קיים סיכון לא מבוטל שהרפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה לא תגיע לכלל סיום מלא ומוצלח, אף על-פי שכבר רשמה הישגים לא מבוטלים - מזהיר (יום ד', 5.4.17) מבקר המדינה, יוסף שפירא.

הרפורמה החלה בשנת 2011 ובין עיקריה: אצילת סמכויות למשרדים; ניסוח מדיניות וגיבוש תורת התקן; מיסודם של תהליכי תכנון ובקרה; בניית השדרה הניהולית; שינוי במערך הגיוס והמיון; שינויו של תהליך הערכתם של עובדים; שיפורו של מערך ניהול ההון האנושי; ושינוי מבני בנציבות שירות המדינה (נש"ם).

בשנת 2015, המועד בו נערכה הביקורת, מצויים חלקים מרכזיים של הרפורמה בשלבים שונים של יישום, ואף נזקפו לזכותה כמה הישגים בעלי משקל. הבולטים שבהם הם שינוי משמעותי בדפוסי הגיוס והמיון של מועמדים לשירות המדינה, בגיבוש תפיסה של תכנון ההון האנושי, ובהערכה של יכולות וביצועי העובדים, וכן פעולות לבנייתה של שדרת הניהול של שירות המדינה ולאצילת סמכויות תוך הפעלת מערך בקרה.

עם זאת, קיימים כמה חסמים כבדי משקל אשר מסכנים במידה רבה את המשך יישומה של הרפורמה ואת השלמתה כמתוכנן. חסמים אלה נחלקים לשני סוגים: חסמים מתחומי השפעתם של גורמים מחוץ לנציבות, וחסמים פנימיים, שנעוצים בעבודת הנציבות עצמה.

החסמים החיצוניים כוללים העדר תמיכה מספקת של חלק מגורמי הממשל אשר שותפים לוועדת ההיגוי המפקחת על הרפורמה, ותקצוב לא יעיל דיו של הנציבות בתקופת יישום הרפורמה. החסמים המצויים בנציבות עצמה נובעים מחולשה מקצועית וניהולית של יחידות המינהל בתחום ניהול משאבי האנוש, וחולשה ניכרת בתחום רכש שירותים והתקשרויות עם ספקים. תחומים אלה מאופיינים בעבודה איטית ומסורבלת, באופן שאינו הולם פרויקט שכזה ופוגע באופן ממשי בקידומו.

לדברי שפירא, על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהוא השר האחראי לנציבות שירות המדינה, לוודא שהגורמים המקצועיים האמונים על הרפורמה יפעלו בנחישות ליישומה על-פי התוכנית שאישרה הממשלה. "יישום רפורמה זו, אשר אין חולק על חשיבותה, הוא בבחינת תשתית חיונית לטיוב ניכר של שירות המדינה ובכלל זה השירותים שהמדינה מעניקה לציבור", מסיים שפירא.