המדינה עשויה לתמוך בעקיפת החוק המגביל שכר בכירי הבנקים

המדינה עשויה לתמוך במהלך שיבצעו הבנקים כדי לעקוף את מגבלת שכר הבכירים בהם, אם כי לא תעניק להם מראש חוות דעת גורפת שתכשיר את המהלך. כך עולה (יום א2, 29.5.16) ממכתבו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, ליועצים המשפטיים של משרד האוצר ובנק ישראל.

החוק שנכנס לתוקף בחודש שעבר קובע, כי השכר הגבוה ביותר בבנק לא יעלה על-פי 35 מהשכר הנמוך ביותר, וכי שכר שמעל 2.5 מיליון שקל בשנה יחייב שורה של אישורים ולא יוכר לצורכי מס. הגבלה זו הוכנסה לחוק ביום האחרון של הדיונים בו, בניגוד לעמדת הממשלה ותוך התעלמות מאזהרת המפקחת על הבנקים, חדוה בר, לפיה הוא יביא לפרישת עשרות בכירים - בעיקר מבנק לאומי ומבנק הפועלים. המשנה למנכ"ל בנק לאומי, דני צידון, כבר התפטר על-רקע זה.

חלק מן הבנקים טענו בפני ליכט, כי אם יבצעו כעת הפרשות חשבונאיות לכיסוי שכרם העתידי של הבכירים - יוכלו להשלים את ההפרשים עם פרישתם של הבכירים, שכן החוק העניק חצי שנה של התארגנות לגבי בכירים מכהנים (ונכנס לתוקף מיידי רק לגבי חוזים שטרם נחתמו). בנקים אלו ביקשו מליכט לפרסם חוות דעת שתתמוך במהלך זה, באומרם שהדבר יגביר את הוודאות ויסייע למנוע פרישות של בכירים.

לדברי ליכט, "ככל שהעמקנו בבדיקת התשתית העובדתית, החשבונאית והמשפטית, התברר כי המהלך מורכב מדי למתן חוות דעת על ידינו בשלב זה. זאת בעיקר על-רקע השונות הרבה בין סוגי התאגידים, בין התאגידים בתוך אותם סוגים, בין קבוצות וסוגי עובדים בתוך כל תאגיד ובין עובדים שונים. אף המסגרת המשפטית לעיגון הזכויות אינה אחידה. לכך יש להוסיף את השונות החשבונאית בין הסוגים השונים של התאגידים והשוני בהסדרה לגביהם".

ליכט הגיע למסקנה, כי "למרות הקשיים שמעלה חוק זה בנוגע לעובדים קיימים, ולמרות החשש שהועלה מהשלכותיו של החוק, ולמרות רצוננו לסייע, לטעמנו אין מקום למעורבות ישירה שלנו בדרך של חוות דעת, בעיתוי הנוכחי.

יובהר, כי אין בעמדה זו כדי לשלול את הפרשנות לפיה הפרשות חשבונאיות שבוצעו כדין לפני המועד שבו יחול החוק על התקשרויות קיימות, יאפשרו לממש, במועד הפרישה, זכויות בגינן נעשתה ההפרשה. זאת מבלי שהתשלומים יילקחו בחשבון לעניין המגבלה הקבועה בחוק. יתר על כן, איננו שוללים הבעת עמדה מטעמנו התומכת בפרשנות זו בהליך עתידי וקונקרטי, לאחר בחינת העובדות באותו מקרה".

ליכט מדגיש, כי כל פרשנות צריכה לעלות בקנה אחד עם תכליתו של החוק, אך רומז שהמהלך החשבונאי של הבנקים עשוי לעמוד בתנאי זה: "לעניין הפרשנות יש ליתן משקל בכורה לכוונתו הברורה של המחוקק למנוע בעתיד תגמולי עתק בגופים הפיננסיים. לצד תכלית ברורה זו הנחתנו הפרשנית היא כי המחוקק לא התכוון לפגוע בהתנהלות התקינה של התאגידים הפיננסיים בתקופה רגישה זו ואף לא התכוון לפגוע בעובדים מעבר לנדרש כדי להגשים את תכלית החוק. תכליתו של החוק היא תכלית הצופה פני עתיד ומשדרת מסר עקרוני-ערכי".

לצד זאת מוסיף ליכט, כי הבנקים יוכלו לפעול בדרך זו רק לגבי שכרו של הבכיר (ולא לגבי בונוסים או אופציות), וכן רק לגבי רכיבי שכר שהיו בתוקף באפריל השנה. עוד הוא אומר, כי יהיה צורך באישור של בנק ישראל ולפיו המהלך עומד בכללי החשבונאות המקובלים החלים על הבנקים.