"חוסר תום לב ברכבת לעובד שנפצע"

רכבת ישראל נהגה בחוסר תום לב כלפי עובד שנפצע בתאונה, כאשר במשך שבע שנים לא השיבה אותו לעבודה, לא שילמה לו משכורת וגם לא פיטרה אותו - קובעת (10.11.16) שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בחיפה, אביטל רימון-קפלן.

זכריה דואני עבד כמסילאי עד שנפצע בתאונת עבודה במארס 2001 ונקבעה לו נכות. הוא שהה בחופשה ללא תשלום עד נובמבר 2002, ואילו עד פיטוריו בפברואר 2009 לא עבד ולא קיבל שכר. הרכבת שילמה לו במקביל 600,000 שקל כפיצוי על התאונה.

רימון-קפלן קבעה, כי אין אמת בטענות הרכבת כאילו חיפשה לדואני עבודה מתאימה אחרת. היא מראה, כי אין כל עדות לכך בתיקו האישי, וכי הרכבת שינתה מספר פעמים את עמדתה בנוגע להתאמתו לעבודה כלשהי. רימון-קפלן מציינת, כי דואני הוא אדם קשה יום ומוכה גורל, ודווקא בשל כך חלה על הרכבת חובה יתרה לנסות לסייע לו ולהסביר לו את פשר המצב הבלתי-נסבל - כהגדרתה - בו הוא לא עובד, לא משתכר ולא מפוטר.

רימון-קפלן מדגימה את חוסר תום ליבה של הרכבת בסירובה להעניק לדואני כרטיס נסיעה חינם, לו נזקק לצורך הטיפולים הרפואיים, כפי שניתן לעובדיה. היא גם דוחה את הטענה, לפיה הרכבת המתינה כדי להכליל את דואני בתוכנית ההתייעלות שלה. התועלת שצמחה לו מכך מסתכמת ב-75,000 שקל - הרבה פחות מהנזק שגרמו לו שנות האבטלה-מאונס הרבות. פרט לכך, מציינת רימון-קפלו, הכללתו של דואני בפיטורי ההתייעלות הקלה על הרכבת בכך שלא הייתה צריכה לאתר עובד אחר שתפטר.

דואני תבע 2 מיליון שקל, אך בית הדין קבע שהרכבת תשלם לו רק 350,000 שקל, לאחר שניתח את עילות התביעות השונות, וכן הוצאות בסך 30,000 שקל. נציגי הציבור שלמה גולדמן ודב נתיב הסכימו עם רימון-קפלן. את דואני ייצג עו"ד יצחק ריינפלד, ואת הרכבת - עו"ד ליאת קינן.