"אם את לא רוצה לכי הביתה"

הוועדה לקידום מעמד האישה, קיימה (יום ב', 27.6.16) דיון סוער וטעון בנושא מסגרות לטיפול בהפרעות אכילה.

עוד בטרם התייחסות המומחים ומשרדי הממשלה, ביקשה יושב-ראש הוועדה, עאידה תומא-סלימאן, לשמוע עדויות מהמטופלות עצמן. מספר נשים ונערות הסובלות מהפרעות אכילה סיפרו לוועדה את סיפורן האישי והמרגש במאבקן המתמשך בהפרעות. המשותף לסיפוריהן, כמו גם לסיפורה של שריל סיטמן, אם לבת הסובלת מהפרעת אכילה, היום בוועדה, היה המעברים התכופים והרבים בין מסגרות טיפול שונות. סיטמן אמרה כי בתה כבר הייתה באשפוז רגיל, באשפוז פסיכיאטרי, במספר מרפאות, בהוסטל, בטיפולים פסיכיאטריים ובטיפול תרופתי. מעל הכל קבלה סיטמן על אי-קיומו של סטנדרט טיפולי ברור בהפרעות האכילה.

צעירה בת 23, הסובלת מהפרעת אכילה מאז הייתה בת 14, סיפרה לוועדה על אחד האשפוזים שלה: "התנאים היו קשים. היו בנות שהעיפו אותן באמצע הטיפול מחוסר אמצעים או כי הצוות לא מוכן לטפל בהפרעות אכילה שמלוות גם הפרעות אישיות. בנות נשלחות לבי"ח פסיכיאטרי שם לא יכולים לטפל בהפרעת אכילה. חוויתי חוסר אמפתיה, חוסר אוזן קשבת, וגם כשדיברתי אמרו 'אם את לא רוצה לכי הביתה'".

ד"ר דן בודובסקי, ראש המערך האמבולטורי במשרד הבריאות, סקר בפני הוועדה את הרצף הטיפולי הקיים במשרד הבריאות בנושא, את פריסת המרפאות הארצית ואת מלאי המיטות. ד"ר בודובסקי הודה גם הוא כי עקב אכילס, לדבריו, בטיפול משרד הבריאות מצוי בתחום אשפוז היום.

לאורך כל דיון הוועדה ציינו רבים מהמומחים כי אשפוז היום הוא אופציית הטיפול הטובה ביותר למעקב אחר ההפרעה, וחלקם אף ציינו כי מדובר באופציה אשר בטווח הארוך זולה מאשר אשפוזי החרום החוזרים ונשנים של מי שאינן מצויות במעקב מתמשך, כפי שאמרה עינת צוברי, אחראית היחידה להפרעות אכילה "הנוטרים" ברעננה: "משמעות טיפול יום כפי שאנו מעניקים היא שהמטופל מתחיל ב-5 ימים בשבוע, בהם הוא מקבל אצלנו את כל הארוחות שלו, ועם ההתקדמות יורדים מספר הימים בהדרגה. זוהי בוודאות החלופה הזולה ביותר".

ד"ר איתן גור, מנהל מחלקת הפרעות אכילה בביה"ח תל השומר: "זו גישה מקובלת בעולם - אנו לא מעיפים אף חולה, אלא אם היא מסרבת לאכול, וכשיש חולה אובדנית אנו מעבירים אותה לטיפול פסיכיאטרי. אכן חסרות מרפאות בפריפריה וחסרות גם תוכניות לאשפוז יום - בגלל בעיות תקצוב לתוכניות אלו. בשנתיים האחרונות עזבו אצלנו 22 פסיכיאטריים ועברו לעבוד בקופה"ח, שם המשכורות גבוהות יותר. תמחור משרד הבריאות לא כיסה את העלויות אצלנו וכן יש מחסור בפסיכיאטריים בארץ".

אמיר צנדקוביץ', מנהל מכון אגם לטיפול ושיקום הפרעות אכילה, הציג לוועדה את פעילותו של המכון, המצוי בסכנת סגירה. לדבריו, שיטת הטיפול שלהם הוכיחה אל עצמה כמונעת אשפוז מיותר, והם מטפלים ב-80 מטופלות בשבוע, המתקבלות ללא תורים, וערוכים אף לטפל ב-120 בשבוע, אך בשל התמחור הלא מספק של משרד הבריאות, המכון נמצא בגרעון שנתי של 1.5 מיליון ש"ח

ד"ר דוד דביר, סגן מנהל המרכז הרפואי "רעות", בו פועל מכון אדם, אמר לוועדה כי המרכז הוא עמותה שלא יכולה לשאת את הגרעון התקציבי על גבה, וכי אם הגרעון של המכון לא יכוסה, יצטרכו להחליט לגבי סגירתו כבר בסוף השנה. "היה דיון בכנסת במאי 2014 בנושא, ומשרדי האוצר והבריאות יודעים שהתמחור לא מספק, ומנכ"ל משרד הבריאות דאז התחייב לשנות את התעריף, אך דבר לא קרה", אמר ד"ר דביר.

יו"ר הוועדה תומא-סלימאן, סיכמה את הדיון ואמרה: "בדיון היום עלו דברים כבדים וקשים מאוד, ואני מודה לנשים האמיצות שהגיעו לשתף אותנו בסיפורים האישיים שלהם שמעידים על כישלון המערכת בשמירה על הרצף הטיפולי החיוני להחלמתן. מה ששמענו פה היום ידיר שינה מעיניי, וצריך היה כבר להדיר שינה מעיניי על העוסקים בטיפול.

"שנה אחרי הרפורמה בבריאות הנפש - המדינה זורקת את האחריות על קופות החולים שאינן מספקות את התקנים הנדרשים לטיפול בהפרעות אכילה, כך שהמטופלות נאלצות להסתובב בכל הארץ בשביל לקבל את מכלול הטיפולים שהן צריכות.

"מדאיג אותי מאוד שאין שום תוכנית מניעה שמשרד הבריאות מפעיל בשום מסגרת חינוכית, ואפילו התוכנית של משרד החינוך לקידום אורח חיים בריא היא כללית ואינה מותאמת באופן ספציפי לנושא הפרעות האכילה.

"הציפייה מרופא המשפחה, מהיועצת החינוכית, או מההורים לזהות או לאבחן הפרעות אכילה, שלרוב מקורן בטראומת ילדות כלשהי- הנה ציפייה לא ריאלית.

"עוד מלפני החלת הרפורמה דיברנו על עניין המנויים והתמחור וכמה נזק זה יגרום, והעדויות ששמענו היום רק מחזקות את עמדת המתנגדים. תמריצים לפתיחת מסגרות חדשות ונוספות זה מצוין, אך לא אם הם מביאים לקריסת מסגרות מתפקדות קיימות, להן כבר יש את הניסיון ואת ההצלחות.

"צריך לדאוג לפריסה שווה של מרכזי טיפול, בכל חלקי הארץ, אם הדבר אינו מובן מאליו. הנתונים על נטישת פסיכולוגים ופסיכיאטרים הם מדאיגים מאוד.

"הוועדה דורשת לקבל בתוך שבועיים פירוט לאופן בו משרד הבריאות מתכוון לחלק את התקציב המיועד לתמיכה במרכזים להפרעות אכילה, ותמליץ לקיים הכשרות לזירוז כניסת מומחים חדשים לתחום. כמו-כן, על משרד הבריאות לשקול מחדש את עניין התמחור והתקצוב לקופות החולים בעניין הטיפול בבריאות הנפש ובמיוחד בהפרעות אכילה".