ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מבטיח (יום א', 31.7.16) לנקוט צעדים נגד הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה. הוא דיבר עם הגשת המלצות הצוות הבין-משרדי, שהוקם בעקבות מחאת יוצאי אתיופיה במאי שעבר.

נתניהו אמר: "אני לא מוכן לסבול גזענות במדינה שלנו, אני לא מוכן שיפלו אנשים לפי צבע עורם, זה דבר נורא. אנחנו שמענו בוועדת השרים סיפורים קורעי לב ומסמרי שיער והתחלנו לנקוט בפעולות נגד גזענות עוד קודם לכן. אבל עכשיו, בעקבות הדוח שזה חלק מההחלטות שלנו, אנחנו ננקוט עוד צעדים ואני שמח שיש אנשים, נשים וגברים, שהם נחושים לעקור את התופעה הזאת מחיינו. זה לא מתאים למדינה שלנו, לאזרחים שלנו ולעם שלנו".

בראש הצוות עמדה מנכ"ל משרד המשפטים, אמי פלמור. הדוח כולל 53 המלצות ליישום במשרדי הממשלה השונים. המרכזיות שבהן:

• הקמת יחידה ממשלתית במשרד המשפטים לתיאום המאבק בגזענות.

• מינוי "ממונה על אפליה וגזענות" בכל משרד ממשלתי.

• יצירת מסגרת לנקיטת הליכים משמעתיים נגד עובדי מדינה ובעלי מקצועות מוסדרים במקרים של "הטרדה גזענית".

• קביעת נהלים להגדרת סמכותם של שוטרים לפנות לאדם בדרישה להזדהות ואופן מימוש הסמכות בנסיבות שונות.

• ייצוג משפטי חינם בתביעות שעניינן אפליה על-רקע גזעני בכניסה למקומות ציבוריים.

• המלצות להגברת נוכחות חיובית של יוצאי אתיופיה במרחב הציבורי, התרבותי והתקשורתי.

• מנגנון חדשני לקליטה מהירה של אקדמאים יוצאי אתיופיה לשירות הציבורי.

• הרחבת הפיילוט לנשיאת מצלמות גוף על-ידי שוטרים, לתחנות משטרה בערים בהן שיעור גבוה של יוצאי אתיופיה.

הדוח, המונה 171 עמודים, סוקר אירועים המהווים גילויי אפליה וגזענות כלפי יוצאי אתיופיה, וביניהם דחיית תרומות הדם של יוצאי אתיופיה, מתן זריקות למניעת הריון לנשים ממוצא אתיופי, הפרדת יולדות בבתי חולים, אי-קבלה לבתי ספר והעדר הכרה מהממסד הדתי. לצד מקרים אלה, מתוארות בהרחבה פרשת יוסף סלמסה ז"ל ופרשת החייל דמאס פיקדה, אשר הציתו את מחאת יוצאי אתיופיה, ולדברי מחברי הדוח - הביאו למשבר אמון קשה ביחסים שבין יוצאי אתיופיה לבין מוסדות המדינה. הדוח גם כולל ממצאים אמפיריים המצביעים על קשייהם של יוצאי אתיופיה:

• שיעור כתבי האישום נגד יוצאי אתיופיה הוא כפול משיעורם באוכלוסייה (3.5%).

• שיעור כתבי האישום נגד קטינים יוצאי אתיופיה הוא פי ארבעה מחלקם באוכלוסייה (8.5%).

• שיעור הקטינים יוצאי אתיופיה המרצים עונש מאסר בפועל הוא כמעט פי עשרה משיעורם באוכלוסייה (18.5% מכלל הכלואים בכלא "אופק" נכון ליוני 2016).

• יוצאי אתיופיה מהווים 2.5$ מכלל המתלוננים במח"ש בשלוש השנים האחרונות - יותר מחלקם באוכלוסייה.

• טענות רבות על אפליה של רשויות הדת בקבלת שירותי דת מכל סוג (כגון: אפליית רבני הקהילה, טענות בדבר "מסלול מיוחד" ליוצאי אתיופיה המבקשים להינשא, מועצות דתיות מסוימות שאינן פותחות תיקי נישואין לזוגות יוצאי אתיופיה ועוד).

• מחסור משמעותי באנשי חינוך בעמדות מפתח מבין יוצאי אתיופיה, כגון מחנכים ומנהלים.

• נוכחות דלה באמצעי התקשורת (0.3% מהכתבות באמצעי התקשורת); יוצאי אתיופיה מסוקרים בעיקר בהקשרים שליליים.

• קשיים בהשתלבות במקומות עבודה איכותיים על-רקע צבע עור או קבלה למשרות ששכרן נמוך.