ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות דנה (יום ד', 27.7.16) בממצאי דוח מחלקת המדינה האמריקנית בנושא המאבק העולמי בסחר בבני אדם לשנת 2016.

בדיון השתתפו שגריר נורבגיה בישראל, ג'ון הנסן-באוור (Jon Hanssen-Bauer), נציג שגרירות ארה"ב, מארק נורדברג (Marc Nordberg), נציגת ארגון ההגירה הבינ"ל, אלמה ג'אני (Alma Jani), ומשלחת מאלבניה, בראשות סגנית שר הפנים, אלונה ג'בריאה (Elona Gjebrea). אלבניה דורגה בדרג השני בדוח המחלקת המדינה האמריקנית, והגיעה לישראל ללמוד על הפעילות המתבצעת למאבק בסחר בבני אדם, ומתארחת אצל מנהלת היחידה למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים, עו"ד דינה דומיניץ.

יושב-ראש הוועדה, ח"כ עליזה לביא פתחה את הדיון: "זו השנה החמישית ברציפות שישראל נמצאת בדרג הראשון של המדינות הנאבקות בסחר בבני אדם, על-פי דוח מחלקת המדינה האמריקנית. זו הכרה של ממשלת ארה"ב במאבק המתמשך והמוצלח של ישראל בסחר, והזדמנות טובה להודות פה לכולם המשתתפים במאבק, אך כולנו גם נסכים כי אין זה אומר שניתן להפסיק להיאבק. יצרנו כאן שיתוף פעולה בין גורמי אכיפה וטיפול ומידע שזורם מהשטח בזמן אמת, ואני חייבים להמשיך בכך, עד שהרעה החולה של סחר בבני אדם ובנשים תעבור מן העולם".

סגנית שר הפנים האלבנית והשגריר הנורבגי סקרו שניהם לוועדה את המצב במדינותיהם במאבק בסחר, ופעולות ותעדים שננקטים בהן. השגריר הנורווגי אף הרחיב וסיפר כי לצד כבר ב-2009 חוקק בנורבגיה חוק האוסר מתן תמורה עבור שירותי מין, וכי הוא נבחן כל העת, ומתקיים דיון הבוחן זאת אל מול האפשרות של לגליזציה של הזנות. השגריר הסביר כי הם בחרו בצעד של צמצום היקוש, מתוך מחשבה שיוביל לצמצום ההיצע, ואכן יש ירידה של כ-25%, אך הנשים עצמן חוששות מקרימינליזציה שלהן ואיבוד הגנות שהיו להן.

בדיון נסקרו בפני האורחים פעילויות רבות שמתבצעות בישראל לטובת קורבנות סחר, לרבות מקלטי "מעגן" ו"אטלס", מרכז היום לשיקום שמפעילה עיריית ת"א, המרפאה הניידת לנשים בזנות ומרפאת לוינסקי של משרד הבריאות ועוד.

עו"ד דניאל מארקס מהמחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים הבהירה כי השתייכות לדרג הראשון משמעותה כי המדינה עומדת במה שמוגדר כסטנדרטים המינימליים של מאבק בסחר בני אדם. עו"ד מרקס סקרה את ממצאי הדוח ביחס לישראל ואמר כי יש הרבה נקודות לחיוב ושתי נקודות לשלילה כלפי ישראל. לחיוב ציין הדוח כמות החקירות וכתבי האישום בנושא, את ההגנות לקורבנות סחר ואת המקלטים ותוכניות הסיוע, את פעילות הוועדה וצעדי הממשלה להעלאת המודעות לנושא הסחר ולמאבק בו, ועוד. לשלילה ציין הדוח את הענישה הנמוכה בבתי המשפט ואת החשש כי עדיין קורבנות סחר מקרב המהגרים לישראל לא יזוהו ככאלה וייכלאו.

לנושא אי-זיהוי קורבנות סחר התבקשה להתייחס מיכל יוספוב, ממונה על ביקורת גבולות ברשות ההגירה, שהשיבה: "הסמכות לקבוע כי קיימת ראשית ראיה לסחר היא של המשטרה, ואם הם קובעים כך, אנו מיד מעבירים למקלט. לבקר הגבולות יש 40 שניות להחליט אם יש לו חשד, ולהעביר לתשאול יותר מעמיק. בתשאול, אם נבין שהגיעה לכאן למטרות סחר או זנות, נוכל להעביר את המידע למשטרה, אבל רובן לא משתפות פעולה ואנו מסרבים להכניסן לארץ".

לנושא הענישה הנמוכה בבתי המשפט התבקשה להשיב עו"ד רחל זוארץ-לוי מפרקליטות המדינה, שאמרה: "דפוסי הסחר כיום, לשמחתנו, מרוככים מבעבר. היחס האלים כלפי הנשים ירד, לא נלקחים מהם הדרכונים יותר והן כבר יודעות לאיזו מטרה הן מגיעות לישראל. הן גם מקבלות חצי מהאתנן תמורת שירותי המין, דבר שלא היה נעשה בעבר. הריכוך היחסי הזה בנסיבות, והעובדה כי בגינו ניתן להאשים רק בעבירות קלות יותר, לדוגמת גרימה לעזיבת מדינה שעונשה 7 שנות מאסר לעומת עבירת סחר בבני אדם שעושנה 16 שנים, מביאים את בתי המשפט לפסוק עונשים קלים יותר".

עו"ד דומיניץ: "אכן יש שינוי בדפוסי הסחר ואנו ממשיכים ללמוד את זה ולנסות לפתח את תוכנית העבודה העתידית שלנו בראיה קדימה". ח"כ לביא שאלה את עו"ד דומיניץ מתי תוכל לדווח לוועדה על תוכנית עבודה מעודכנת לארבע-חמש השנים הקרובות, וזו השיבה כי לדעתה עד סוף השנה יסתיים הגיבוש. ח"כ לביא קבעה כי בתחילת דצמבר תקיים הוועדה דיון בנושא התוכנית.

נורדברג החמיא בשם הממשל האמריקני לפעילות המתבצעת בישראל, אך ציין כי לא עלה בוועדה הנושא של המלחמה בסחר במהגרים בעובדי כפייה, בעיה הקיימת גם בארה"ב. עו"ד דומיניץ הסכימה עימו כי זה נושא חשוב והביע תקוותה כי מנדט הוועדה יורחב לעסוק גם בנושא זה, שכיום לא עוסקים בו בכנסת.

היו"ר לביא סיכמה את הדיון: "בסיור הוועדה לפני מספר ימים פגשתי אישה משוקמת שביקשה ממני רק דבר אחד - לחוקק חוק נגד הסרסורים, שהם מאולפים בלאתר חולשה אצל נשים, כמו חיות ציד, ולדרדר אותן. לצערי, אצלנו אין עדיין חוק נגד זנות, אבל נמשיך להילחם בכדי לקדם את חוק הפללת הלקוחות".

"אף שכמעט ומיגרנו את הסחר בנשים, זה לא סוד שנתוני הזנות דווקא עולים, וזאת למרות ש-75% מהנשים הזנות אמרו בסקר רשמי שהן היו רוצות להיחלץ ממעגל הזנות. עוד ידוע ש-95% מהנשים בזנות היו קורבן להתעללות מינית בעברן, ומכאן גם חובת המדינה לסייע להן להיחלץ. הנשים הללו הן קורבן של החברה, והחברה חייבת להחזיר להן את כבודן להמשך חייהן".