בהחלטה נדירה מאוד, אפשר בית המשפט העליון לנאשם לחזור בו מהודאתו, משום שבית המשפט לא וידא מפיו שהוא אכן מודה באישומים נגדו.
ג'ובראן חביש הואשם בבית המשפט לתעבורה בעכו בנהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון וללא ביטוח. בדיון ב-17.9.15, בפני השופט
יעקב בכר, מסר הסניגור, מאדי דאהר: "כתב האישום הוקרא באוזני הנאשם והסברתי לו את תוכנו. מרשי מודה בעובדות המפורטות בכתב האישום". בניגוד למקובל, לא שאל בכר את חביש האם הוא אכן מודה, והאם הוא מודע לכך שבית המשפט אינו כבול להסדר הטיעון. בכר אימץ את ההסדר וגזר על חביש שמונה חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלת מאסרים על תנאי שעמדו לחובתו.
לאחר שהחליף את סניגורו, ביקש חביש לחזור בו מהודאתו, אך בכר דחה את בקשתו והשופטת המחוזית
אספרנצה אלון דחתה את ערעורו. המשנה לנשיאת בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין, קיבל (יום ה', 16.6.16) את בקשתו של חביש לערער בשל העובדה שלא נשאל במישרין האם הוא מודה, והורה לבית המשפט לתעבורה לדון בתיק מתחילתו. הוא אומר:
"לפי הנחיות פרקליט המדינה היה על המדינה להציג את הסדר הטיעון לפני ההודיה ולפני הטיעונים לעונש, וכן את השיקולים הרלוונטיים. במיוחד כשהמדובר במאסר בפועל - וכאן נדון המבקש-המערער לשמונה חודשי מאסר - ברי כי יש להקפיד על אלה. בית המשפט אומנם אינו כבול בהנחיות פרקליט המדינה כמובן, אך
עליו, לפי המסגרת הנורמטיבית המקובלת, לוודא כי המודה לפי הסדר טיעון (או בכלל) מודע להודיה ולמשמעותה, ולהודיעו בהקשר להסדר טיעון כי בית המשפט אינו . כבול בהסדר, מה שאינו עולה מן הפרוטוקול מיום 17.9.15".
השופטים
ניל הנדל ו
אורי שהם הסכימו עם רובינשטיין. את חביש ייצג עו"ד שלומי בלומנפלד, ואת המדינה - עו"ד הילה גורני.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
