אהרן ברק: לקח השואה - להגן על הדמוקרטיה <br>

במרכז הבינתחומי הרצליה התקיים היום הטקס השנתי לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ז. הדובר המרכזי בטקס

פרופ' אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון בדימוס ומרצה וחוקר בכיר בבית ספר רדזינר למשפטים בבינתחומי, חלק את סיפור הישרדותו האישי בשואה, ואמר לקהל: "כל אחד יכול להסיק את מסקנותיו מהסיפור שלי. הלקח שלי מעולם לא היה שנאה, לא היה נקמה או אובדן האמון בבני אדם. הלקח שלי היה חשיבותה של מדינת ישראל, משום שאם הייתה קיימת כבר אז, גם אם השואה לא הייתה נמנעת, דברים בוודאי היו קורים אחרת.

"לקח נוסף, שתלמידי מכירים היטב, הוא חשיבותו של כבוד האדם. הגרמנים לקחו את חיינו, אבל לא הצליחו לקחת את כבודנו. לכן, אני מייחס חשיבות כה רבה לכבוד האדם ולזכויות האדם. לכן, אני מייחס חשיבות גדולה לביטחון הלאומי, אבל גם להגנה על זכויותיו של כל אדם. וזה הלקח העיקרי שלי אליכם: אם לא נגן על הדמוקרטיה, הדמוקרטיה לא תגן עלינו".

ברק היה בשואה רק בן 8 כשהצליחו הוריו להבריחו אל מחוץ לגטו קובנה, מוסתר בתוך שק במשלוח מדים לחיילים נאצים. במשך חצי שנה הסתתר עם אמו בתוך קיר כפול בביתה של משפחת איכרים ליטאית, שהוכרה מאוחר יותר כחסידת אומות עולם.

הוא סיפר כי שנים אחר כך נפגשו הוא ובני משפחתו עם ילדי המשפחה הליטאית: "שאלתי אותם: למה הצלתם אותנו? הרי אם הייתם נתפסים הייתם נורים למוות. איך הוריכם הסכימו להסתכן כך? והם השיבו לי: אנחנו לא מבינים את השאלה שלך. אנחנו נוצרים אדוקים ואתם הייתם זקוקים לעזרה, אז עזרנו לכם. הבטתי לילדיי ושאלתי אותם: מה אני הייתי עושה אז? ולא הייתה לי תשובה. לכל שורד יש את הסיפור שלו, וכל סיפור כזה הוא נס, או מזל, תלוי בהשקפתו".