"נשים במעגל הזנות מתות, בממוצע, בגיל 40"

ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות התכנסה (יום ד', 15.2.17) לדון במותן של שתי נשים בזנות מתחילת השנה, ובאחריות המדינה במניעה ובמתן מענה שיקומי.

יושב-ראש הוועד עליזה לביא פתחה את הישיבה בדקת דומייה בה עמדו כל חברי הכנסת והמוזמנים לזכרן של שתי הנשים, מ' שהייתה בת 21 במותה ו-נ' בת 46 במותה. ח"כ לביא אמרה: "מ' נכנסה למעגל הזנות לאחר שעברה אונס קבוצתי, בגיל, 17 במועדון אלנבי 44, ולאחר ייסורים מתה ממנת יתר. נ' נפטרה פחות משבועיים לאחר מכן, גם מצריכת יתר של סמים, ולאחר ניסיונות רבים להשתקם במהלך השנים. 51 נשים בעשור האחרון, זו לא סטטיסטיקה, זה עוד אישה ועוד נערה, ולא נוכל לברוח מאחריות - זה קורה במשמרת שלנו. הממשלה לא מסייעת בנושא השיקום. הצעת חוק נוספת שלי נדחית, והתוכניות שעל השולחן תקועות".

תוחלת חיים בלתי נסבלת

נעמה ריבלין, מנהלת מרכז סלעית: "בדירת החרום שלנו תלויות 35 מודעות אבל על נשים שהיו בדירת החרום שלנו, במהלך 8 שנות הפעילות, וכבר נפטרו. הגיל הממוצע בו הן נפטרו הוא 40, שזו תוחלת חיים בלתי נסבלת, והשנה אולי הממוצע אפילו יירד כי מ' הייתה ממש ילדה. חשוב להבין שמנת היתר היא לא סיבת המוות אלא הסימפטום. הן צורכות סמים כדי לאלחש ולטשטש את הכאב והחדירות הרבות שהן עוברות. רבות מהן מייחלות למוות, שמהווה שלווה מסוימת מהסבל. כמו בטרור או בתאונות דרכים, אסור לספור הרוגים ולשכוח את הפצועים. האלימות היא אינהרנטית לזנות ואין שבוע שלא מגיעה אישה חבולה".

יעל גור, מנהלת מרפאת לוינסקי: "חשוב לנו להראות שהנשים מאבדות אחיזה בחיים הרבה לפני שהן מתות כי אנחנו לא מצליחים לתת להן מה שהן צריכות. יש מחסור אדיר במסגרות - אם זה מסגרות נפרדות לנשים לגמילה מסמים, או מסגרות ומסגרות המשך לנשים עם תחלואה כפולה, מסגרות לנשים טרנסג'נדריות או לגברים בזנות, ובפריפריה אין בכלל מסגרות לשיקום נשים בזנות".

ד"ר אילנה פיפלקס, מפקחת לטיפול בהתמכרויות במשרד הבריאות: "הצבנו במרפאה ברחוב הרכבת רופאה ועו"ס, שהם עוסקים אך ורק בחסרי בית מכורים לסמים, וחודשיים של טיפול הם בחינם, ואנו גם מאוד סלחנים, כך שמי שפורש מהטיפול יכול גם לחזור אליו ללא תנאים. גם בקהילה הטיפולית רטורנו נפתחה אשפוזית גמילה לנשים בלבד, עד גיל 30. אנחנו מאוד רוצים יותר תקציב להקים אשפוזית לנשים עם תחלואה כפולה. יש לנו המון פרויקטים ונשמח להרחיב עוד יותר, אך למרות בקשת מנהלת המחלה שלי לא קיבלנו תקציב".

תקצוב התוכנית הלאומית: 8 מ"ש בשנה

עידית הראל שמש, מנהלת "מיתוס-ליום שאחרי הזנות": "אנחנו יכולים לדבר עד מחר על הצרכים, אבל בינואר 2007 התבשרנו על התוכנית הלאומית להוצאת נשים ממעגל הזנות, וכל עוד התוכנית הזו מתוקצבת מאז ב-8 מיליון ש"ח לשנה, לא יקרה משהו באמת".

ח"כ שרן השכל (ליכוד) ביקשה מהמשטרה להסביר כיצד הם עובדים מול הנשים, לאור טענות רבות שהועלו על חוסר אמון מצד הנשים במעגל הזנות במשטרה וסנ"צ קומי ג'יבלי, ק' אח"מ במרחב יפתח של משטרת ישראל השיב: " עשינו שינוי עצום בנושא הזה והמשטרה היום מאוד רגישה וקשובה לנשים האלה. לא הכל ורוד ויש עוד עבודה, אבל היום כבר אין מצב שבאה מישהי להתלונן על מקרה אלימות או בעיה, ולא קיבלה טיפול ביסודיות".

לביא סיכמה: "רוצה להודות לכולכן ולכולם שבאתם ונזכרנו ביחד במקרים העצובים והקשים שחייבים שילוו אותנו כדי להמשיך ולתקן. אנחנו לא מוכנים לקבל יותר הסברים של חוסר תקציב, וחייב להיות שינוי בסדר העדיפויות. חייבת להיות פה תוכנית לאומית עם פריסה ארצית של אמצעים ומסגרות טיפול, בכדי שנוכל למגר את הזנות ולסייע בשיקום. הוועדה תפנה לשרים ולמנכלים של משרדי הבריאות והרווחה כדי להביא לתיקון המיוחל".