הגישה המדעית למקורות ישראל
הרב צבי יהודה הכהן קוק
גישה מדעית למקורות ישראל הרי היא הגישה הקבועה והרגילה שבה אנו משתמשים, שכן מדע פירושו לדעת, בבחינת "וידעת את ד' אלקיך" ואנו הרי מעוניינים לדעת ולהבין את מקורות ישראל. כלום נגשים אנו אליהם שלא במגמה לדעתם? אולם במה דברים אמורים בשעה שאנו מפרשים את המושג מדע כפשוטו, כשם שהמושג הוא במהותו. מדע פירושו של דבר לדעת. אולם דא עקא שכיום מרבים להשתמש במלה מדע כבמלה בעלת שתי משמעויות, לא רק משמעות של ידיעה בלבד, אלא אף משמעות של אמצעי הידיעה, כיצד לדעת. בהשתמשנו במושג מדע מתכוונים אנו, לצערנו, למתודיקה ולשיטה מסוימת שבה משתמשים מספר רב של מלומדים כדי לדעת, כדי לרדת לעומקו של ענין.

ה"מדע" במרכאות, היא שיטה פסולה לחלוטין בגישה למקורות ישראל, לתנ"ך, לתלמוד ולאגדה, פסולה מחמת השיטה שבה. אילו היינו שואפים לידע במובן המלא לידע תוך התעמקות, תוך נקודת מוצא שלפנינו תורת אמת, אמת ממש, אמת שאינה ניתנת לערעור, אמת משמים ולא מפי בני אדם, וכל מטרתנו הייתה לגלות את האמת, להבין את האמת, תוך היותנו מאמינים ומשוכנעים שאמת לפנינו שלעת עתה היא נסתרת מעינינו, אז הייתה שאיפתנו חיובית וכנה.
בשאיפה זו חובה עלינו להתעסק בכל השטחים המוצאים להם ביטוי במקורותינו. עלינו ליחד את חתירתנו בתנ"ך, בדברי הנבואה, בצורת דיבורם, לעסוק באמת שביופי הדברים, באמת שבספורים ההיסטוריים, באמת שברעיונות המוסריים, ועל אחת כמה וכמה באמת שבמצוותינו הקדושות.

אולם השלילה שבגישה המדעית הנהוגה כיום היא בכך שהשרש שלה פסול. הגישה אינה יודעת כיצד יש להתייחס לכתבי הקודש. היא שכחה את היסוד הראשון שבאמונה, שדברי תורה משמים הם. הגישה אינה מבדילה בין כתבי שמים לכתבי בני אדם, ויחסה לשניהם שווה הוא. מאחר שכן, כל רעיון הנראה לה כבלתי מובן, פסול הוא, לפי שהכל נמדד בקנה מדה אנושי.

לפיכך עלינו לידע כיצד יש לגשת, והגישה היא המחייבת את הטיפול לאחר מכן. אנו נגשים למקורות ישראל כאל מקורות שנתנו משמים, שדבריהם דברי אמת, אמת בלתי מעורערת וכל מגמתנו היא לגלותה, לגלותה ולא ליצור אותה, ולשם גילוייה הרי משתמשים אנו בכל האמצעים העומדים לרשותנו. ככל שנרבה לחקור, נרבה לחטט, כן ייטב, משום שע"י כן נבין יותר את האמת.

• מחניים, כב באב תשי"ח