים שבהן דרישות לתקצוב במיליוני שקלים, מוגשות בהסבר כללי קצר. מועצת החילוט דנה ומקצה כספים בסכומי עתק, ללא הסבר וללא פירוט, בניגוד לנוהל מועצת החילוט.


להגביר את שיתוף הפעולה


שפירא אומר עוד, כי ההבנה של כלל גופי האכיפה בדבר האסטרטגיה למאבק בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת באמצעות שיתוק פעילותם הפיננסית, צריך שתבוא לידי ביטוי באימוץ חקיקה המאפשרת את יישומו של מאבק זה. "בהעדר קידום חקיקה כאמור, על-ידי גופי האכיפה הרלוונטיים, עלולה ישראל לשמש כר נרחב להלבנת הון, דבר העלול לפגוע קשות במוניטין של המערכת הכלכלית והבנקאית של המדינה, וכן באמון הציבור בישראל במערכות אלה", מזהיר שפירא.

שפירא מסכם: "נוכח ההכרה הקיימת, כי הדרך האפקטיבית למלחמה בארגוני הפשיעה ולצמצום תופעות של פשיעה חמורה, היא דרך שיתוק פעילותם הפיננסית ונטרול יסוד הרווח מעסקות עברייניות, חיוני כי כלל גורמי האכיפה יפעלו להגברת שיתוף הפעולה הכולל ביניהם; על המשטרה ועל הפרקליטות לנקוט צעדים לשיפור האפקטיביות של תהליך תפיסת הרכוש של ארגוני הפשיעה ושל עברייני הפשיעה החמורה וחילוטו של רכוש זה; כמו-כן יש לתקן את הליקויים המתמשכים בכל הנוגע לפיקוח ואכיפה על נש"מים, המהווים כר נוח לפעילותם של ארגוני הפשיעה; בכל הנוגע לניהול ולהקצאת כספי החילוט, ראוי כי השימוש בכספי ציבור יהיה יעיל, ויוקצה לגופים לאחר עיון והבנה מעמיקים בצרכיהם ובתרומתם לקידום המאבק הכלכלי בפשיעה.

"חיזוק שיתוף הפעולה ואכיפה משולבת של כלל רשויות האכיפה העוסקות בתחום, יש בהם כדי להרחיב את הפגיעה הכלכלית בארגוני הפשיעה ולצמצם תופעות של פשיעה חמורה".