רוזנברג. חרג מסמכותו [צילום: ג'וינט ישראל]
|
|
סאגת רוזנברג פגעה קשות באגף המשמעת |
הממונה על המשמעת בנציבות שירות המדינה וסגניתו התעקשו להישאר בתפקידיהם למרות הקשר הרומנטי שניהלו ● בניגוד לטענותיו של רוזנברג - הוצעו להם תפקידים אחרים, אך הם דחו את הצעות
|
||||||||||||||||
פעילותו של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה נפגעה בצורה קשה בשל התעקשותם של ראש האגף, אסף רוזנברג, וסגניתו, איילה הוניגמן, להמשיך בתפקידיהם למרות הקשר הרומנטי ביניהם - קובע (יום ד', 5.4.17) מבקר המדינה, יוסף שפירא, המאמת את ממצאי חשיפת News1 בפרשה.
באוגוסט 2014 דיווחו רוזנברג והוניגמן לנציב שירות המדינה, משה דיין, על קשר אישי ביניהם, ובהמשך דיווחו על כך למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, ולפרקליט המדינה, שי ניצן. בסוף יולי 2015 חתמו השניים על מסמך ובו פירוט הסדר לעניין הדיווח, שהיה תקף עד סוף נובמבר 2015. ההסדר נקבע בהנחה שבטווח הזמן הזה תימצא הדרך להעביר אחד מהם למשרה אחרת ולנתק באופן קבוע את קשרי העבודה ביניהם. זילבר האריכה את תוקף ההסדר עד שיתבררו תוצאות מכרז שבו רוזנברג היה מועמד; תוצאות אלה התבררו במרס 2016.
אולם רוזנברג והוניגמן הוסיפו לכהן בתפקידיהם גם אחרי מרס 2016. כמעט שנה לאחר שדיווחו השניים על קשר אישי ביניהם, נחתם הסדר זמני לטיפול בסוגיית ניגוד העניינים, ובהמשך לא יושמו החלטת זילבר שאחד מהם יסיים את תפקידו באגף בטווח הזמן המידי, וכן החלטת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ולפיה אם הדבר לא ייעשה - ייאלץ אחד מהם לסיים מיידית את תפקידו באגף.
בין אוגוסט 2015 לספטמבר 2016 ניסה דיין למצוא למי מהם תפקיד אחר בשירות המדינה. משרד המשפטים היה ער לכך שהשניים ממשיכים לכהן בתפקידיהם. לדברי דיין, לא ניתן היה לכפות על איש מהם לעבור לתפקיד אחר בלא הליך הדומה להליך פיטורין - עילה, שימוע וכו'.
זילבר מסרה למבקר, כי מאז נערך ההסדר עמדו גורמי משרד המשפטים בקשר מתמיד עם הנציבות כדי לזרז את הטיפול בבעיה. לדבריה, לנוכח מורכבות הנושא ורגישותו הקשר התקיים גם בשיחות בעל פה ובמסרונים. "לטעמנו, האחריות למציאת פתרון למצב הקשה שנוצר אינה מוטלת באופן בלעדי על המדינה, ואף לעובדים יש אחריות להביא לפתרון המצב", כתבה.
רוזנברג השיב, כי מאז דיווחו הוא והוניגמן על הקשר האישי, הם פעלו בשיתוף פעולה עם הגורמים המעורבים בנושא. לדבריו, הוא והוניגמן דוחים את הניסיון לגלגל לפתחם את האחריות למציאת תפקידים אחרים. לדבריו, בשום שלב לא נאמר להם שמוטלת עליהם חובה לחפש לעצמם תפקיד, ומעולם לא הוצע למישהו מהם תפקיד אחר.
זילבר הגיבה: "מאז השיח שהתנהל ביחס להסדר ניגוד העניינים הזמני ולכל אורך הדרך הובהר לעובדים כי המצב בו שניהם ממשיכים לעבוד באגף המשמעת אינו יכול להיוותר על-כנו לאורך זמן. כמו-כן, בצד הניסיונות לסייע לעובדים למצוא תפקיד חדש, היה ברור כי אף לעובדים יש אחריות לפתרון המצב שנוצר. אחריות שהינה מרכזית ועיקרית". לדבריה, רוזנברג והוניגמן דחו מספר הצעות שהוגשו להם לפתרון הבעיה.
זילבר הוסיפה, כי בשל ההתמהמהות במציאת פתרון, הוחלט בינואר השנה להוציא מידיהם של רוזנברג והוניגמן את הטיפול בהטרדות מיניות, בשל המצב הבלתי-תקין בו הם עצמם מקיימים קשר רומנטי במקביל ליחסי המרות ביניהם. רוזנברג הגיב: מדובר בצעד שכל תכליתו לפגוע בשמנו הטוב. לאחר סיום הדוח דחה בית הדין לעבודה את עתירתו של רוזנברג ואפשר להמשיך בהליכי הדחתו.
רוזנברג מרכז כוח רב
שפירא מצביע במקביל על ליקויים משמעותיים בעבודתו של רוזנברג, שנטל לעצמו סמכויות נרחבות, ביצע פעולות וקיבל החלטות בלא לעדכן את נתנאל לויט, העומד בראש אגף החקירות. במהלך חקירה שקיים אגף החקירות בנוגע לחשד להטרדה מינית, שוחח נציג האגף עם המתלוננת בלי להביא את דבר השיחה לידיעת אגף החקירות. במקרה שני פנה רוזנברג לגורמים בכירים בגוף לאחר סיום החקירה ויזם בדיקת פוליגרף של המעורבים במקרה, בלי להביא את הדבר לידיעת אגף החקירות ובלי לתאם זאת עימו. במקרה שלישי עלתה בפסק דין של בית הדין האזורי לעבודה טענה בדבר מעורבותו של רוזנברג בחקירה, אך היא לא נבדקה.
שפירא חושף מספר מקרים בהם אגף המשמעת לא העביר כנדרש חדשות לידיעת אגף החקירות, וממילא לא בוצעה חקירה - מעשים המלמדים על חריגה של רוזנברג מסמכותו: חשד להטרדה מינית מצד עובד בכיר במשרד הביטחון, תלונות על שגריר שבעטיין דרש רוזנברג ממשרד החוץ להשיבו מיידית ארצה, והוראה של רוזנברג למשרד להגנת הסביבה לבדוק חשדות לניגוד עניינים של עובד ולהעביר אליו את המסקנות.
עוד מצביע שפירא על כוחו הרב של אגף המשמעת, לו יש סמכויות נרחבות בדבר ההליך המשמעתי, ובהן סמכויות ההחלטה בדבר סגירת תיק משמעת וההחלטה אם להגיש תובענה לבית הדין למשמעת. ככלל אי-אפשר להגיש ערר על החלטות האגף, למעט החלטות הנוגעות להטרדה מינית, וגם אפשרות זו נקבעה במתכונת ניסיונית לשנתיים. "מצב זה מעורר קושי, המתעצם נוכח העובדה שההחלטות מתקבלות כמעט בלעדית על-ידי אגף המשמעת", קובע שפירא.
אין די אמצעים משמעתיים
במישור הרוחבי, מצביע שפירא על כך שחוק המשמעת בן ה-54 לא עודכן למרות שמזה שני עשורים ברור שיש צורך לעשות זאת, ועל ביטול ועדות המשמעת שיכלו לנקוט אמצעי ביניים בין אלו שבידי המשרדים לבין אלו שבידי בית הדין. לדבריו, קיימת תחושת אין-אונים של מנהלים נוכח החסר באמצעים אפקטיביים להתמודדות עם חריגות משמעת. רבים מהם סבורים שאין בידיהם אמצעי משמעת מספקים לטיפול בעבירות משמעת, כגון השעיה לזמן ארוך והטלת קנס. לדעת כמה מהם, הטיפול בעבירות משמעת שחומרתן "בינונית" אינו הולם לעתים את חומרת העבירה: מצד אחד אין די באמצעי משמעת כגון נזיפה, ומצד שני, אגף המשמעת אינו סבור, כי האירועים האלה חמורים דיים כדי להידון בבית הדין למשמעת.
בנוהל אגף המשמעת מפורטים שיקולים להפסקת ההליך המשמעתי בעקבות פרישה, אולם השיקול בדבר הסיכויים שהעובד ישוב לשירות המדינה בעתיד לא נכללו בו. בדוח מובאת דוגמה הנוגעת לעובד בלשכתו של סגן שר, שנמצאה הצדקה להעמדתו לדין משמעתי, אולם הוחלט לסגור את התיק נגדו בנימוק שהוא סיים את תפקידו, ובהמשך נעשה ניסיון למנותו לתפקיד בכיר אחר בשירות המדינה. ועוד: בשנים 2015-2013 סיים השב"כ את העסקתם של ארבעה עובדים קבועים בעקבות אירועי משמעת, בלי שעירב בכך באופן כלשהו את הנציבות, וממילא בלי שקיבל את האישור הנדרש לפרישה חלף הליך משמעתי.
שפירא מצביע גם על סחבת ניכרת בחלק מן ההליכים. בהליך אחד הועלו טענות הנוגעות לעובד בתפקיד בכיר אכן הבדיקה לא מוצתה במשך שנתיים וחצי. היא נוהלה באופן כושל, שאינו תכליתי ואינו משקף חתירה למיצוי החקירה ולקבלת החלטה בדבר המשך ההליך המשמעתי.
בנובמבר 2015 חקר אגף החקירות עובד בכיר לשעבר במשרד האוצר, בחשד שפעל בניגוד עניינים ובניגוד להסדר עליו חתם. הוניגמן סברה, כי אין מקום להעמדתו לדין משמעתי והמליצה להעיר לו על התנהלותו באחת הפרשיות. משרד החליט המשפטים לחדש את החקירה, ובסיומה נקט מנכ"ל משרד האוצר נגד העובד הבכיר את אמצעי המשמעת הקל ביותר - התראה. החלטתה הראשונה של הוניגמן התקבלה בטרם סוכמה חקירת המשמעת ושלא על בסיס המידע המלא שסוכם באגף החקירות. התערבות משרד המשפטים הביאה להמשך החקירה ולסיכומה, אולם עולה חשש שפעולה זו הייתה מוגבלת, עקב החלטת אגף המשמעת שכבר נמסרה לעובד.
באוגוסט 2014 דיווחו רוזנברג והוניגמן לנציב שירות המדינה, משה דיין, על קשר אישי ביניהם, ובהמשך דיווחו על כך למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, ולפרקליט המדינה, שי ניצן. בסוף יולי 2015 חתמו השניים על מסמך ובו פירוט הסדר לעניין הדיווח, שהיה תקף עד סוף נובמבר 2015. ההסדר נקבע בהנחה שבטווח הזמן הזה תימצא הדרך להעביר אחד מהם למשרה אחרת ולנתק באופן קבוע את קשרי העבודה ביניהם. זילבר האריכה את תוקף ההסדר עד שיתבררו תוצאות מכרז שבו רוזנברג היה מועמד; תוצאות אלה התבררו במרס 2016.
אולם רוזנברג והוניגמן הוסיפו לכהן בתפקידיהם גם אחרי מרס 2016. כמעט שנה לאחר שדיווחו השניים על קשר אישי ביניהם, נחתם הסדר זמני לטיפול בסוגיית ניגוד העניינים, ובהמשך לא יושמו החלטת זילבר שאחד מהם יסיים את תפקידו באגף בטווח הזמן המידי, וכן החלטת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ולפיה אם הדבר לא ייעשה - ייאלץ אחד מהם לסיים מיידית את תפקידו באגף.
בין אוגוסט 2015 לספטמבר 2016 ניסה דיין למצוא למי מהם תפקיד אחר בשירות המדינה. משרד המשפטים היה ער לכך שהשניים ממשיכים לכהן בתפקידיהם. לדברי דיין, לא ניתן היה לכפות על איש מהם לעבור לתפקיד אחר בלא הליך הדומה להליך פיטורין - עילה, שימוע וכו'.
זילבר מסרה למבקר, כי מאז נערך ההסדר עמדו גורמי משרד המשפטים בקשר מתמיד עם הנציבות כדי לזרז את הטיפול בבעיה. לדבריה, לנוכח מורכבות הנושא ורגישותו הקשר התקיים גם בשיחות בעל פה ובמסרונים. "לטעמנו, האחריות למציאת פתרון למצב הקשה שנוצר אינה מוטלת באופן בלעדי על המדינה, ואף לעובדים יש אחריות להביא לפתרון המצב", כתבה.
רוזנברג השיב, כי מאז דיווחו הוא והוניגמן על הקשר האישי, הם פעלו בשיתוף פעולה עם הגורמים המעורבים בנושא. לדבריו, הוא והוניגמן דוחים את הניסיון לגלגל לפתחם את האחריות למציאת תפקידים אחרים. לדבריו, בשום שלב לא נאמר להם שמוטלת עליהם חובה לחפש לעצמם תפקיד, ומעולם לא הוצע למישהו מהם תפקיד אחר.
זילבר הגיבה: "מאז השיח שהתנהל ביחס להסדר ניגוד העניינים הזמני ולכל אורך הדרך הובהר לעובדים כי המצב בו שניהם ממשיכים לעבוד באגף המשמעת אינו יכול להיוותר על-כנו לאורך זמן. כמו-כן, בצד הניסיונות לסייע לעובדים למצוא תפקיד חדש, היה ברור כי אף לעובדים יש אחריות לפתרון המצב שנוצר. אחריות שהינה מרכזית ועיקרית". לדבריה, רוזנברג והוניגמן דחו מספר הצעות שהוגשו להם לפתרון הבעיה.
זילבר הוסיפה, כי בשל ההתמהמהות במציאת פתרון, הוחלט בינואר השנה להוציא מידיהם של רוזנברג והוניגמן את הטיפול בהטרדות מיניות, בשל המצב הבלתי-תקין בו הם עצמם מקיימים קשר רומנטי במקביל ליחסי המרות ביניהם. רוזנברג הגיב: מדובר בצעד שכל תכליתו לפגוע בשמנו הטוב. לאחר סיום הדוח דחה בית הדין לעבודה את עתירתו של רוזנברג ואפשר להמשיך בהליכי הדחתו.
רוזנברג מרכז כוח רב
שפירא מצביע במקביל על ליקויים משמעותיים בעבודתו של רוזנברג, שנטל לעצמו סמכויות נרחבות, ביצע פעולות וקיבל החלטות בלא לעדכן את נתנאל לויט, העומד בראש אגף החקירות. במהלך חקירה שקיים אגף החקירות בנוגע לחשד להטרדה מינית, שוחח נציג האגף עם המתלוננת בלי להביא את דבר השיחה לידיעת אגף החקירות. במקרה שני פנה רוזנברג לגורמים בכירים בגוף לאחר סיום החקירה ויזם בדיקת פוליגרף של המעורבים במקרה, בלי להביא את הדבר לידיעת אגף החקירות ובלי לתאם זאת עימו. במקרה שלישי עלתה בפסק דין של בית הדין האזורי לעבודה טענה בדבר מעורבותו של רוזנברג בחקירה, אך היא לא נבדקה.
שפירא חושף מספר מקרים בהם אגף המשמעת לא העביר כנדרש חדשות לידיעת אגף החקירות, וממילא לא בוצעה חקירה - מעשים המלמדים על חריגה של רוזנברג מסמכותו: חשד להטרדה מינית מצד עובד בכיר במשרד הביטחון, תלונות על שגריר שבעטיין דרש רוזנברג ממשרד החוץ להשיבו מיידית ארצה, והוראה של רוזנברג למשרד להגנת הסביבה לבדוק חשדות לניגוד עניינים של עובד ולהעביר אליו את המסקנות.
עוד מצביע שפירא על כוחו הרב של אגף המשמעת, לו יש סמכויות נרחבות בדבר ההליך המשמעתי, ובהן סמכויות ההחלטה בדבר סגירת תיק משמעת וההחלטה אם להגיש תובענה לבית הדין למשמעת. ככלל אי-אפשר להגיש ערר על החלטות האגף, למעט החלטות הנוגעות להטרדה מינית, וגם אפשרות זו נקבעה במתכונת ניסיונית לשנתיים. "מצב זה מעורר קושי, המתעצם נוכח העובדה שההחלטות מתקבלות כמעט בלעדית על-ידי אגף המשמעת", קובע שפירא.
אין די אמצעים משמעתיים
במישור הרוחבי, מצביע שפירא על כך שחוק המשמעת בן ה-54 לא עודכן למרות שמזה שני עשורים ברור שיש צורך לעשות זאת, ועל ביטול ועדות המשמעת שיכלו לנקוט אמצעי ביניים בין אלו שבידי המשרדים לבין אלו שבידי בית הדין. לדבריו, קיימת תחושת אין-אונים של מנהלים נוכח החסר באמצעים אפקטיביים להתמודדות עם חריגות משמעת. רבים מהם סבורים שאין בידיהם אמצעי משמעת מספקים לטיפול בעבירות משמעת, כגון השעיה לזמן ארוך והטלת קנס. לדעת כמה מהם, הטיפול בעבירות משמעת שחומרתן "בינונית" אינו הולם לעתים את חומרת העבירה: מצד אחד אין די באמצעי משמעת כגון נזיפה, ומצד שני, אגף המשמעת אינו סבור, כי האירועים האלה חמורים דיים כדי להידון בבית הדין למשמעת.
בנוהל אגף המשמעת מפורטים שיקולים להפסקת ההליך המשמעתי בעקבות פרישה, אולם השיקול בדבר הסיכויים שהעובד ישוב לשירות המדינה בעתיד לא נכללו בו. בדוח מובאת דוגמה הנוגעת לעובד בלשכתו של סגן שר, שנמצאה הצדקה להעמדתו לדין משמעתי, אולם הוחלט לסגור את התיק נגדו בנימוק שהוא סיים את תפקידו, ובהמשך נעשה ניסיון למנותו לתפקיד בכיר אחר בשירות המדינה. ועוד: בשנים 2015-2013 סיים השב"כ את העסקתם של ארבעה עובדים קבועים בעקבות אירועי משמעת, בלי שעירב בכך באופן כלשהו את הנציבות, וממילא בלי שקיבל את האישור הנדרש לפרישה חלף הליך משמעתי.
שפירא מצביע גם על סחבת ניכרת בחלק מן ההליכים. בהליך אחד הועלו טענות הנוגעות לעובד בתפקיד בכיר אכן הבדיקה לא מוצתה במשך שנתיים וחצי. היא נוהלה באופן כושל, שאינו תכליתי ואינו משקף חתירה למיצוי החקירה ולקבלת החלטה בדבר המשך ההליך המשמעתי.
בנובמבר 2015 חקר אגף החקירות עובד בכיר לשעבר במשרד האוצר, בחשד שפעל בניגוד עניינים ובניגוד להסדר עליו חתם. הוניגמן סברה, כי אין מקום להעמדתו לדין משמעתי והמליצה להעיר לו על התנהלותו באחת הפרשיות. משרד החליט המשפטים לחדש את החקירה, ובסיומה נקט מנכ"ל משרד האוצר נגד העובד הבכיר את אמצעי המשמעת הקל ביותר - התראה. החלטתה הראשונה של הוניגמן התקבלה בטרם סוכמה חקירת המשמעת ושלא על בסיס המידע המלא שסוכם באגף החקירות. התערבות משרד המשפטים הביאה להמשך החקירה ולסיכומה, אולם עולה חשש שפעולה זו הייתה מוגבלת, עקב החלטת אגף המשמעת שכבר נמסרה לעובד.
|
|
הטיפול בעבירות משמעת בשירות המדינה / דוח מבקר המדינה | |
|
פרשת אסף רוזנברג, ראש אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, שנחשפה ב-News1. ליקויים רוחביים ונקודתיים בטיפול בעבירות משמעת בשירות המדינה
|
יוסף שפירא
●
מבקר המדינה
|
||
| הפניות לנציבות בעניין עובדים במשרדים גדולים (2015) | |||
המשרד |
מס' הפניות |
מס' עובדי המשרד |
מס' הפניות ל-500 עובדים |
משרד החינוך |
402 |
132,195 |
1.52 |
משרד הבריאות |
172 |
31,635 |
2.72 |
רשות המיסים |
157 |
6,266 |
12.53 |
הנהלת בתי המשפט |
17 |
4,090 |
2.08 |
משרד המשפטים |
23 |
4,061 |
2.83 |
משרד הרווחה |
41 |
3,142 |
6.52 |
הרשות הארצית לכבאות והצלה |
20 |
2,807 |
3.56 |
רשות האוכלוסין |
26 |
2,057 |
6.32 |
משרד החוץ |
34 |
1,266 |
13.43 |
משרד האוצר |
9 |
1,261 |
3.57 |
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה |
10 |
1,045 |
4.78 |
סה"כ |
911 |
189,825 |
|
| ההליך המשמעתי בשירות המדינה [צילום: דוח מבקר המדינה] |
|
| התובענות העיקריות בשירות המדינה, 2015 [צילום: דוח מבקר המדינה] |
|
| האמצעים המשמעתיים שהוטלו בשנת 2015 [צילום: דוח מבקר המדינה] |
|
|
|
+אוניברסיטאות מטייחות עבירות של מרצים
16:01 05/04/17 | איתמר לוין | לרשימה המלאה
עוז. סגר חשדות לפלילים
האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת ת"א ואוניברסיטת בן-גוריון הגיבו ביד רכה על הטרדות מיניות ומעשי מרמה ▪ מתריע: תעשיה של מכירת עבודות פורחת באינטרנט
עוז. סגר חשדות לפלילים
+מח"ש - בית קברות לתלונות נגד שוטרים
16:00 05/04/17 | איתמר לוין | לרשימה המלאה
90% מהתלונות ב-2015 נסגרו
הרוב המכריע של התלונות נגנזות לאחר בדיקה ראשונית ואינן מועברות למסלול המשמעתי ▪ לפני שנתיים שירתו 132 שוטרים שהורשעו בדין פלילי ▪ נתוני מח"ש מייפים את המציאות לגבי טיפולה בתלונות
90% מהתלונות ב-2015 נסגרו
+הרפורמה במשאבי האנוש עלולה להיכשל
15:59 05/04/17 | איתמר לוין | לרשימה המלאה
תקצוב לא יעיל
שפירא: הרפורמה בשירות המדינה רשמה הישגים משמעותיים מאז שנת 2011, אך חסמים בתוך נציבות שירות המדינה ומחוצה לו מסכנים את השלמתה
תקצוב לא יעיל
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| תגיות / עוקבים | מי ומי בפרשה - לקבלת רשימות חדשות עם הופעתן |
|
|
|
| מושגים | |
|
| |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| סאגת רוזנברג פגעה קשות באגף המשמעת |
| תגובות [ 3 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |||||
| 1 |
|
||||||
|
|
|||||||
| 2 |
|
||||||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

