בג"ץ דחה עתירה נגד הרב היישריק

בג"ץ דחה על הסף (יום ב', 25.7.16) עתירה נגד מינויו של הרב אליהו היישריק לדיין בבית הדין הרבני הגדול.

את העתירה הגישו ארבע אגודות חילוניות והח"כ לשעבר עדי קול, בעקבות דברים שצוטטו מפיו של הרב היישריק בראיון עיתונאי בשנת 2009. הוא אמר, כי לדעתו יש להעביר ילדים לחינוך אצל ההורה הדתי (אם רק אחד מהם שומר מצוות), אך מחשש להתערבות בג"ץ יש להסוות זאת בנימוקים אחרים. העותרים טענו, כי אמירה זאת "חותרת תחת אושיות החוק וערכי היסוד של מדינת ישראל".

השופט יצחק עמית קובע, כי דין העתירה להידחות הן מחמת שיהוי והן בשל העדר עילה להתערבות בג"ץ. שמו של הרב היישריק פורסם ברשומות לפני שנתיים וחצי כמועמד לבית הדין הגדול, אך העלאת אותו ראיון עיתונאי באה רק לאחר שנבחר לתפקיד זה. "אין להלום כי העותרות תתנגדנה לראשונה למינוי, בדרך של עתירה לבג"ץ, רק לאחר שהוועדה העבירה את המלצתה לנשיא המדינה", הוא קובע. העותרות היו צריכות להגיש לוועדה למינוי דיינים התנגדות למינוי, ואם זו הייתה נדחית - יכלו לעתור לבג"ץ, הוא מסביר.

לגופם של דברים אומר עמית, כי מדובר בהחלטה מינהלית בה מתחם ההתערבות השיפוטית הוא צר. "אין צורך לומר כי הדברים המיוחסים למשיב הם חמורים, ואין מדובר בכבודו של בג"ץ אלא בכבודו של שלטון החוק. אלא שהעתירה שבפנינו מבוססת על ראיון
עיתונאי יחיד מלפני כשבע שנים. יש הגורסים כי מאמר בעיתון אינו ראוי כלל לשמש תשתית לקובלנה לבית המשפט". מכל מקום, מדובר בתשתית עובדתית דלה שהייתה לנגד עיני הוועדה.

עמית גם מצטט את תגובתו של הרב היישריק: הוא הדגיש בפסקי דינו, כי שאלת סוג החינוך, אם דתי או חילוני, לא תשמש כגורם לקבוע את המשמורת אלא טובת הילד. ולכן, כאשר מנקודת המבט של טובת הילד הגיע הדיין למסקנה מסוימת, הרי שדי והותר בנימוקים עניינים כדי להכריע "ואין צורך להוסיף לשלל הנימוקים עוד נימוק נוסף של דת שעלול להיפסל ובצדק ע"י בג"ץ".

השופטים עוזי פוגלמן וצבי זילברטל הסכימו עם עמית. את העותרים ייצג עו"ד יוסי חביליו, ואת המדינה - עו"ד אבינעם סגל-אלעד.