סגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז, אילן שילה, יכריע מה יהיה גובה התשלום שיקבלו נאמני רשת מגה. בדיון שקיים שילה בנושא (27.9.17) התברר, שהפער המשמעותי בין בקשת הנאמנים לבין עמדת הכנ"ר עומד בעינו.

הנאמנים - עוה"ד אהוד גינדס ואמיר ברטוב ורו"ח גבי טרבלסי - הגישו בחודש ינואר את הבקשה לפסיקת שכרם, שלא כללה את המספר המבוקש. הנאמנים ביקשו לפסוק להם 15% מהסכום שיהיו בקופתם - השיעור הגבוה ביותר האפשרי - בנימוק שביצעו פעולות חורגות מן הרגיל והצליחו להביא להצפת ערך של למעלה ממיליארד שקל. הם ביקשו לפרוס את התשלום על פני ארבע שנים, בהן ימשיכו לעסוק בפרעון חובות הרשת.

תגובת הכנ"ר, שהוגשה בחודש אפריל, חשפה שמדובר בבקשה חסרת תקדים בסך 154 מיליון שקל. הכנ"ר כאמור התנגד לבקשה והציע להסתפק ב-28 מיליון שקל. לדבריו, השכר המירבי אינו מכוון לתיקי ענק כמו הנוכחי, וגם בתיקים גדולים אחרים לא נפסק השכר המירבי. בנק הפועלים הוא הנושה היחיד המתנגד חלקית לבקשה.

בדיון בשבוע שעבר מסר ברטוב, כי הנאמנים אישרו תביעות חוב ב-1.22 מיליארד שקל והנושים צפויים לקבל 1.03 מיליון שקל - שיעור דיבידנד גבוה במיוחד של 85%. עד כה חולקו לנושים 630 מיליון שקל, כולל ממכירת סניפי הרשת ליינות ביתן. הנושים בדין קדימה יקבלו 100% מהחוב וכך גם הנושים הרגילים, עוד הנושים הבלתי מובטחים צפויים לקבל 60%. עובדי הרשת, ציין ברטוב, קיבלו 100 מיליון שקל.

לדברי ברטוב, הבקשה שלו ושל עמיתיו מיועדת גם לעודד בעלי תפקיד עתידיים להפעיל עסקים שהסתבכו ולהביא למכירתם. "זה יהיה להגיד לכולם, לכל מי שעוסק בתיקים תפעוליים: תראו, מי שיפעל בצורה הזו, אכן יזכה לתגמול שנגזר מפעולתו. המסר הוא: לכו תפעילו חברות, אל תמכרו בחופזה, תפעלו בשיתוף פעולה עם הנושים, תהיו יצירתיים, עשו את זה במהירות ויעילות. תצליחו? יש טבלה שהמחוקק קבע".

בא כוח הכנ"ר, אורי ולרשטיין, חזר על העמדה שהוגשה בכתב והוסיף: "השכר המבוקש בבקשה הוא בלתי סביר באופן קיצוני". הוא השווה את תיק מגה לתיק קלאבמרקט, שם קיבלו הנאמנים (טרבלסי ועו"ד שלמה נס) 24 מיליון שקל. עוד הזכיר, כי בתיק אי.די.בי שולמו 12 מיליון שקל, בתיקי תבל ואייס שולם אותו סכום, ובתיק התחנה המרכזית - 6.7 מיליון שקל. לדבריו, גם סכום של 28 מיליון שקל "מתמרץ בצורה מצוינת בעלי תפקיד מצוינים" להתמנות בתיקים מורכבים שכאלה.