מכון התקנים הישראלי הוציא לאור בימים אלה תקן חדש (ת"י 2413) להערכת עמידות מבנים ברעידות אדמה ולחיזוקם. התקן מגדיר שיטות לבחינת חוזקם של מבנים ומציע דרכי חיזוק למבנים קיימים.
לדברי מנכ"ל מכון התקנים הישראלי, זיוה פתיר, עד-כה לא היה קיים בישראל תקן שדיבר על בחינת המבנים הקיימים ואופן חיזוקם, אלא רק תקן שהתייחס לשיטות הבנייה של מבנים חדשים (אותם יש לתכנן לעמידות ברעידות אדמה החל מ-1995).
"מהיום, אומרת פתיר, כל עירייה, ועד בית ואפילו אנשים פרטיים יוכלו לקבל הערכה לגבי עמידות הבניין בו הם גרים וכן יקבלו אפשרויות לחיזוק, אם הבניין לא מספיק יציב".
התקן החדש קובע קריטריונים לאבחון של מבנים והתאמת החיזוק הנדרש לכל מבנה ומבנה והוא מתבצע בשלוש רמות:
1. אבחון מהיר - הערכה סטטיסטית של עמידות מקבץ מבנים (רובע, שכונה וכד') באיזור מסויים, בעומסים הנובעים מפעילות סיסמית. הבדיקה היא בעיקרה חזותית, לדוגמא מצב השלד, סוג הקרקע, מיקום המבנה, צורתו, שילוב קומת עמודים ועוד.
2. אבחון ראשוני - המתייחס לבניינים עד 12 קומות. תתבצע בדיקה לחישוב והערכת העמידות של הבניין לפי קריטריונים כמו בדיקות חוזק הבטון בקומת קרקע, נתוני הקרקע, הביסוס והמיקום ועוד.
3. בדיקת מבנים קיימים בהתאמה לתקן הישראלי ת”י 413 - תקן זה אמנם מיועד למבנים חדשים, אך במקרה זה ייעשה בו שימוש להערכת מבנים קיימים תוך התחשבות ברכיבים קיימים כמו קירות בנייה, אלמנטים מעץ, התחשבות במצב הנוכחי של הרכיבים, סימני נזקים ועוד.
לאור ממצאי הבדיקות ניתן לאפיין את המבנה לסוג החיזוק הנדרש. אופי החיזוק יותאם לסגנון והאופי האדריכלי של המבנה וסביבתו.
החיזוק ייעשה על-ידי שינוי במעטפת החיצונית כמו עיבוי קירות ועמודים קיימים, הקשחת אנכים, בניית קירות חדשים, חיבור פירי מעלית קיימים או חדשים לשלד הבניין ועוד. החיזוק ישמור ככל האפשר על אזורים ריקים המיועדים לשימוש פונקציונלי כמו חניה.
