ערעור על זיכויו האתי של רסלר

ועדת האתיקה במחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין מערערת (10.11.16) לבית המשפט המחוזי בירושלים על זיכויו של עו"ד יהודה רסלר מרוב עבירות האתיקה שיוחסו לו.

סעיף האישום המרכזי בקובלנה נגד רסלר נגע לטיפולו במיליוני שקלים שהופקדו בידיו בנאמנות בעסקת מקרקעין בשנת 2008. במישור העובדתי נקבע, כי רסלר לא העביר את כל הכסף על-פי הוראותיהם של לקוחותיו, עיכב בידיו מאות אלפי שקלים וגבה שכר טירחה גבוה מזה שהוסכם. בעוד בית הדין המחוזי קבע שמדובר בשליחת יד, קבע בית הדין הארצי שנותר ספק האם רסלר התכוון לגנוב את הכסף. בית הדין המחוזי השעה אותו לארבע שנים, ואילו הארצי המיר את העונש לשנת השעיה על תנאי, לאחר שנותרה על-כנה הרשעתו בהפרת חובת אמונים ללקוח ובהתנהגות שאינה הולמת.

בערעור נטען, כי אין צורך בגניבה של ממש כדי ליצור את העבירה האתית של שליחת יד בכספי פיקדון, ואין צורך בכוונה מיוחדת ודי להוכיח את מודעותו של עורך הדין לכך שהוא נוטל כספים שאינם שלו. בית הדין הארצי - טוענת ועדת האתיקה - לא נתן משקל לקביעותיו העובדתיות של בית הדין המחוזי, בפניו הוכח שרסלר העביר חלק מן הכסף לגרושתו וחלק אחר - לשלטונות המס. גם הלך רוחו של רסלר מוכיח שביצע את העבירה שיוחסה לו, נאמר עוד.

ועדת האתיקה מוסיפה וטוענת, כי דווקא משום שמדובר בעורך דין בעל ותק של 50 שנה ומעמד מקצועי בכיר, הרי שמעשיו חמורים במיוחד. היא מייחסת לו אדישות ועזות מצח, ואומרת שהוא גם לא נתן אפילו תירוץ קלוש להתנהגותו. מעשיו של רסלר לא יכלו להיעשות אם לא היה עורך דין, והפעלת מידת הרחמים כלפיו נוגדת את עקרון ההלימה - טוען עו"ד יוסי זויטיא.