שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, נוזף (יום א', 24.9.17) בעותרים המבקשים מבג"ץ להתערב בחקירות משטרה בכלל ובפרשות נתניהו בפרט. לדבריו, העתירות בנושאים אלו מרחיקות לכת עוד יותר מאשר בעבר, כאשר גם אז רק לעיתים נדירות התקבלו עתירות נגד שיקול דעתן של הרשויות החוקרות.

לדברי עמית, בג"ץ נדרש לאורך השנים לעתירות שביקשו להורות להעמיד אדם לדין, להתערב בהסדר טיעון, להורות להגיש ערעור או להימנע מכך וכדומה - עתירות שמתקבלות רק לעיתים נדירות. והוא מוסיף:

"דומה כי בעת האחרונה העתירות המובאות בפנינו מרחיקות לכת עוד יותר. בעוד שבמסגרת העתירות מהסוגים שנסקרו לעיל, מתבקש בית המשפט להעריך את דיות הראיות לאחר איסופן או להעביר תחת שבט ביקורתו את שיקול דעת התביעה לאחר הגשת כתב אישום, ולעיתים, אף להורות על פתיחה בחקירה, אנו עדים כיום לעתירות המבקשות להורות למשטרה ולפרקליטות גם כיצד לנהל את החקירה עודנה בעיצומה".

עמית קובע חד-משמעית, בהסכמת השופטים אורי שהם וג'ורג' קרא: "בית משפט זה אינו מחליף את רשויות החקירה ואכיפת החוק, אינו מסיג את גבולן ואינו פועל כ'יועץ משפטי-על' או כ'שופט חוקר'. ובקיצור, אין דרכו של בג"ץ להתערב בחקירה עודנה מתנהלת".

הדברים נאמרו בהחלטת בג"ץ לדחות על הסף את עתירתו של בנימין אייבו (בן-ריבו של יאיר נתניהו), אשר ביקש להורות ליועץ המשפטי ולפרקליט המדינה, אביחי מנדלבליט ושי ניצן, לחקור באזהרה את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפרשת כלי השיט. אייבו גם ביקש להורות לשניים להניח בפני הציבור את החשדות והראיות נגד נתניהו בפרשה זו, אם יש כאלו. עמית אומר:

"כפי שחזר והבהיר בית משפט זה פעמים אין ספור בעבר, אין הוא משים שיקול דעתו חלף זה של רשויות החקירה והתביעה, אלא במקרים חריגים ביותר. על-אף ניסיונות העותר לעטות על טיעוניו אדרת אחרת, זהו למעשה הסעד המבוקש בעתירה, ולא מצאתי כי מקרה זה בא בשערי אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבותו של בית משפט זה באופן ניהול החקירה על-ידי רשויות אכיפת החוק. גם חשיפת מידע לציבור על התפתחות הפרשה מהווה חלק בלתי נפרד משיקול הדעת הרחב הנוגע לאופן ניהול חקירה".

באופן יוצא דופן, חייב בג"ץ את אייבו בתשלום הוצאות בסך 2,000 שקל - מחציתם למדינה ומחציתם לנתניהו. את אייבו ייצגו עוה"ד יובל יועז ודורון ברקת, את המדינה ייצגו עוה"ד דנה בריסקמן ויונתן ברמן, ואת נתניהו - עו"ד יוסי כהן.