ההשקעה הישראלית בחלל האזרחי - הנמוכה בעולם

ועדת המשנה לנושא החלל קיימה (יום ב', 13.2.17) דיון במסקנות ועדת החלל שהוקמה בעקבות התפוצצות לווין עמוס 6 על כן השיגור.

יו"ר ועדת המשנה, ח"כ יואב קיש, פתח את הדיון: "תעשיית לוויני התקשורת במשבר מאוד קשה בעקבות רצף האירועים האחרונים בתחום החלל והממשלה חייבת לתת תקצוב מיוחד כדי לתמוך בתעשיה הזו".

מנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, פרץ וזאן, שעמד בראש הוועדה הציג את מסקנותיה. לדבריו, בנוסף למשבר שנותר בעקבות אבדן שני הלווינים - עמוס 5 ו-6, ישנה האטה בפעילות של תחום החלל האזרחי בישראל גם בשל התפתחויות טכנולוגיות בחברות אחרות בעולם.

"אין פיתוח וייצור של לווינים כרגע, אין הזמנות נוספות בעתיד וכל התחום נמצא כרגע בסכנה. יש פגיעה ביכולת הישראלית ויש סיכון להמשך ההחזקה של קו הייצור, למרות החשיבות העצומה לקידום התעשיה והכלכלה, קידום המדע והטכנולוגיה ולשיפור מעמדה של ישראל כמעצמת חלל", ציין וזאן.

בדיון הציג משרד המדע כי ההשקעה לנפש עבור פעילות אזרחית בחלל בישראל נמוכה מאוד ביחס למדינות העולם ועומדת על שני דולר לנפש בשנה. ארה"ב משקיעה בראש הרשימה 63 דולרים וקזחסטן הבאה בטבלה אחרי ישראל, 6 דולרים.

ח"כ חיים ילין (יש עתיד) תקף את האוצר על סירובו לתקצב את תעשיית החלל: "אתם לא עושים חיבור בין ההכנסות בעתיד להוצאות החברה. אנחנו לא יכולים להוכיח היום הכנסות שיבואו מזה אבל יהיו כאלה. בכל מקרה זאת השקעה ציונית להתנחל בחלל. יותר טוב מלתקצב התנחלויות בשטחים".

פרופסור יצחק בן-ישראל, יו"ר סוכנות החלל הישראלית: "תחום לוויני התצפית הוגדר על-ידי ישראל כצורך לאומי ומצבו טוב. הבעיה היא בתחום לוויני התקשורת שם רוב הכסף מגיע מהשוק העסקי ויש לזה מינוס. אם יש רצף כישלונות לקוחות בורחים. בעיניי צריך להכריז על תחום לוויני התקשורת צורך לאומי".

שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת: "בשנים הבאות הקשר בין לווינים יהפוך לצורך חיוני כי העולם עובר למצב של קישוריות אין סופית וישראל, שהיא אי-תקשורתי יכולה להתנתק מהעולם אם כבל תת-ימי ייפגע ולכן חייב גיבוי. כמו שלכל תשתית בישראל יש גיבוי - יש צורך בגיבוי למקרה של אסון טבע או מצב ביטחוני. לא כדאי לשים את כל הביצים בסל אחד בתחום התקשורת".

עופר דורון, מנהל מבת חלל בתעשיה האוירית: "חברת חלל תקשורת מספקת שירות למדינה קטנה והיא פועלת באופן עצמי ללא תמיכות ואין לה הצדקה עסקית להמשיך לעבוד. סוכנות החלל האירופית לדוגמה משקיעה הון עתק גם בפיתוח ותמיכה. לישראל ולחברות ישראליות אין יכולת תחרות ולכן מדינת ישראל צריכה לשים את הכסף כדי לאפשר לתחום הזה לחיות".

בועז לוי, סמנכ"ל תעשיה אוירית ומנהל חטיבת מערכות טילים וחלל: "האירוע של לווין עמוס 6 קרה בספטמבר ומאז אנחנו בעצירה. לא רק המכונות עצרו אלא גם המוחות כי אין עדין אפילו דיבורים על הלווין הבא. אם אנחנו מדברים על לווין תוך שלוש שנים וצריך להתחיל לעבוד באופן מידי כדי שנוכל לעמוד ביעדים. יש סכנה של בריחת כל המוחות שמחזיקים בידע בישראל"

נציג האוצר, מתן יגל: "עולה כאן הצורך האזרחי לנושא התקשורת. יש עוד גורמים ממשלתיים אחרים שאמונים על הנושא הזה והם יכולים לתקצב את זה מתקציב המשרד שלהם. אני חושב שגם אותם גופים יכולים לבוא ולקחת חלק בעלות הזו ולא לגלגל את זה על האוצר".

דוד פולק, מנכ"ל חברת חלל, סיפר לוועדה כי הם קרובים להוצאת מכרז על עמוס 8 במהלך החודשים הקרובים ועל העדפת החברה כי הזוכה במכרז תהיה חברה ישראלית.

יו"ר הוועדה קיש הודיע כי "הוועדה מקבלת את המצלות וועדת החלל בראשות מנכל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל בראשות מר פרץ וזאן ורואה בתחום לוויני התקשורת האזרחית תחום קיומי. הוועדה קוראת לממשלת ישראל לגבש הצעת מחליטים ולסגור את המימון כבר בחודשיים הקרובים".