עובדות לשעבר: התעמרות בתקופת קצב

חמש עובדות בלשכת נשיא המדינה מעלות טענות קשות נגד אווירת העבודה והיחס כלפיהן, במיוחד בתקופתו של משה קצב. החמש מבקשות (16.1.17) מבית המשפט המחוזי בירושלים לקבוע, כי הן היו עובדות מדינה למרות שהועסקו באמצעות חברות כוח אדם - מתכונת העסקה שלטענתן הייתה פיקטיבית ונועדה למנוע מהן זכויות המוענקות לעובדים מן המניין.

בתביעה נטען, כי המדינה היא זו שחטאה כלפי התובעות ומנעה מהן לקבל מעמד של עובדות מדינה קבועות, תוך שהיא פוגעת בזכויותיהן, מקפחת אותן ומונעת ממן לממש את זכויותיהן - בעיקר לאחר פרישתן. לדבריהן, תקופת ה"ניסיון" שנקבעה בחוזים המיוחדים שנחתמו עימן לאחר שנות העסקה רבות, הייתה פיקציה גלויה בעיני שני הצדדים. עוד הן אומרות, כי הופלו לרעה מול חמש עובדות אחרות, שהוכרו בדיעבד כעובדות מדינה, וכי הן היחידות בבית הנשיא שלא קיבלו פנסיה תקציבית.

לטענתן, קליטתן כעובדות מדינה התעכבה שנים ארוכות ללא כל הצדקה. הן מצאו עצמן, במיוחד בעת כהונתו של קצב, חשופות לפגיעה קשה, עקב אי-סדרים חמורים בניהול משאבי אנוש וכוח אדם. עוד הן טוענות, כי היו נתונות לפחד קבוע מפני חרב הפיטורים המונפת, וחלקן אף נחשפו להתעמרות ממש.

דפנה בריל, שהייתה מרכזת חנינות בלשכה המשפטית, טוענת, כי היא סירבה לשמש כראש לשכתו של קצב ולעבוד בצמוד למי שכנגדו היו שמועות בלתי פוסקות על יחס בלתי ראוי לנשים והטרדות מיניות שלהן. בשל כך, טוענת בריל, היא סבלה מניסיונות לפגוע בה ובהיקף משרתה, ופסגה עלבונות ונזיפות, ואף איומים בפיטורין.

דרורה קורפל, שהייתה מנהלת ענף פניות ציבור ביחידה לפניות הציבור; רבקה טמיר, שהייתה מרכזת טקסים ואירועים; וקרן מלתבשי, שהייתה מנהלת מדור כספים וחשבונות - טוענות שסבלו מפגיעה, עלבונות, התעמרות ושלטון פחד במהלך כהונתו של קצב ומניסיונות חוזרים ונשנים לפגוע בהיקף משרתן. דקלה תקוטיאל, רכזת לענייני חנינות, טוענת, כי ביקשה להימנע מלמלא את מקומן של עובדת אחרות בלשכת קצב, ואף היא סבלה מניסיונות לפגוע בהיקף משרתה ומעלבונות, נזיפות והתעמרות. התביעה הוגשה באמצעות עו"ד גבריאל גורל וטרם הוגש כתב הגנה.