הנציגים החרדיים בוועדה המיוחדת לבחינת היעלמות ילדי תימן המזרח והבלקן הסכימו למתווה שלפיו ניתן יהיה לפתוח קברים 'במקרים פשוטים' תוך הסתמכות על פסק הלכה עקרוני גורף. במקרים מיוחדים - כמו של קברי אחים או במקרים שבהם תידרש פתיחת קברים סמוכים - יינתן פסק הלכה ספציפי בכל מקרה.

על סמך הבנות אלה אישרה הוועדה (יום ה', 14.9.17) לקריאה ראשונה את הצעת החוק לפתיחת קבר ילדי תימן המזרח והבלקן לצורך עריכת בדיקות זיהוי. יו"ר הוועדה, ח"כ נורית קורן (הליכוד), אמרה שהגיעה אל ההבנות ההלכתיות הללו בשבוע האחרון לאחר ששוחחה עם הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו.

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) ציין בדיון כי מפלגתו תמשיך ותתמוך בפעילות הוועדה כדי להגיע לחקר האמת. "מתוך הדיונים התברר כי מדובר על תהליך מורכב הכולל הוצאת עצמות, התאמה לגופה כזו או אחרת, מספור, צילום וביצוע בדיקת דנ"א. ולכן הסכמנו שתהיה ישיבה של כלל הגורמים; הוועדה לכבוד המת, משרד הבריאות, שם יציפו את כל ההיבטים ובהתאם לכך תהיה בתחילה התייחסות הלכתית עקרונית ובכל מקרה מורכב יינתן פסק הלכה המתייחס לנסיבות המיוחדות. הנוסח לפני ההסכמות קבע שהערך החשוב ביותר הינו פתיחת הקברים ובכך אנחנו ממעטים את ערך כבוד המת ולכן היה חשוב שינוי הנוסח הקובע את ערך שמירת כבוד המת", ציין.

דברים אלה עוררו זעם בקרב בני משפחות שהתלוננו על היעלמות יקיריהם. לטענתם, מדובר בהצבת קשיים הלכתיים מיותרים ובהעדפת המתים על פני החיים.

ח"כ קורן ציינה בתום הדיון כי היא שמחה על ההבנות אליהם הגיעה עם נציגיו של הרב הראשי ועל שיתוף הפעולה של ח"כ מקלב וכל המעורבים. "הצעת החוק היא החובה שלנו למשפחות שיוכלו לסגור את הפרשה, לשבת שבעה ולהקים מצבה. וזאת תוך שמירה על כבוד המת בהתאם להנחיות הרבנות הראשית וללא יצירת תהליכים ביורוקרטים נוספים במקום שאין בכך צורך", אמרה.