פערים בין-מגזריים בלימודי האנגלית ביסודי

הוועדה לזכויות הילד קיימה (יום ב', 13.2.14) דיון בנושא 'לימודי אנגלית בבתי ספר יסודיים - צמצום פערים וגיל התחלתי ללמוד השפה'. יושב-ראש הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון, פתחה את הדיון: "אנחנו נמצאים מול שוקת שבורה שנוצרה לאורך שנים. האנגלית היא מפתח לעולמות רבים, בטח ובטח ללימודים גבוהים. אנחנו יכולים לסקור הרבה התייחסויות לנושא במערכת אבל גם אם תלמידים מוציאים ציונים יפים מאוד ב-4 וב-5 יחידות, תמיד בפרקטיקה אנחנו בפיגור. ככל שצוללים פנימה מוצאים פערים בין מספר השעות והכיתה בה מתחילים ללמד אנגלית, ושמגיעים לגיל חובה לא עומדים במספר שעות הלימוד שדורש משרד החינוך. לצד כך יש בעיה קשה ברמת, בדרך ובאופן ההוראה. יש מורים בלי הכשרה מתאימה ואין מספיק מורים. יש צורך בתורה סדורה שלא קיימת כרגע".

לקראת הדיון הכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך המסכם את מדיניות לימוד האנגלית בישראל. מנתוני המסמך שהתבססו על נתוני משרד החינוך וסקר חיצוני, עלו פערים בגיל ההתחלתי ובמספר השעות המוקדשות לאנגלית בין המגזרים. עוד עלה כי מחצית מן התלמידים מתחילים ללמוד אנגלית כבר בכיתות א'-ב', ו-95 אחוזים מהם מתחילים ללמוד אנגלית קודם לכיתה ד'.

נתוני משרד החינוך לתשע"ו מצביעים על 23.5% מהתלמידים המתחילים בכיתה א', כ-25% מתחילים בכיתה ב', 46.5% בכיתה ג' ו- 5% בכיתה ד'.

עוד עולה כי 60% מהתלמידים במגזר היהודי התחילו בלימוד האנגלית כבר בכיתות א'-ב' מול 23% מהתלמידים במגזר הערבי. 57% מבתי הספר במגזר היהודי מתחילים ללמד כבר בכיתות א'-ב', ומנגד 69% מבתי הספר במגזר הערבי התחילו ללמוד בכיתה ג' ומעלה.

גם בין בתי הספר במגזר היהודי נרשמו פערים - 52% מבין בתי הספר הממלכתיים דתיים מתחילים ללמוד אנגלית בכיתה א' או ב', לעומת 60% מן התלמידים בבתי ספר הממלכתיים.

בחינוך העברי עלה כי תלמידים מרקע כלכלי-חברתי חלש מתחילים ללמוד אנגלית מוקדם יותר: כ-40% מהתלמידים מרקע כלכלי- חברתי נמוך התחילו ללמוד אנגלית בכיתה א', מול 25% מן הרקע הכלכלי-חברתי הגבוה. 47% מבתי הספר בחמישון הטיפוח הנמוך ביותר מלמדים אנגלית בכיתה א' לעומת 26% מבתי הספר בחמישון הטיפוח החזק ביותר.

יו"ר הוועדה השיגה על הנתונים המצביעים כי תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך מקבלים יותר שעות אנגלית: "צריכים להיות זהירים ולבדוק מה קורה במערכת החינוך בנוגע לשפה האנגלית, מי מלמד, מה מלמד, מי מפקח שם. המשרד לא עד הסוף יודע מה קורה בשטח. אנחנו רואים שבפועל למרות כביכול מספר השעות ההישגים נמוכים יותר באוכלוסייה זו".

ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): “חווייתי את הקשיים האלה, למדתי בחו"ל תואר שני ושלישי, ההתחלה בארה"ב הייתה לי קשה מאוד. בלי ידידים שעזרו לא הייתי מצליח להסתדר. תהיתי למה אני מגיע למצב הזה, למדתי שזה משהו אפשר לרכוש בתוך זמן קצר. אם אנחנו רוצים שהתלמידים ימשיכו ללימודים גבוהים האנגלית מאוד מרכזית. עבור התלמידים הערבים האנגלית משמשת כשפה רביעית".

מפמ"ר אנגלית במשרד החינוך, ציונה לוי: "ישנה בעיה והיא הוחרפה אבל מטפלים בה ומושקע תקציב כדי לטפל בסוגיה. יש מחסור במורים, וכך כשרוצים לשים מורה בכיתה לא תמיד שמים את המורה הכי מקצועי שהשפה האנגלית היא שפה ראשונה שלו, זה בלית ברירה. מדובר בתהליכי אורך, אנחנו משקיעים בתוכנית לאומית גם בעניין רמת המורים, גם לגבי גיל התחלת הלימודים וכן לגבי המקצועיות של הלימוד, שזה כאמור לא פחות חשוב ממספר השעות. ישנה חשיבה להתחיל לימודים מכיתה ג', מרבית בתי הספר כבר שם".

משה זעפרני, מנהל אגף שפות, משרד החינוך: "במסגרת התוכנית הלאומית הסוגיה נידונה עם אנשי מקצוע ומספר ועדות כדי לדעת פעם אחת ולתמיד מה הכי טוב לילדים שלנו. יש חוקרים שאומרים ככל שנקדים ללמד שפות הקליטה תהייה טובה יותר ולא יפחד משפות, האינטונציה שלו תהייה טובה יותר. מצד שני יש חוקרים שאומרים בואו נבסס את שעות שפת האם ואחר כך התלמיד ישיג מהר יותר את השפה הנוספת והלמידה תהייה טובה יותר. אנחנו מנסים להבין מה מתאים לנו".

פרופסור עפרה ענבר: "השאלה תלויה בגורמים רבים. עשינו מחקר, לימדנו אותו חומר גם בכיתה ג' וגם בכיתה ד', והתלמידים בכיתה ד' הצליחו יותר אבל יש דברים שלא תמיד נמדדים במיצב או בהישגים מידיים. יש דימוי עצמי וביטחון בהיבט של שפה, עשינו מחקר בקרב ילדים שמתחילים ללמוד בכיתה א', כששאלנו אותם בסוף שנה מה יקרה אם תייר יפנה אליהם באנגלית ברחוב הם ענו שידברו אתו בניגוד לילדים שלא למדו. יש גם עייפות מלמידה. השאלה מתרכזת למי ואיך מלמדים".

ד"ר ריבי כרמל, סמינר הקיבוצים: "בדרך לימוד לא נכונה לא משנה אם נתחיל מוקדם יותר, לא רק שלא מקדמים את הביטחון העצמי אלא פוגעים בו. הרבה ילדים אומרים אני שונא אנגלית, זה גרוע מלא ללמד, זה לעשות נזק. אם אנחנו לא חושבים לעמוק אז לא יהיו מורים או שהכשרתם לא תהייה מתאימה וכך יש פערים אדירים בין ילדים".

ח"כ שאשא-ביטון: "אני מסכימה עם הדברים. יש להקים מבנה נכון מהכיתות הגבוהות יותר ולהורידו למטה עם השנים, תוך החלטה איזה סוג מורים דרוש והכשרתם. מנגד יש תחושה שהדברים נעשים בלי למהר. מדובר במשבר של שנים, אנחנו צריכים תוכנית חרום".

חגית גליקמן, מנהלת ראמ"ה, משרד החינוך: "בנוגע לשילוב הדיבור במבחני המיצ"ב, לטווח ארוך אנחנו מתכננים לעבור למיצ"ב ממוחשב, כבר עשינו פיילוט מוצלח השנה בכיתה ח'. אנחנו בשלבי פיתוח וכשנעבור נפתח גם מודולה של דיבור באמצעות המחשב, בתקווה שגם בתי הספר יתאמו מבחינת תשתית".

שוש קיפר, מנהלת בית הספר 'מגן' ת"א: "אנחנו מלמדים מספר שפות לאורך שנות היסודי - אנגלית, ערבית, סינית, בשילוב תרבות ובשיתוף פעולה עם בתי ספר מרחבי העולם. אנגלית היא הדגל שלנו, אנחנו לומדים בכל שנה נושא - אומנות באנגלית, אגדות, ספרות, דרמה. הילדים מדברים ממש כמו דוברים טבעיים".

יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון: "צריך להגדיר מחדש מה אנחנו רוצים במסגרת לימוד האנגלית בישראל. התחושה היא שכל הביצים בסל אחד ואין כיוון ברור. אנחנו מעוניינים לתת לכל ילד במדינת ישראל אפשרות שווה לדבר אנגלית מגיל צעיר ובאופן אחיד, לדבר אנגלית ולקבל את היכולת ללמוד את השפה. אנחנו מבקשים שהדבר לא יהיה וולונטרי אלא מוסדר. נבקש שבתוך שלושה חודשים תוצג בפנינו התכונית הלאומית ללימוד האנגלית. אני מבקשת שתהייה התייחסות להכשרת המורים ואופן הלימוד, וכן שהדברים יהיו שיטתיים כולל הורדת גיל האנגלית והבאת מורים מתאימים".