"יימשכו רכישות במט"ח ע"י בנק ישראל"

"המדיניות המוניטארית המרחיבה בישראל צפויה להימשך עוד זמן רב וכפועל יוצא, רכישות המט"ח ע"י בנק ישראל", כך הודיעה (יום ג', 21.3.17), נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג בדיון מיוחד של ועדת הכספים שעסק בהשלכות התחזקות השקל על המשק הישראלי ומדיניות הבנק המרכזי בנושא.

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, השיבה לח"כ זנדברג ולח"כים אחרים כי "רכישות המט"ח הן חלק מהמדיניות המוניטארית של הבנק, כחלק מהמגמה לעמוד במטרות הבנק: שמירה על יציבות מחירים, תמיכה במדיניות הכלכלית של הממשלה ובמיוחד בצמיחה, בתעסוקה ובצמצום פערים ושמירה על היציבות הפיננסית. בידי הבנק שני כלים מוניטאריים מרכזיים: קביעת שער הריבית שבשנתיים האחרונות עומדת על 0.1% והתערבות ישירה בשוק המט"ח, התערבות בשער החליפין של השקל אל מול המטבעות של המדינות שהן הפרטנריות שלנו בסחר. מאז סוף 2014 אנחנו במגמה של ייסוף. השקל מתחזק כמעט מול כל המטבעות למעט מול הריאל הברזילאי, הראנד הדרום-אפריקני והדולק הטאיוואני, כשבמקרים אלו הסיבה לדבר היא משברים שיש במשקים שלהן. לעומת זאת, השקל התחזק ב-7% מול הדולר האמריקני, ב-8% מול היורו ובלמעלה מ-20% מול הפאונד הבריטי. התחזקות השקל ועקב כך התערבות הבנק בשוק המט"ח, נובעת בחלקה ממצבו הטוב של המשק הישראלי, אך גם משקפת במידת מה ייסוף יתר של שער החליפין, מדיניות מרחיבה מאוד וריביות שליליות במדינות רבות בעולם, ובעיקר בשותפות הסחר שללנו, אירופה וארה"ב.

הנגידה ציינה, ש"מדינות רבות, בעיקר שותפות לסחר שלנו, מנהלות מדיניות כלכלית מרחיבה מאוד באופן חסר תקדים יחד עם ריביות שליליות. הדבר מוביל לתנועות הון ממשקים אלו החוצה ובמקביל, תנועת ההון החוצה מישראל נחלשה. דוגמה לכך היא העובדה שהגופים המוסדיים בוחרים לפזר עוד יותר את השקעותיהם בחו"ל ואף להישאר עם השקעות שיקליות. ההשקעה בחו"ל נעשתה פחות אטרקטיבית. מנגד, הזרים נכנסים פנימה. תושבי חוץ מוכרים דולרים וקונים שקלים וזה מחזק את השקל, בהיקף של 5.4 מיליארד דולר מתחילת השנה, בגלל אטרקטיביות של הכלכלה הישראלית. גם מסיבות אמיתיות של בכלכלה וחלק השקעה לטווח קצ"ר.

פלוג השיבה לטענת ח"כ זנדברג, כי "אם הייצוא נפגע ובמקביל, הייבוא התחזק למה המחירים לא ירדו?" ואמרה: "המחירים כן ירדו, האינפלציה שלילית. זה כן התגלגל למחירי יבוא יותר נמוכים. אבל צריך לזכור שיש שחיקה מתמשכת במשקל הייצוא בכלל התוצר וזו אינה מגמה חיובית. ענפי הייצוא מתאפיינים בפיריון הרבה יותר גבוה ולכן בשכר יותר גבוה, לכן משק שמתבסס פחות על ייצוא פוטנציאל הצמיחה שלו נמוך יותר ויש בכך נזק ארוך טווח לצמיחת המשק, כי מפעל שייסגר בגלל אותו ייסוף ייתר לא ייפתח מחדש".

עוד אמרה הנגידה, כי "אף שבנק ישראל רכש ומוסיף לרכוש מט"ח בהיקפים גדולים מאוד, נשמר היחס בין יתרות המט"ח לתוצר על יחס של 30% וזהו יחס יציב לאורך השנים, שכן גם התוצר גדל. זה אומנם יחס גבוה, אך יש מדינות בהן היחס הזה גבוה בהרבה, כמו בשוויץ, שם היחס עומד על 100% ובצ'כיה היחס עומד על 60%. יתרות המט"ח הן כרית הביטחון של המשק ועצם קיום היתרות מקטין את הסיכון שניקלע למשבר ואם יהיה משבר, אפשר יהיה להקטין את מידת הנזק שלו.

בסיכום דבריה אמרה פלוג, כי "רכישות המט"ח הן אפקטיביות וממתנות את מגמת הייסוף, הן מאפשרות "לקנות זמן" ליצואנים לצורך התאמת יכולת התחרות שלהם, אך כמובן שאינן יכולות לפתור בעיות מבניות שיש במשק הישראלי: הפריון הנמוך, בעיות רגולטוריות, חוסר בהכשרת כוח אדם, בעיות בענף התשתיות, חוסר בהשקעות תקציביות בתחומים אלו וכד'. יש צורך להרחיב את פוטנציאל הצמיחה". לבסוף אמרה, כי "הפסקה מוקדמת מדי של מדיניות רכישת המט"ח, עשויה להעמיק את ייסוף הייתר של השקל ולהביא לפגיעה בלתי-הפיכה במגזר הסחיר".

מנכ"ל התאחדות התעשיינים, ראובן גינל: "התערבות בנק ישראל מצילה הרבה מהפעילות התעשייתית בישראל והיא זו שמבטיחה את הצמיחה בהמשך ואת רמת החיים של כולנו. אם לא תהיה פעילות תעשייתית רמת החיים תרד וכך גם הצמיחה. על הממשלה לפעול גם היא במדיניות של חיזוק התעשיה".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, שב בסיכום ושיבח את הנגידה ואת אנשי בנק ישראל ואמר שהם עושים עבודה מצויינת. עם זאת אמר, כי "לבנק ישראל יש שם טוב כשהמשק והכלכלה במצב טוב, כשהכלכלה הישראלית חזקה. אבל יש בעיות ועל הבנק לתת את חלקו בניסיון לקדם את העניין האזרחי-החברתי מס' 1 כיום במדינה; הורדת מחירי הדיור. ועדת הכספים תתכנס שוב לדיון עם הנגידה, על-מנת לדון בצעדים שעל בנק ישראל לקדם להתמודדות עם המשימה של הורדת מחירי הדיור".