יקודמו בחקיקה קצבאות לסטודנטים ולאברכים

ועדת הכספים סיימה (יום ב', 28.11.16) את העבודה על חוק ממשלתי לסיוע כלכלי ללומדי תורה, אליו תצורף הצעת חוק פרטית שיזמו מספר חברי כנסת ואשר נועדה לקבוע כי הסיוע יינתן הן ללומדי תורה והן לסטודנטים ולאחר-מכן החוק המאוחד צפוי להיות מאושר בוועדה. הצעת החוק המאוחדת תשווה בין התנאים לקבלת הקצבה לשם הבטחת הכנסה בין אברכים ללומדים לימודים על-תיכוניים. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, אמר בדיון, כי "התכלית של החקיקה היא להקל עם קבוצת האוכלוסייה החלשה ביותר במדינת ישראל, משפחות שמתקשות לספק את הצרכים הבסיסיים ביותר של ילדיהם. הצעת החוק הפרטית אותה נעביר במליאה ונחזיר לוועדת הכספים ושתאוחד עם החוק הממשלתי, כוללת השוואת תנאים גם לגבי סטודנטים. אנחנו מדברים על סיוע כלכלי, שאם לא הייתי מקדם אותו גם סטודנטים לא היו מקבלים אותו".

החוק המאוחד יקבע מי זכאי לקבל את הקצבה המיוחדת: אברך שבחזקתו 3 ילדים ויותר, אין ברשותו או ברשות בת זוגו רכב והם אינם מקבלים קצבה כלשהי מהמדינה או מביטוח לאומי מעבר ל-1,200 ₪ וסך ההכנסה שלו ושל אשתו אינה עולה על 1,200 ש"ח (אך בחישוב ההכנסה לא תובא בחשבון קצבת ילדים), האברך לומד בכולל יום שלם ולא פחות מ-45 שעות שבועיות. את הצעת החוק הפרטית המשווה בין לומדי תורה לסטודנטית בהיבט של הזכות לקצבה יזמו חברי הכנסת: משה גפני, אורי מקלב (יהדות התורה), יואב בן-צור (ש"ס), יצחק וקנין (ש"ס) ומיקי זוהר (הליכוד).

בתחילת הדיון ביקשה יושב-ראש מר"צ, ח"כ זהבה גלאון, לברר עם היועצת המשפטית לוועדת הכספים, "האם זה חוקתי להעביר חוק עוקף בג"ץ בעניין הזה, לאחר שזה האחרון כבר פסל שני ניסיונות לקדם את הקצבה הזו? יושב כאן העותר, גלעד ברנע, שעתר בעניין לבג"ץ לפני יותר מעשור יחד עם ארנן יקותיאלי ז"ל. זה חוק מפלה שתופרים לקבוצה אחת, לומדי תורה, שיקבלו קצבה על-פי קריטריונים ספציפיים לקבוצה הזו. זו לא הצעה רחבה לכל הנזקקים".

היועצת המשפטית, עו"ד שגית אפיק, השיבה כי "בג"ץ פסל כי הנושא לא הוסדר אלא בסעיף תקציבי וכן מפאת עניין השוויון. בפעם השנייה נפסל ההסדר בהחלטת ממשלה בעקבות בג"ץ שניסתה לעגן גם עבור הסטודנטים סכום תקציבי של תוספת של 50 מיליון ש"ח לחלוקה של מלגות זה הובא לבית המשפט העליון שציין כי לא רואה איך זה מתיישב עם כך שסטודנטים לא נהנו אלא רק 124 סטודנטים ביחס לסכום שהוענק לאברכים. כל הפסילות היו קדימה ולא רטרואקטיבית. ואני חושבת שאפשר לפרש שבית המשפט מחפש שתהיה הסדרה חקיקתית. ההסדרה לוקה בחסר ומתבססת לממשלה שכן מתייחסת לסטודנטים וקובעת שעל כל הגדל שתהיה לסעיף התקציבי עבור מלגות קיום לאברכים תהיה הגדלה ב-21% יותר למלגות שיחלק המל"ג לפי הקריטריונים שלו לסטודנטים ולא מתבטא בהצעת החוק הממשלתית אלא בפרטית, אלא רק הפנייה להחלטת הממשלה בנושא. אני חושבת שככל שהוועדה תעבה את החוק הזה ותתקן אותו, ההצעה כן עונה על מה שבג"ץ חזר ואמר למחוקק. לא רק סיוע כלכלי ללומדי תורה אלא גם לסטודנטים, לכלול הסעיף תקציבי לגבי אותם 21% לתקציב המלגות של המל"ג".

ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה): "אנחנו (יהדות התורה) מפלגה סוציאלית ורוצים שסטודנטים לא יופלו לרעה וגם לומדי תורה. לכן החוק הממשלתי מפלה לרעה. הסטודנטים חייבים לקבל 21% יותר מלומדי התורה, אין שום סיבה ולמה שיעוגן בחוק. סטודנטים מקבלים מלגות במאות מיליוני ₪ יותר מלומדי תורה. יש 7 מיליארד ₪ לאוניברסיטאות ואף יותר וגם סטודנט שאין לו רכב אין עם זה בעיה, אך במקרה של לומדי תורה כן ושוללים מהם את הקצבה. אם אישה של לומד תורה מרוויחה 1,200 ₪ בחודש, הוא כבר לא יכול לקבל את הקצבה בעוד אשתו של סטודנט יכולה לעבוד וזה לא יימנע ממנו את המלגה. אני מכיר אישה שקיבלה 1,280 ₪ ולכן היא ובעלה היו צריכים להחזיר את הקצבה שקיבלו 14 חודשים רטרואקטיבית. יש המון דברים שהם אפליה בגוף החוק. ובעיקר הגישה שבני ישיבות מופלים לרעה ביחס לסטודנטים. זה נובע מעין צרה ביחס ללומדי התורה".

גלאון: "אם רוצים לשפר את מצב הנזקקים בישראל אני רוצה להיות שותפה למאבק הזה ואם רוצים לעזור לכולם צריך לעזור לכולם ולא רק לאלו שבחרו ללמוד תורה במקום לעבוד. ההצעה הזו נתפרה למידות של לומדי התורה. אך אישה שהיא אם חד-הורית שיש לך רכב טרנטה והיא עצמה במצב קשה, גרה בשכירות ולוקחת את הילדים ללימודים, גנים וחוגים, לא תקבל קצבת הכנסה כי יש לה רכב. זאת למרות שאין לה כלום באמת. אב ל-3 ילדים לומד תורה גם אם יש דירה בבעלותו בגלל שלומד תורה מקבל הבטחת הכנסה. משמעות ההצעה ששביעית מהאברכים בישראל יקבלו קצבה. יש 300 אלף סטודנטים וגם הם נזקקים. צריך לעשות קריטריונים בהתאם ליחס בין סטודנטים לאברכים וההצעה כפחי שמונחת כאן לא נותנת מענה לדבר הזה. אנחנו במצב הזה מתנגדים להצעת החוק הזו". יו"ר הוועדה גפני השיב: "מדובר כאן על 5,000 אברכים מתוך 100 אלף. מעבר לכך, דווקא הצעת החוק הפרטית שאנחנו יזמנו מכניסה סטודנטים לחוק ודואגת לייצר שוויון. הצעת החוק קובעת שסטודנטים יקבלו. עוד על-פי הצעת החוק כלל הסטודנטים יקבלו 21% תקציב לצורך המלגות מאשר כלל האברכים העונים עלך הקריטריונים. אם אני לא הייתי נכנס לנושא לא היה כסף לסטודנטים. אם החוק הזה יעבור במתכונת שאני רוצה, קרי יחד עם הצעת החוק הפרטית הכוללת סטודנטים, זה גם יעבור את מבחן בג"צ".

נציג משרד המשפטים, שי סומך: "החוק עומד במבחן החוקתי. ועדת גבאי שעסקה בנושא המליצה על הסדר חדש: הגבלת תקופת הזמן לקבלת הקצבה ע"י אברכים נזקקים לחמש שנים, הגדלת הסיוע לסטודנטים נזקקים ב-50 מיליון ₪ ומסלול שמאפשר קבלת הסכום שמקבלים האברכים לסטודנטים נזקקים עם ילד אחד. הממשלה ראתה בכך כלי לעידוד התעסוקה של אברכים. בית המשפט פסל גם את זה וסבר שזה רק סיוע כלכלי ולכן פוגעת בשוויון ולא עידוד תעסוקה. רק 127 סטודנטים קיבלו את הסכום המקסימלי ולכן פסלו גם ההסדר השני. עכשיו – 21% יותר בסך הכולל לסטודנטים וגם שאם ישתנה הסכום לאברכים הקצבה גם לסטודנטים וגם הסכום הכולל. סטודנטים עם ילד אחד לכן אוכלוסייה הרבה יותר רחבה מאברכים שרק עם 3 ילדים ומעלה".

מנכ"ל הוועדה לתכנון תקצוב (ות"ת) של המל"ג, גדי פרנק: "עמדת המל"ג היא שעדיף לתת למעט סטודנטים הרבה ולא להמון סטודנטים מעט. יכולנו גם לתת ל-9,500 סטודנטים אך החלטנו לא. יש מדדים אחרים לנזקקות אצל סטודנטים ולכן ההשוואה היא אחרת. החוק הזה לא צריך לקבל שמות אחרים מהתוכן שלו. ההסדר הזה בוודאי משפר את מצב הסטודנטים לעומת מה שהיה קודם. המטרה היא לא להצמיד אחד לאחד בין הסטודנטים לאברכים כי היא דווקא תפגע בסטודנטים. אנחנו מבינים שיש לייצר הסדר שיוצר את ההקשר בסכומים אך מעבר לזה לא לייצור הקשחה יתרה כי תפגע לאורך זמן. כיום 4000 ₪ הרמה הגבוהה, אך נתון לשיקול דעת המל"ג, אולי בעתיד להרחיב מס' המקבלים אך פחות".

רועי שיינין מאגף התקציבים במשרד האוצר: "ההסדר נותן מענה לאמירות הברורות של בג"ץ וגם תוספת משמעותית לסטודנטים, 4,000 ₪ במדרגה הגבוהה וסכום כולל יותר גבוה, כך שזה אפילו מיטיב יותר עם הסטודנטים".

נציג העותרים לבג"ץ, עו"ד גלעד ברנע: "רציתי שיהיה שוויון שאם יש אנשים שלא יכולים ללמוד מבעיות כלכליות המדינה תסייע בין סטודנטים בין לומדי תורה ללא אפליה. בעבר ניסיתי ללכת לפשרות ולא היה עם מי לדבר. הייתה סטודנטית ג'ני ברוכי, אם חד-הורית שהפסיקו לה את הקצבה ונאלצה להפסיק את הלימודים. צריך הסדר שוויוני אנחנו נתמוך בפה מלא. הסדר שוויוני גם יחול על סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה על בני דתות אחרות – אוניברסלי בדיוק כמו קצבאות הילדים, ללא כל הבחנות ולא לפי גודל כיפה וכד'. זה צריך להיות בידי המוסד לביטוח לאומי ולא דרך משרד החינוך וכד'. הוא יודע לעשות את זה. צריך לתת מענה לדתות וזרמים אחרים. והמוסד לביטוח לאומי מאוד חשוב בפן האוניברסלי ובשוויון לכולם".
יו"ר ועדת הכספים גפני סיכם את הנושא ואמר, ש"מטרת החוק, כשהוא יאוחד עם הצעת החוק הפרטית הינה בדיוק בשביל לייצור שוויון בקבלת הקצבה בין סטודנטים ללומדי תורה. אילולא נכנסתי לעניין, הסטודנטים לא היו מקבלים שקל וכאן בעקבות המהלך שלי, סטודנטים נזקקים יכולים לקבל קצבה גבוהה של עד 4,000 ₪. צריך לזכור שחוק הבטחת הכנסה נועד לתכלית חשובה מאוד להבטיח קיום בכבוד של כל אזרח ובמקרה של מי שלומד חייבים לאפשר לו קיום בכבוד".

עתה לאחר שהוועדה סיימה לדון בהצעת החוק הממשלתית, נותר לקדם את אישור הצעת החוק הפרטית במליאת הכנסת והחזירה לוועדה לצורך מיזוגה עם הצעת החוק הממשלתית והכנתן כהצעת חוק אחת לקריאה שנייה ושלישית במליאה לאישורה הסופי.