ח"כ באסל גטאס מהרשימה המשותפת הודיע (יום ד', 21.12.16) ליו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יואב קיש כי לא יגיע לדיון בהסרת חסינותו. במכתב ששלח ליו"ר הוועדה הצהיר כי "זהו דיון פוליטי שתוצאותיו ידועות מראש ולכן לא אתייצב לדיון".

"מתחילת הפרשה המשטרה ורשויות אכיפת החוק רומסות את זכויותיי ומונעות ממני ניהול הליך הוגן ומכובד, מה שאפשר לכלי התקשורת והפוליטיקאים להתחיל במסע רדיפה בבית משפט שדה שנוהל נגדי", כתב ח"כ גטאס.

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ביקש להסיר את החסינות לצורך ביצוע פעולות חקירה בעניינו של גטאס, כולל חיפוש ואף אפשרות של מעצרו. אין המדובר בהסרת החסינות המקובלת, לשם הגשת כתב אישום.

מנדלבליט אומר בפנייתו לאדלשטיין, כי בקשתו החריגה מיועדת להשלים את החקירה, לאחר שעלה חשד לפיו גטאס הבריח טלפונים סלולריים ומסמכים לאסירים ביטחוניים בכלא קציעות. גטאס מכחיש את החשדות נגדו וטוען שמדובר ברדיפה פוליטית.

במכתבו לאדלשטיין מפרט מנדלבליט את החשדות נגד גטאס, המתמקדיפ בביקורו ב-18.12.16 אצל שני אסירים: וליד דקה, השפוט למאסר עולם על רצח החייל משה תמם; ובאסל בזרה, השפוט ל-15 שנות מאסר על עבירות ביטחון. בעקבות מידע מוקדם, אישר מנדלבליט לתעד את פגישותיו של גטאס עם השניים, והוא נראה מוסר להם מעטפות. בדיקה העלתה, כי במעטפות היו 12 מכשירים סלולריים, 16 כרטיסי SIM, שני מטענים לסלולריים ואוזנייה. גטאס הוציא את המעטפות מכיסי מעילו הפנימיים ובזרה החביא אותן בתוך מכנסיו. לדקה מסר גאטס מסמכים.

מנדלבליט מדווח, כי גאטס סירב להתלוות לשוטרים לצורך חקירה לאחר צאתו מן הכלא, וכמה שעות מאוחר יותר הוצא צו האוסר את צאתו מן הארץ לשבועיים. בחקירתו ביאח"ה (20.12.16) הכחיש תחילה גאטס את מסירת המעטפות, אך לאחר שהראו לו החוקרים את צילומי הווידאו - טען שלא ידע מה שיש במעטפות שמסר לבזרה, וכי המסמכים שהעביר לדקה היו חומר פוליטי של בל"ד.

לדעת מנדלבליט, מעשיו של גטאס לא היו במסגרת תפקידו אלא תוך ניצול לרעה שלו, ולכן לא עומדת לו החסינות המהותית. הוא אומר, כי הסרת החסינות נחוצה כדי להשלים את החקירה ולאפשר למשטרה לבצע פעולות שאותן אין הוא יכול לפרט.