קו העימות: "למה לסבסד דווקא לולים?"

בתום דיון רווי אמוציות, אישרה (יום ג', 17.1.17) בסופו של דבר ועדת הכספים את הארכת תוקף חוק הגליל לעשר שנים נוספות 2027-2018 לקריאה ראשונה. מדובר בהצעת חוק פרטית שאוחדה בתחילת הדיון היום משתי הצעות חוק שיזמו חברי הכנסת יצחק וקנין (ש"ס) ויפעת שאשא-ביטון (כולנו) ושנועדה להאריך את הסובסידיה שניתנה בחוק, 'חוק הגליל' לשני ענפים; ענף ההטלה וענף הפטם החל משנת 1988 ושהוארכה מעת לעת עד ל-2017. ההצעה זכתה לתמיכת כל חברי הכנסת ויו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד) אף הודיע שהקואליציה תומכת בה.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, אמר ש"הצעת החוק היא קריטית להמשך קיום הענפים הללו בצפון ואף להמשך קיומה של ההתיישבות בכלל בקו העימות". נציגי הממשלה ציינו, כי בוועדת שרים לענייני חקיקה הוחלט לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית בלבד וכי נדרשים תיקונים עקב בעיות שגלומות בה. גפני קרא לאנשי המשרדים לפעול בהתאם להחלטת ועדת השרים, "להקים צוות בין-משרדי שייפתור את כל הבעיות ושיאפשר להביא את הצעת החוק לאישור סופי בקריאה שנייה ושלישית לטובת החקלאות וההתיישבות בקו העימות בצפון".

ח"כ יצחק וקנין: "החוק הזה חוקק לראשונה ב-1988 ומאז הוארך מספר פעמים. מאז שאני בכנסת פעלתי להאריך אותו, כאשר בפעם האחרונה ב-2007, יחד עם ח"כ לשעבר שלום שמחון, לעוד עשר שנים עד 2017. החוק נותן סיוע בסובסידיה לענפי ההטלה והפטם ביישובי קו העימות. לאורך כל השנים הייתה תמיכה בחוק מקצה לקצה של מרבית חברי הכנסת, דבר שנותן לאותם יישובים מרוחקים וצמודי גדר אוויר לנשימה. אלה הענפים היחידים שמחזיקים את אותם יישובים. ענפי הפירות והירקות לא מחזיקים. אני אישית עקרתי מטע אבוקדו, כי העלות יקרה מאוד, בין השאר עקב התייקרות משמעותית במחירי המים לחקלאות. החוק הזה נותן פרנסה ויציבות לאותם יישובים מרוחקים".

שאשא-ביטון: "אני באה מהגליל ומכירה את המצב שם מקרוב. החוק הזה נועד לעשות צדק עם כל מגדלי הפטם והביצים. אסור לנו להרשות שהענפים האלה יקרסו. אנחנו רוצים לייעד את הכסף למי שבאמת מגדל ונמצא בענף. העברת הכספים מתבצעת כיום דרך מועצת הלול והיו על-כך דוחות ביקורת. לא תמיד הכספים עוברים במלואם לחקלאים ולכן אנחנו דורשים פיקוח מלא, כך שמלוא הכסף יעבור לחקלאים, ששקל לשקל יגיע לאותו חקלאי שזכאי לסובסידיה. ואם לא באמצעות מועצת הלול שמישהו אחר יעביר את הכסף".

ביטן: "עמדת הקואליציה היא להעביר את החוק כפי שהוא. עדיף בשלב הזה להאריך כפי שהוא ואם יש מי שחושבים במשרד החקלאות לבצע שינויים שלא ינצלו את החוק הזה להביא שינויים שמשרד החקלאות מבקש לשנות באמצעות החוק הזה". ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "חלק ממרכיבי הציונות זה ההתיישבות. ללא ההתיישבות הזו בצפון, בקו העימות, הגבול לא היה שם, איפה שהוא נמצא היום וללא חוק הפטם, חוק הגליל, לא היו שם יישובים. החוק הוא חלק ממשימה של חיזוק ההתיישבות והביטחון באזור הזה ותכנון החוק הזה נכפה על משרד האוצר, לאחר ששר האוצר התחבר למובילי החוק. יש להאריך אותו ב-10 שנים". ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "החוק הזה מראה את הניהול הכושל בתחום החקלאות. החקלאות הוא תחום שנמצא בכשל שוק וזה המקום גם למדינה עם שוק חופשי להתערב. החקלאים שקורסים שם, הם אלה שמחזיקים לנו את הגבולות ואין להם דור המשך. החוק הזה, זה רק לשמור על הקיים. יש מקומות שצריך משק מתוכנן למרות התנגדות האוצר לכך. בנוסף, יש להעביר את הכסף ישירות לחקלאות, ללא מתווכים". ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "אין בכלל ספק שיש לסייע לחקלאים, אך החוק בעייתי, עובר דרך מתווכים וזו בעיה. וגם כי יש כאלה שכבר לא מגדלים ועדיין מקבלים כסף - למשל יש מסלול חלף-פטם לאדם שב-1988 כשחוק חוקק גידל פטם וביצים והיום כבר לא מגדל, אך עדיין מקבל כסף במסלול הזה. זה דבר לא סביר שאנשים שכבר לא מגדלים שנים ומקבלים כסף מהמדינה. יש לתת באמת למי שהוא באמת חקלאי בגליל היום. בנוסף, המדינה חתמה הסכם עם ארגון הסחר WTO, מותר לתת סובסידיה לחקלאים אך לא למועצות ייצור. יד אחת בממשלה חתמה על ההסכם ויד אחרת מקדמת משהו שמנוגד לו".

נציג משרד המשפטים, ניר דויטש: "הוחלט בוועדת השרים לענייני חקיקה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית בלבד. הקשיים בחוק בהיבטי שוויון שנוגעים לתמיכות שניתנו במסגרת חוק הגליל. בית המשפט העליון יצא נגד הארכת החוק כפי שהוא. יש להיזהר משימוש גורף בחוק שיוצר אפליה בין חקלאים. בנוסף, הצעת החוק עלולה להעלות קשיים גם במישור המשפט הבינ"ל בעקבות הסכמים עם ארגון הסחר העולמי WBO וכוונת כל משרדי הממשלה לעמוד בהתחייבויות של המדינה בעניין זה. ועדת השרים קבעה שתוקם ועדה בין-משרדית בנושא בראשות האוצר".

רכז חקלאות באגף תקציבים באוצר, עלי בינג: "התוקף של חוק הגליל פג בסוף 2017 ועד אז יש למצוא פתרונות לבעיות שהחוק מעורר. כמשרד האוצר תומכים בקידום החוק לאחר פתרון לבעיות הקיימות. עם זאת אם נגדיל את היקף היישובים והחקלאים שייכללו בחוק, לזה כבר יידרש למצוא מקור תקציבי".

סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות, אסף לוי: "עלות הסובסידיה היא 103 מיליון ₪ בשנה. במתכונת הנוכחית של הצעת החוק יש בעיות משפטיות וגם עניינים אחרים. החוק נועד לעודד את החקלאות בצפון במקור, עתה יש למצוא דרך לאפשר גם לצעירים שמגיעים לשם וגם לבני מיעוטים באזור ליהנות מהסובסידיה. במתכונת הנוכחית של החוק אני לא אוכל להגן עליו בבג"ץ, כיוון שאני לא יודע להסביר מדוע חקלאים חדשים, צעירים שלא היו שם כשחוקק החוק ב-1988 ובני מיעוטים לא נכללים בו. החוק כולל רשימה סגורה של יישובים והיינו שמחים להגדיל אותה. אם החוק יאושר במתכונתו הנוכחית אני אהיה חשוף לתביעות בבג"ץ. לכן מציעים לשבת בצוות ולתת פתרונות גם ל-WTO. מסלול 'חלף-פטם' נקבע מאז שהענף יצא מתכנון, זה יצר חוסר כדאיות של מגדלים קטנים והמשיכו לגדל חרף חוסר כדאיות כלכלית רק כדי לקבל הסובסידיה ולכן נדרשנו להסדיר את זה". ח"כ יצחק וקנין השיב לשני הפקידים: "אין לי התנגדות להוסיף עוד יישובים רק תביאו עוד כסף, עוד 40-30 מיליון ש"ח".

ראש המועצה האזורית מרום גליל, עמית סופר: "אין צורך להרחיב על דבר חשיבות החוק הזה. המתיישבים באזור קו העימות בצפון מתמודדים עם בעיות כלכליות וביטחוניות קשות. מדובר באלפי משפחות שאם לא יאושר החוק, תישארנה ללא פרנסה". חבר הנהלת ארגון מגדלי העופות, שמעון ביטון, ממושב אביבים: "קצת תמוהה ההיתממות של משרד החקלאות. נושא הסובסידיה זה בדמנו. באחת הוועדות מ-2007 ח"כ לשעבר, שי חרמש, העלה את אותה הצעה לכלול את יישובי עוטף עזה בחוק הגליל ואז נאמר שחוק הגליל כשמו כן הוא. לכן להציע עכשיו הוספת עוד ועוד יישובים זה לא ממטרת החוק".

נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים, דובי אמיתי: "אני תומך בחוק, שמהווה תמיכה אמיתית ביישובי הגליל. בלעדיו לא יהיה קיום לחקלאים לא בענף ההטלה ולא בענפים אחרים, חייב להתקבל כדי שהגליל ימשיך לפרוח. מצד שני מ-1988 השתנו מספר דברים ועל-כן יש לבצע התאמות ל-2017-2027. דוגמה קטנה: המושבה מטולה הצפונית ביותר וסמוכת גדר ביותר לא נמצאת בחוק הזה. יש במטולה. והיא גם בגליל וגם יישוב גדר. אני רק אומר שיש חוסר שוויון בחוק הגליל, אבל אני לא אסכים שבשביל לתת לחקלאי מטולה ייקחו מחקלאי אביבים. אני מציע לאפשר לצוות בינמשרדי אולי יש כאלה שצריך להוסיף אותם, אולי בנים ממשיכים ואולי יחליטו על הוספת עוד 40-50 מיליון ₪ לחוק הגליל ואז נוכל להכניס גם צעירים פנימה ולהביאם לצפון". מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבו וילן: "ישראל מבחינת התמיכות שלה בחקלאות ממוקמת הרבה מתחת לממוצע התמיכות ב-OECD. מסרבים להכניס היד לכיס אלא לוקחים מחקלאי אחד לאחר. לא יהיה עוד מצב כזה ולכן רוצים להאריך את חוק הגליל. אנחנו קוראים לכל נציגי המשרדים לשבת בוועדה הבין-משרדית ולהביא עוד כסף, גם מגדלים צעירים חדשים ואיפה שיש שלא מגדלים לקחת מיד".

ראש מחלקת ליטיגציה בפורום קהלת, עו"ד אריאל ארליך: "למה לסבסד דווקא לולים? הרעיון של חוק הגליל הוא לקדם ולחזק את הגליל ואכן המטרה ראויה, אך דווקא את ענף הלול כופים על אנשי הגליל. צעירים לא נשארים בגליל כי מחייבים אותם לעבוד דווקא בלול. צעיר שרוצה להמשיך לגור בגליל תנו לו לבחור במה להשקיע".

נציגת התנועה לאיכות השלטון, נילי אבן-חן: "יש שנה לוועדה (עד סוף 2017 (א"ק)) ולכן אין דחיפות להצביע כרגע וההעברה היום חושפת את מדינת ישראל לתביעות של סחר מצד מדינות אחרות. ישראל מעוניינת בהסכמים והם חשובים לה מאוד גם מבחינת יצואנים והשקעות זרות וגם נתנה תשובות על הסכמי הסחר למדינות שחתומות על WTO שהיא הולכת לבצע רפורמות וביד שנייה מקדמת את חוק הגליל ואז חשופה לתביעות קשות".

ה יו"ר גפני סיכם: "יש בעיות בדיון על החוק הזה. מחד-גיסא, בג"ץ כיוון שיש רשימה סגורה של יישובים ויש את הסדר 'חלף-פטם'. מאידך-גיסא, יש בעיות של ועדת שרים לחקיקה שאמרה שיוקם צוות ולכן לא להתקדם עם החקיקה. אבל יש גם החלטה של יו"ר הקואליציה שמקדמים את החוק וזה מקובל על שר האוצר. אנחנו נצביע על החוק ואם יהיה רוב יעבור בקריאה ראשונה. אנחנו דורשים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים להקים את הצוות עליו החליטה ועדת השרים לחקיקה ולהביא פתרונות. כל הבעיות כאן פתירות. אנחנו רוצים להצביע על החוק בקריאה שנייה ושלישית תוך הסכמה עם משרדי הממשלה. אם צריך כדי לפתור את הבעיות, תביאו עוד כסף. לא מדובר בכסף גדול; 40 מיליון ₪. במקרים אחרים כגון הטבות המס ליישובים הבאתם תוספת למנגנון ההטבות של עוד מאות מיליוני שקלים. כאן זה הרבה פחות".

גפני הוסיף: "אנחנו לא נגד ועדת השרים, אך דוחים את הדיון בפתרון הבעיות ובמנגנון המתאים לשלב שבין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית. חוק הגליל הוא קריטי לחיזוק והמשך ההתיישבות בקו העימות בצפון". בהצבעה הצעת החוק אושרה פה-אחד, ע"י חברי הקואליציה והאופוזיציה בוועדה.