בג"ץ עומד לקבוע בצורה סופית ומוחלטת, כי אסור שמשגיח הכשרות יקבל את שכרו מן העסק המושגח - עולה (יום ד', 22.3.17) מהחלטתו של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין.

רובינשטיין והשופטים אורי שהם ומני מזוז דנו אתמול (21.3.17) בעתירה שהגישה בשנת 2004 התנועה להגינות שלטונית נגד המצב בו המשגיח מקבל את שכרו מן המושגח. בג"ץ הוציא צו על תנאי בנושא לפני תשע שנים, ורובינשטיין אינו מסתיר את מורת רוחו של בג"ץ מן ההתנהלות בנושא:

"העתירה הגיעה לגיל בר מצוה, ולאורך השנים כשלו עד הנה באורח מצער ומתמיה כל המאמצים לתקן את הטעון תיקון. צו על תנאי ניתן עוד ב-2008. יתר על כן, הפתרונות המועלים מתכווצים מדי פעם ו'הר' של הצעות שעלו בהחלטות השונות, אותן לא נמנה כאן כרוכלים, הוליד 'עכבר' בדמות ניסוי מקדים (פילוט) כיום בשישה (!) בתי עסק; הבו גודל. העצוב הוא שגם גורמי המשיבים אינם חולקים על אי-תקינות המצב הקיים.

"שקלנו אם לא באה השעה ליתן צו מוחלט שיצהיר כי קשר כספי על-ידי העסקה, או בדרך אחרת, בין בתי עסק מקבלי תעודות כשרות לבין משגיחי הכשרות טבול בניגוד עניינים מובהק, ועל כן דינו להיבטל". אולם מוסיף רובינשטיין, בג"ץ החליט להמתין לדוח המסכם של הוועדה שמינתה הרבנות הראשית בנושא, ואשר אמור להיות מוגש בקרוב לרב הראשי, הרב דוד לאו.

רובינשטיין אומר, כי על המדינה למסור עידכון עד 1.5.17 ורומז בצורה ברורה ביותר, שבג"ץ מצפה שמועצת הרבנות הראשית תחליט עד אז על ניתוק הקשר הכספי בין המשגיח למושגח. "אכן נחוצה עזרת ההשגחה העליונה להשגחה הפרטית, אך בידי אדם להסדיר
זאת, ולא בשמים היא. המשאבים הנחוצים לכך גם יכולים לכאורה להיות מכוסים מאגרות בלא שהמשגיח והמושגח יהיו תאומי-סיאם". השופטים הורו למזכירות לקבוע כבר כעת דיון נוסף באמצע חודש מאי. את העותרים מייצגים עוה"ד מרדכי אייזנברג ונחמה ציבין, ואת המדינה והרבנות - עו"ד אבינעם סגל-אלעד.