אין פסול במתן עדיפות במכרזי קרקע לבני מיעוטים המשרתים בצה"ל - קובע (יום ג', 7.2.17) בית המשפט העליון. בג"ץ דחה עתירה בנוגע למצוקת הדיור ביישוב ראמה שבמרכז הגליל, בה נטען בין היתר שאין להפלות לטובה את מי ששירתו בצה"ל.

בראמה מתגוררים 7,500 תושבים, מחציתם נוצרים, 30% דרוזים ב-20% מוסלמים. העתירה עסקה במצוקת הדיוק של המוסלמים, ובין היתר טענו העותרים שהם מופלים לרעה משום שביישוב מתוכננת הקמת שכונה ליוצאי צבא - שהם אינם נמנים עליהם.

המשנה לנשיאה, אליקים רובינשטיין, אומר שאמנם השוויון הוא עקרון יסוד, אך חוק חובת מכרזים קובע במפורש, כי "הענקת זכויות במקרקעין ביישובי המיעוטים, למי שמשרתים או ששירתו בכוחות הביטחון שנתיים לפחות, לצורך בנייה למגורים, לפי
המלצת משרד הביטחון" אינה טעונה מכרז. הוא מצטט בהסכמה את דבריו של השופט חנן מלצר בעתירה קודמת:

"תכלית מתן ההטבה... היא להוקיר את מי שהקדיש תקופה משמעותית משנות נעוריו לצבא, או לכוחות הביטחון האחרים (ואף סיכן את חייו למען הכלל). טעם נוסף שעומד בבסיס ההטבה למשרתי כוחות הביטחון הוא הרצון לצמצם, ולו במעט, את הפער שנוצר, לעיתים, בין מי שאינם משרתים בכוחות הביטחון לבין מי
שמשרתים בכוחות הביטחון תקופה משמעותית. המשרתים שירות צבאי אינם יכולים לעבוד ולהשתכר בתקופה זו, מעבר למשכורתם הצבאית המוגבלת, ותכלית הפטור ממכרז בענייננו, כמו גם במתן הטבות
כלכליות שונות נוספות, היא לצמצם את הפער הכלכלי הנוצר בין האוכלוסייה המשרתת כאמור לבין זו שאינה משרתת".

רובינשטיין מוסיף: "עסקינן אפוא בהבחנה המבוססת על שונות רלוונטית, שעניינה תרומה למדינה ונשיאה בנטל השירות הצבאי, על המחירים הכלכליים - כמו גם הפיזיים והנפשיים - הכרוכים בו. שיקולים רלוונטיים אלה שנמנו על-ידי חברי השופט מלצר עולים בקנה אחד עם השכל הישר, ועם הרצון לעורר בני מיעוטים לשרת בצה"ל".

השופטים אורי שהם ודפנה ברק-ארז הסכימו עם רובינשטיין. את העותרים ייצג עו"ד אחמד נזאל, את המדינה ייצג עו"ד תדמור עציון, ואת המועצה המקומית - עו"ד יוסף פארס.