נוסח חדש לצו החיסיון בעניין קצא"א

ועדת החוץ והביטחון אישרה (יום ב', 20.6.16), לממשלה, לפרסם צו חיסיון בנושאים הקשורים לקו צינור הנפט אילת-אשקלון (קצא"א).

בשנת 1968 חוקק חוק זיכיון צינור הנפט אליו צורפו שטרות זיכיון בהם הוענק לקצא"א הזיכיון להפעיל את קו צינור הנפט אילת - אשקלון. מספר חודשים לאחר פרסום החוק, קבעה הממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, צו חיסיון הקובע כי: "כל ידיעה הנוגעת לצינור הנפט אילת-אשקלון, לרבות השקעות בצינור עצמו ההשקעות הקשורות בהפעלתו, העבודות בצינור, מקורות הדלק, והשימושים בו, כולל מכירת הדלק לגורמי חוץ, מוכרזת כעניין סודי לעניין החוק האמור, והוא במידה שלא הותר פרסומה על-ידי שר האוצר או מטעמו". לאחר פרסומו של צו זה, מינה שר האוצר את הצנזור הצבאי הראשי להתיר פרסומים מטעמו.

בדצמבר 2014 התרחשה דליפת נפט מצינור של קצא"א, שזיהמה באופן חמור את שמורת הטבע עין עברונה שבערבה. בעקבות הדליפה, הגישה עמותת אדם טבע ודין עתירה לבג"ץ, בדרישה לבטל את צו החיסיון, למסור כל מידע רלוונטי אודות הדליפה ולהחיל על קצא"א את חוק התכנון והבנייה .תשובת המדינה בנוגע לדרישה להורות על ביטול צו החיסיון הייתה כי הוקמה ועדה לבחינת היקף צו החיסיון, אשר תוצר עבודתה הוא הצו אשר ביקשה הממשלה מהוועדה לאשר. בהשוואה לצו הישן, שהיה גורף, הוצע לקבוע בצו כי מידע העוסק באופן בלבדי באיכות הסביבה, תכנון ובנייה, רישוי עסקים או בחברת שירותי תשתיות אילת אשקלון בע"מ - לא יהיה חסוי. בדומה לצו הקודם, גם בצו זה נקבע כי בסמכותו של שר האוצר או מי מטעמו להתיר גילוי מידע נוסף.

מליאת הוועדה קיימה דיון פתוח בו שמעה את עמדת החברה, משרדי הממשלה וארגוני הסביבה, ובסיומו הצביעה על הקמתה של ועדת משנה, אשר שמעה גם את הנימוקים החסויים לקיומו ונוסחו של הצו. בסיום דיון זה אישרה הוועדה פה אחד נוסח שונה של הצו נוכח הערות שנשמעו בדיון, והגבילה את תוקפו עד לסוף שנת 2017, בכדי שתוכל להמשיך לבחון את נחיצותו של הצו.

אייל כהן, מנכ"ל קצא"א, אמר לוועדה כבר בפתח הדיון: "לחברה אין עמדה בנוגע להחלטה הזו. מדובר באינטרסים של המדינה וכל מה שהמדינה תחליט, אנחנו נקבל. כבר היום כל עובד של המשרד להגנת הסביבה יכול להיכנס למתקני החברה ולפקח. אנו גם לא נהנים משום הקלה בפיקוח הסביבתי - לא בנושא רישיון עסק ולא בנושא היתר רעלים. אפילו תוואי הצינור נמצא בוועדות התכנון ואנו שולחים את התוכניות לכל מהנדס רשות שבתחומה עובר צינור".

עו"ד אפרת נחלון, הלשכה המשפטית של האוצר: מטרת הצו החדש היא לסגור את הפער בין הצו שהיה לבין יישומו בפועל. המטרה של הצו היא ביטחון ויחסי חוץ ואינני מקבלת אמירות שהוא מונע מטעמים עסקיים. האירוע בעברונה מוכיח שאין חיסיון על ענייני איכות סביבה וראינו את כל הכתבות שלא נמנע פרסומן.

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) מחתה על נוסח הצו כי ההחרגות חלות רק על מידע שעוסק באופן בלבדי בנושאים המוחרגים, ואמרה כי אף פעם אין דיווח שהוא בלבדי לנושא אחד. ח"כ מיכל רוזין (מרצ) הייתה הראשונה מבין ח"כים רבים שתהו למה הצו מנוסח באופן שהכל חסוי מלבד מספר דברים, ולא הכל מותר, מלבד מספר נושאים חסויים. על כך השיבה עו"ד נחלון כי "כשיש לך יעדי הסתרה, אתה לא יכול לפרסם צו האומר כי הכל מותר בפרסום מלבד יעדי ההסתרה, ואז למנות אותם".

סא"ל רון קרניאלי, סגן הצנזורית הראשית: "מבחן הצנזורה הוא מבחן הוודאות הקרובה והממשית לפגיעה בביטחון המדינה. הצו הקודם היה מאוד גורף ומאה אחוז מהחומרים היו צריכים לעבור דרך הצנזורה. הצו הנוכחי מאפשר פטור בנושאים מסוימים. יודגש שגם שאר המידע לא פסול, אלא עדיין צריך לעבור דרך הצנזורה ועליו נחיל את המבחן. אנו מוצאים את האיזון הראוי. אני לא זוכר מקרה אחד של איכות סביבה שנפסל על ידינו".

תא"ל אריאלה בן-אברהם, הצנזורית הראשית: "האיזון שלנו הוא בין חופש הביטוי לצרכי הביטחון, ולכן נושאים של איכות סביבה לא במכלול השיקולים שלנו. וכלי התקשורת כלל לא מעבירים לנו כתבות בנושא, וגם אם מועבר, מאושר". לשאלת יו"ר הוועדה לגבי מספר הפניות שהגיעו לצנזורה על קצא"א בכלל בשנתיים האחרונות השיבה הצנזורית "עשרות בודדות בשנה, ואחוז הפסילות הוא מזערי. כלומר, מספר חד-ספרתי של מקרים".

עו"ד תמי גנות רוזנשטרייך, מגישת העתירה לבג"ץ מטעם אדם טבע ודין: "גם אם היינו מבטלים היום את הצו לחלוטין, המידע שמהווה סיכון לביטחון המדינה וליחסיה הבינ"ל לא היה נחשף כי חוק חופש המידע אוסר על מסירת מידע שכזה. צו החיסיון הרי אפילו מאפשר דיונים בדלתיים סגורות בהליכים משפטיים. מה למשל לגבי שאלות על סוג המגופים בצינור, שהיא שאלה סביבתית וגם עליה סירבו להשיב לנו?"

עו"ד אור פוקס, יועמ"ש מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה: "הסיבה שנושא המגופים לא נחשף בפני אדם, טבע ודין היא לא בשל צו החיסיון, אלא בשל החקירה הפלילית שהמשרד מנהל כנגד קצא"א בגין הדליפה".

עו"ד חיה ארז, יועמ"ש עמותת צלול: "למען הגילוי הנאות, אני גם מייצגת בבקשה לאישור תובענה ייצוגית בעקבות הדליפה בעברונה. הודות לכובע הזה נחשפתי לקושי להשיג מידע. הצו הזה מאוד גורף וכולל, בדיוק כמו הקודם, עם כמה החרגות קטנות שכלל אינן מספקות. הצו למעשה חוסה גם על דברים שקצא"א לא רואים כסודיים, ואף הגישה אותם לבית המשפט בהליך מולנו, כמו נהלים על ביצוע עבודות וכללי בטיחות וכו".

ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני): "לטעמי אין סיבה אמיתית הנוגעת לביטחון ישראל שמצדיקה את החיסיון. מעבר לסוגיות הסביבתיות, יש פה גם סוגיות עסקיות. בתוך בתי המשפט מתקיימות התדיינויות עסקיות, עם חברות עסקיות, שלא מוטל עליהן רק סגירת דלתיים, אלא הדיון מתקיים במעמד צד אחד. אני מבקשת מהיו"ר וחברי ועדת המשנה שיידונו בעצם נחיצות הצו, ולא ק בסעיפיו, ואולי נוכל לעשות פה מהלך תקדימי ולתקן אנומליה שנוצרה כבר ב-68".

ח"כ יעל כהן-פארן (המחנה הציוני) שאלה את נציגת האוצר האם קצא"א מוגדרת כחברה ממשלתית ומי מפקח עליה - האם רשות החברות או גוף אחר באוצר? עו"ד נחלון השיבה: " היא אינה מוגדרת כחברה ממשלתית. לגבי הפיקוח על החברה והגדרתה, אוכל להרחיב בדיון החסוי, אבל כל עוד אני מחויבת לצו החיסיון, יש לפנות לשר האוצר, שהוא הגורם המוסמך להשיב".

כהן פארן הגיבה: "השיח שהיה כאן מעיד שהחיסיון הוא הרבה יותר גורף ממה שהוסבר כאן. בתחילת 2017 ייגמר הזיכיון של חברת קצא"א והדיון על הארכת הזיכיון גם הוא תחת חיסיון. לא הצלחנו לקיים דיון על זה בוועדת השקיפות, אז אני מקווה שאולי בוועדת המשנה תצליחו לקיים".

ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד): "עמדת קצא"א שהביע המנכ"ל היא עמדה הגונה - מה שתחליטו מקובל עלי. החיסיון הוא אינטרס של המדינה. המדינה כאן באה להקל ולאפשר יותר פרסום מיידעים ביחס לעבר. אם באים להקל, אז למה להתנגד? צריך לקבל זאת בברכה".

בהמשך, כאמור, התקיים דיון בוועדת משנה חסויה, אשר תיקנה את הצו על סמך הערות הגופים השונים וחברי הכנסת - על-מנת שיהיה עמום פחות, ויכלול עוד מספר נושאים אשר אינם דורשים אישור הצנזורה לפרסום בעניין קצא"א. בנוסף לאלה שהוצעו בנוסח הצו של הממשלה, הוכללו גם: הליכי תכנון ובנייה שאינם לפי חוק התכנון והבנייה, אמצעי בטיחות, פגיעה בערכי טבע מוגנים, זיהום קרקע והליכי פיקוח ואכיפה שננקטו נגד החברה על-ידי רשות הטבע והגנים.

בסיום דיון ועדת המשנה העלה יו"ר הוועדה, ח"כ אבי דיכטר, את הנוסח להצבעה, לא לפני שסייג ואמר כי בהמשך לדרישת חברי הוועדה ועל-מנת לאפשר לכנסת להמשיך ולפקח על הצו, הוא מבקש כי תוקפו יוגבל עד סוף שנת 2017, אז יחזרו נציגי הממשלה לוועדה להמשך דיון בצו.

הצעה זו ונוסח הצו החדש אושרו בוועדת המשנה פה אחד.