רנצלר הזכירה שבעבר אמר גולדבלט שהערך של כל החברות, למעט פישמן רשתות וא.ט קירור הוא שלילי. גולדבלט השיב שזהו עדיין המצב, ורנצלר הגיבה: "היינו, הם לא נותנים כלום, למעט החלק שהם נותנים בא.ט ובפישמן". גולדבלט אמר, שהיו חברות בהן המימושים עלו על התחזיות המוקדמות, וכי העברת יתר המניות היא "כדי שלא יהיו מריבות". רנצלר גילתה, כי החוב של פישמן רשתות לרשות המיסים עומד על 194 מיליון שקל – נתון שגם גולדבלט לא ידע וחשב שהוא נמוך בהרבה (140 מיליון שקל).

גולדבלט לא ידע להגיד כמה מתוך 140 מיליוני השקלים הראשונים, להם התחייבו בני משפחת פישמן, יועברו לרשות המיסים. לדבריו, הסכום יהיה "בין אפס למה שיוכר להם בדין קדימה". גם בנקל לא השיב לשאלה, ורנצלר התרגזה: "הייתי מצפה ממך כמנהל מיוחד, לציין כרגע שתביעת החוב שנתבעה על-ידי רשות המיסים [מפישמן אישית] היא 107 מיליון שקל, כאשר יש פסק דין של בית משפט עליון בעניין הזה". גולדבלט טען, שמתוך סכום זה יוכל פישמן לקזז חובות עבר. בנקל השיב לרנצלר, שהוא לא בדק אף תביעת חוב ולכן אינו יכול לומר מה יהיה החוב שיוכר לרשות המיסים.

עו"ד אורי גאון, נציג בנק מזרחי-טפחות, ציין שמשמעות הדבר היא שייתכן שלכל יתר הנושים יישארו רק 18 מיליון שקל, "אז על מה אנחנו יושבים?". עו"ד איל רוזובסקי, המייצג את בנק לאומי, חידד את השאלה: יכול להיות שזהו ההסדר הטוב ביותר האפשרי, אבל "מה ההבדל מבחינת הנושים בין זה לבין אין הסדר? הנושים יושבים פה ואומרים להם: תשמעו, כדאי לכם לתמוך בהסדר, כי בהסדר תקבלו יותר. אז כמה נקבל יותר בהסדר?".

גולדבלט: "יושבים פה סביב השולחן מעל 2-ומשהו מיליארד שקל מימושים, בחברות רבות ושונות, שקריסה של הסיפור הזה תחלחל לכל אחד ואחד מכם הביתה. זו הסיבה שאתם יושבים פה, לא על ה-140 מיליון שקל. על 2-פסיק-משהו מיליארד שקל". לדעתו, בלא הסדר – ייאלץ בנק הפועלים ליטול לידיו את ניהול רשת הום סנטר, והזכיונות של פישמן רשתות יהיו שווים אפס. "עדיין יש פה מעל מיליארד שקל מימושים שצריך לעשות בחברות האלו, שחלקן אלו חברות חיות, חלקן חברות שמנוהלות על-ידי ילדי החייב לטובת הבנקים". בלי הסדר – הזהיר – החברות לא יהיו קיימות.

בנקל מצידו אמר, שאין זה תפקידו לשווק את ההסדר: "אני הגעתי לעקרונות הסדר, שמבחינתי זה המקסימום שהצלחתי להגיע במו"מ. אתם בעלי הבית של ההסדר, תחליטו אם הוא טוב לכם או לא טוב לכם". גאון טען שההסדר כולל כל כך הרבה תנאים מתלים – גאון מצא 14-13 כאלו – עד שאין אפשרות להתקדם איתו. רנצלר הבהירה חד-משמעית: "מס הכנסה בדק אותו ומודיע שנכון לעכשיו הוא לא יכול לאשר אותו".

בנקודה זו הבהיר בנקל: "כל מי שיגיד לי לחזור להכרזה על פשיטת רגל, ייתבע על זכויות יוצרים. אין בעיה, רק תגידו לחזור. הבקשה כבר הייתה בפני בית המשפט והיא רק נדחתה לצורך אסיפת הנושים". הוא הזכיר, שבקשתו המקורית הייתה להכריז על פישמן כפושט רגל, אך הוא נענה לבקשת הנושים וניהל מו"מ. "אני לא שיניתי [את דעתי] איך זה צריך להיות. דעתי כתובה בבקשות לבית המשפט. קיבלתי את דין התנועה, שזה של הנושים ושל בית המשפט".

אלכאווי הבהיר: "העקרונות של ההסדר לא מקובלים על בנק הפועלים, כפי שהם הוצעו. אנחנו גם לא רואים את היתרון שיש בהסדר [על פני פשיטת רגל]. אנחנו גם רואים כאן בתוך ההסדר כל מיני תנאים, שהמטרה שלהם זה להעביר משהו שמגיע לבנקים לרשויות המס. מי שייהנה מההסדר הזה, אלו רשויות המס. ולכן העקרונות של ההסדר, כפי שהם מוצגים כיום, הם לא מקובלים על בנק הפועלים".

בנקל הגיב, שאם גם בנק הפועלים וגם רשות המיסים מתנגדים להסדר – חבל על הזמן. רנצלר הבהירה, שהרשות לא הודיעה שהיא מתנגדת להסדר, אבל קיזוז ההפסדים שנכלל בו – נראה על פניו כתכנון מס בלתי לגיטימי, ומובן שלא תוכל להסכים לו.

בתשובה לשאלתו של גולדבלט, שב אלכאווי ואמר: "חוץ מזה שאנחנו לא רואים תרומה [של פישמן], אנחנו גם רואים כאן דרישות ובקשות לוויתורים, שהמשמעות שלהם זו העברה של נכסים וכספים מבנק הפועלים לרשויות המס. ההסדר הזה הוא לא מקובל. אם יושג הסדר אחר, אם עושים שיפורים וחלופות – אני מסוגל לשמוע אותם". ההסדר, אמר אלכאווי, אינו נותן יתרון מובהק על פני פשיטת רגל; הבנק יהיה מוכן לשמוע חלופה של הסדר טוב יותר. הוא לא ידע לומר מהם העקרונות והסכומים שיהיו מקובלים על הבנק; אין מקום לצפות מנושה להציע חלופה, העיר.

לבסוף סוכם שבנקל ינהל מו"מ עם הבנקים במשך חודש, במטרה לשפר את עקרונות ההסדר כך שניתן יהיה לראות האם יש לו היתכנות. אולם כבר באותו ערב הודיע בנק הפועלים שאינו מוכן לנהל מו"מ ושהוא מבקש להכריז על פישמן כפושט רגל.